ענף ההייטק ב-2010
סביר להניח שגם אתם הרגשתם את זה, אבל לא הייתם בטוחים – זה התחיל בכמות המשרות ההולכת וגדלה שמופיעה באינטרנט, המשיך בכמות המגייסים שחוזרים אליכם, לאחר ששלחתם קורות חיים, ונגמר בקצב המהיר מרגע שהתחלתם את התהליך, ועד שנתנו לכם חוזה ביד וביקשו שתחזירו אותו כמה שיותר מהר. שוק ההייטק התעורר ב-2010, אבל אין מקום לשאננות.
האם לאחרונה אתם מופתעים מכך שלא עובר יותר מדי זמן, מהרגע שהחלטתם לחפש עבודה, ועד לרגע בו התחלתם לעבוד במקום חדש? אם כן, כנראה שגם אתם חשתם בכך ששוק הייטק הישראלי נמצא במגמת עליה מתמדת, הגם שהוא עדיין לא חזר לשיאים של 2008. למרות שהעובדים כבר מתלחששים על חזרתו של השוק לימים העליזים של לפני 2009, מנכ"לית דיאלוג – חיה בורנשטיין, דווקא מבקשת לאזן את הדברים: "זה נכון שישראל צלחה את המשבר העולמי בצורה טובה, וזה נכון שבשנה האחרונה השוק עולה בעקביות, אבל בל נשכח שישראל לא מתקיימת בריק כלכלי, ושמרחפות עננות על הכלכלה האמריקאית ועל השוק האירופאי. לאור חוסר הוודאות בשווקים העולמיים, קשה להעריך מה יקרה ב-2011".
לאיזו שעה כיוונתם שעון?
אם נניח בצד לרגע את הערפל שאופף את העתיד, בחינה של העבר וההווה מלמדת ששוק ההייטק בישראל בהחלט התעורר בשנת 2010, וזו בשורה טובה. "ישנם שלושה מדדים עיקריים שמראים שהשוק מתעורר" מסבירה חיה "כמות המשרות החדשות שנפתחות בשוק הוא המדד האולטימטיבי, מן הסתם. המדד השני הוא מדד נסתר יותר – כמה הצעות עבודה מקבל כל מחפש עבודה, והמדד השלישי מדבר על משך תהליך הגיוס (מרגע שמועמד נשלח לחברה מגייסת, ועד הרגע בו הוא חתם איתה על חוזה). ישנם מדדים נוספים כגון, עד כמה מחפש עבודה יכול להתמקח על השכר שחברה מציעה לו, ועד כמה חברות מורידות את דרישות הסף למשרה – שני מדדים שמצביעים על הידלדלות מאגר העובדים המיומנים, אבל מדדים אלו הם משניים לשלושה שהוזכרו למעלה".
בכל אחד משלושת המדדים שציינה חיה, חלה עליה משמעותית, בוודאי כשמשווים את המדדים הללו למשבר של 2009, אבל גם כשמשווים אותם למדדים של תחילת 2010, שנה שסימנה את מגמת היציאה מהמשבר:
כמות המשרות – אם מסתכלים על גרף המשרות של דיאלוג, אפשר לתארך בדיוק רב את תחילת המשבר לאוקטובר 2008, ואת שיאו לפברואר 2009. כמות המשרות בהן דיאלוג טיפלה, צנחה במשך תקופה זו (אוק' 2008 עד פבר' 2009). מנתונים שאספנו, ניתן לראות כי צניחה זו קרתה, בצורה קולקטיבית, בשאר חברות ההשמה למקצועות ההייטק. שיא המשבר שהתרחש בפברואר 2009, גם היווה את נקודת המפנה – החל מחודש זה, החלה עליה מתונה בכמות המשרות, שנמשכה עשרה חודשים (פבר'-דצמ' 2009). החל מחודש ינואר 2010, מה שנראה כמגמה מתונה של עצירת המשבר, מתחיל להראות כמו היחלצות מהירה יותר ממנו. בתקופה של 11 חודשים (ינו'-דצמ' 2010) – היקף הפעילות גדל כמעט פי שתיים ביחס לתקופה הקודמת.
לניתוח זה צריך לצרף שתי הערות:
- למרות מגמת העליה הנמשכת מפברואר 2009, כמות המשרות בדיאלוג עדיין לא חזרה לכמות המשרות שהחברה ניהלה בטרם פרץ המשבר (סוף 2008).
- ראוי לציין כי מנתונים שאספנו, גם יתר חברות ההשמה למקצועות ההייטק מציגות גרף דומה.
כמות הצעות העבודה למועמד – גם מדד זה מראה שיפור, יחסית לשיא השפל ב-2009:
"מספר הצעות העבודה שמחפש עבודה מקבל, משתנה בהתאם למקצועו של מחפש העבודה, לבכירותו ולמדדים אחרים" מסבירה שני קוגן – מנהלת תחום הטכנולוגיות בדיאלוג. "בשיא המשבר, היתה ירידה בכמות הצעות העבודה שכל מועמד שפנה אלינו קיבל. כיום, חלק הארי של המועמדים, מקבל פניות מכמה חברות במקביל, ולמעשה, מנהל תהליך מול מספר חברות בבת אחת. מגמה זו רווחת בעיקר בקרב מהנדסי פיתוח (תוכנה / חומרה) ובקרב בוגרים מצטיינים מאוניברסיטאות, אבל לא רק אצלם".
משך התהליך – גם המדד השלישי מראה שיפור משמעותי:
"אם בשיא המשבר, תהליך חיפוש עבודה לכל מועמד יכול היה להתפרש על פני שלושה חודשים (ולפעמים גם יותר), כיום, יש מגמה ברורה של התקצרות התהליך" מסבירה ענת בריין – יועצת השמה בכירה בדיאלוג "זה ממש קיצור שליש על התנהגות טובה. חלק ממחפשי העבודה גומרים תהליך גיוס שלם תוך שבוע-שבועיים, כשאני מעריכה שהממוצע נע סביב חודש (בהשוואה לשלושה-שישה חודשים בשיא המשבר)".
גם ענת מציינת את תחומי התוכנה והחומרה, כמו גם את תחומי ה-QA והתשתיות. עם זאת, ראוי לציין כי על פי סטטיסטיקת ההשמות בדיאלוג, ישנו סוג אחד של עובדים שנחטף גם במהלך המשבר, וכנראה שהוא חשוף פחות למיתונים. סוג זה מכונה בדיאלוג "הכוכבים" והוא מונה בעיקר את משוחררי היחידות הטכנולוגיות בצה"ל.
חברות – עורו קומו
למרות הנתונים המעודדים שהוצגו מעל, חברות (וגם מחפשי עבודה) רבות טרם הפנימו את השינוי שהשוק חווה, או שגם הן חוששות מפני מה שיקרה ב-2011. אם נניח שניה לעתיד, אזי ביחס לשוק העכשווי, ניתן למנות שלושה אופנים בעטיים חברות מפספסות מחפש עבודה טוב:
התפשרות על השכר – בקרב עובדי ההייטק (למודי העליות והמורדות, שהתעשייה חווה במחזוריות קבועה), נהוג לכנות את השוק "שוק של מעסיקים" כשהיכולת של עובד להתמקח על שכרו נמוכה, ו-"שוק של עובדים" כשהעובד שולט ביד רמה בהצעות השכר, ומסרב לעבוד במקומות מאוד טובים, רק כי מעבר לכביש הוצעה לו משכורת טיפה יותר מושכת.
"בניתוח השכר האחרון שעשינו, ראינו שלמרות שהתחילה מגמה של עליה בביקוש לעובדים, השכר לא השתנה בהרבה" אומרת חיה. "היו תיקונים לירידות השכר שהשוק חווה במהלך המשבר, אבל לא היתה עליה מעבר לכך. רוב מחפשי העבודה הסכימו לעבוד בשכר דומה או נמוך במקצת מהשכר שהם קיבלו במקום העבודה הקודם שלהם. עוד אין לנו טבלאות שכר שמייצגות את החודשים האחרונים של 2010, אבל לנוכח המגמה בשוק, אני מאמינה שנראה עליה מסויימת בשכר, כמו גם עליה בכוח המיקוח של העובד, מה שאומר, בהכרח, שחברות צריכות להתאים את עצמן למציאות החדשה".
רוצים לדעת מהו השכר הממוצע לתפקידכם? הציצו בטבלאות השכר של דיאלוג
הידלדלות מאגר "העובדים המיומנים" – במהלך המשבר פוטרו לא מעט עובדים, חלק נכבד מהם בכירים ועתירי ניסיון (להלן: עובדים מיומנים). הכמות הגדולה של עובדים מאותה מחלקה, שבבת אחת גדשה את השוק, יצרה מלאי גדול של עובדים מנוסים וטובים, שהתחרו אלו באלו על אותו סוג משרות בדיוק, ואיפשרו לחברות להתמהמה ולבחור בשלווה את הטובים ביותר מביניהם (העידית שבעידית).
"כשהשוק יוצא ממשבר, האבטלה פוחתת, וכמות העובדים שמחפשים עבודה יורדת. העובדים המיומנים נחטפים קודם, ולכן, התחרות עליהם מתגברת. כדי להשיג עובד-מיומן, חברה צריכה לפתוח את הכיס, לקצר את משך התהליך, ולא לחכות" מסבירה חיה "אם במהלך המשבר, כל חברה יכולה-היתה לחכות, להתמהמה ולבחון שוב ושוב את מחפש העבודה עד שהיא איתרה את העובד הטוב ביותר, עם היציאה מהמשבר, עובדים מיומנים מקבלים כמה הצעות עבודה במקביל, ולכן, הם לא ממהרים לחתום בחברה שהם לא בטוחים לגביה מצד אחד, ובמקביל, גם לא יחכו לנצח לחברה שמתמהמהת, או מערימה קשיים בתהליך הגיוס. חברות צריכות להבין שהעובדים המיומנים נחטפים במהירות, ושיכולת המיקוח של עובדים שכאלו גבוהה. במצב כזה, או שחברה מתפשרת על עובדים עם ניסיון מועט, גם כדי לשלם פחות וגם כדי לאפשר לעצמה תהליך גיוס איטי יותר, או שהיא מייעלת את תהליך הגיוס ומגיעה עם הצעת שכר משופרת, כדי למשוך אליה את העובדים המיומנים הללו".
התמשכות התהליך – כפי שחיה הזכירה למעלה, במצב של מיתון, כמות גדולה של מועמדים מיומנים מתחרה על משרה אחת. במצב כזה, לחברה יש את כל הפריבילגיות בעולם למשוך את התהליך, להוסיף שלבים, מבחנים, ימי עיון ומיון כראות עיניה, מתוך ידיעה שיש הצע גדול מאוד שלא יעלם בקרוב. שינוי המגמה, עם זאת, אומר שהטובים ביותר יחטפו במהירות, אבל גם העובדים הממוצעים לא יחכו לכם.
"רואים את זה קורה לעיתים תכופות" אומרת שני "אם קודם העובד חיכה, לאחר הראיון, לתשובה מהחברה, כיום, אם החברה לא חוזרת אליו כעבור זמן קצר, סיכוי סביר שהוא כבר יחתום במקום אחר. אני נתקלת בלא מעט חברות שמפספסות עובדים מאוד טובים, רק בגלל שהן לא הפנימו את שינוי המגמה הזה. מאידך, ישנם מחפשי עבודה שמחפשים עבודה בעודם מועסקים – הם לא זקוקים לכסף, כי הם מקבלים משכורת, והם לא ימהרו לעזוב מקום בטוח אחד, לטובת מקום שהם לא בטוחים לגביו. חברות מסוימות רוצות לסיים את התהליך מול מחפש העבודה מהר, אבל הן נתקלות במחפש עבודה שכלום לא בוער לו, ולפעמים, להיטותן לסגור את התהליך מהר, עולה להן בפיספוס מועמד מעולה".
המגמות שחיה ושני הציגו, מראות בבירור מה קורה כשהשוק הופך להיות שוק של מחפשי עבודה. המשקל עובר מהחברות למחפשי העבודה, והחברות, שהתרגלו לכך שמחזרים לפתחיהן, מוצאות את עצמן מחזרות אחר מחפשי עבודה.
"בשוק של עובדים, החברה צריכה להיות קשובה למחפש העבודה, לחוש אם הוא מהזן שלא בוער לו (ואז, להמנע מללחוץ עליו) או מהזן שרוצה לחתום כמה שיותר מהר (ואז, לייעל את התהליך מולו, להגיע להחלטה מהירה ולא לחשוב שהוא ימתין לנצח), ולהתאים את עצמה לכך" מסבירה חיה.
עוד לא בשיא, אבל הרבה מעבר לשפל
הפרסומים החיוביים להם זוכה השוק הישראלי, על התמודדותו הטובה עם המשבר, מקבלים חיזוק מהסטטיסטיקה. מגמת היציאה מהמשבר התחזקה לאורך 2010, הגם שטרם חזרנו לשיאים שלפני המשבר. נכון לדצמבר 2010, אם להסתמך על כך שכמות העובדים הזמינים קטנה, משך תהליכי הגיוס מתקצר, ויכולת המיקוח של העובד גדלה, נראה כי השוק הופך שוב ל"שוק של עובדים". עם זאת, לאור הערפול השורר בשווקים האירופאי והאמריקאי, שישראל זקוקה להם ונסמכת עליהם מאוד, עוד מוקדם לנבא אם המגמה תמשך גם ב-2011.
מידע נוסף
