שנת 2010 – תחילת סופו של המשבר?
ניתוח סטטיסטי של מצב השכר והמשרות במהלך משבר 2009 ותחילת 2010
שנת 2009 התחילה בסערה בעקבות משבר הסאב פריים בארה"ב. עד אמצע שנת 2009, ענף ההייטק הישראלי חווה טלטלה עזה, משרות רבות בוטלו, חברות נסגרו ופרויקטים הוקפאו. שוק ההייטק הישראלי חשש מהמשבר העולמי, ולכן, נהג בהססנות, אבל לקראת אמצע שנת 2009, כשהתברר שישראל צלחה את המשבר בצורה טובה מאוד, חזר השוק להתעורר. מיולי 2009 ועד ינואר 2010, ענף ההייטק מראה על מגמת השתפרות יציבה.
עוד מוקדם לקבוע בוודאות אם תעשיית ההייטק בישראל עלתה על דרך המלך, אבל אם להסתמך על הנתונים שהצטברו בדיאלוג – חברה להשמת הייטק, אזי המשבר שפרץ בסוף 2008, נעצר ביולי 2009, ומאז ועד ינואר 2010, ניכרת עליה בכמות המשרות ובשכר של מגוייסים חדשים. כמו כן, אם בחצי השנה הראשון, 78% מהפונים פנו בעקבות פיטורין, או חשש לפיטורין, בחצי השנה השני, רק 38% פנו בשל פיטורין או חשש לפיטורין.
תחום החומרה
התחום שהתאושש הכי הרבה הוא תחום החומרה – תחום זה ספג את המכה החזקה ביותר עם תחילת המשבר, בשל אופיו – בשונה מתחומים אחרים בהייטק, פרויקטים בענף החומרה הם ארוכי טווח במיוחד ומצריכים השקעות כספיות גדולות. המשבר גרם לחברות גדולות שנראו חסינות, עד כה, להקפיא או לבטל פרויקטים רבים, מה שגרם לגל של פיטורים, הורדות שכר וביטול משרות עתידיות. במחצית הראשונה של 2009, ירד השכר בתחום החומרה ב-15% בממוצע.
החל מיולי 2009 ועד ינואר 2010, כמות המשרות בתחום החומרה, גדלה ב-20% יחסית למחצית השנה הראשונה של 2009. השכר טרם חזר לשיא של לפני המשבר, אבל ניכר שיפור גם בתחום זה. אם במחצית הראשונה של 2009, הפער בין ציפיות השכר של מחפשי העבודה, לבין השכר שקיבלו בפועל, עמד על כ-15% אחוזים, במחצית השניה של 2009, פער זה הצטמצם, וכעת הוא עומד על 10% בלבד.
תחום התוכנה
ספג מכה קשה פחות מתחום החומרה, אבל גם בו, ניכרה האטה משמעותית. חלה ירידה בביקוש למהנדסי תוכנה ב- DotNet, וב -C++ וירידה ניכרת עוד יותר במשרות פיתוח ב- Java . עם זאת, המחצית השניה של 2009, בהחלט מראה על התאוששות יפה בתחום זה – ישנו גידול משמעותי של כ– 25% במספר המשרות המוצעות בהשוואה לחצי השנה הראשון. עם זאת, עיקר הגידול בביקוש הוא לאנשים בעלי ניסיון מקצועי של עד 5 שנים, ופחות לבכירים. השכר בענף שמר על יציבות בהשוואת שני חצאי השנה. ממוצע השכר של מהנדסים בעלי ניסיון של עד שנתיים, עלה בכ–5% בחצי השני של השנה לעומת החצי הראשון.
תחום ה-QA
נפגע במהלך המשבר וגם כעת, יש יותר מחפשי עבודה בתחום, מאשר משרות. מעבר לקושי במציאת עבודה ב-QA , החברות במשק הקשיחו את תנאיי הקבלה. אם פעם חברות הסתפקו בסטודנטים ובעובדים לא אקדמאיים (קורסים מקצועיים), כעת, קיימת דרישה לתואר ראשון לפחות.
תחום האינטרנט
הוא תחום שבאופן יחסי לתחומים האחרים, ספג מכה קטנה יותר. קיימת דרישה רבה יחסית לבעלי תפקידים כעין Web Developer , מעצבי אתרים, אנשי SEO , שיווק אינטרנט ועורכי תוכן. השכר כמעט ולא השתנה.
מערכות מידע
לאחר מחצית שנת 2009, גופים גדולים כגון בנקים, חברות ביטוח, חברות תקשורת ועוד, פתחו שוב פרוייקטים חדשים, דבר אשר באופן ישיר הביא לעליה של 20% בהיצע המשרות בתחום: תוכניתנים, מנתחי מערכות, מנהלי פרויקטים.
מכירות
תחום זה כולל בתוכו מקצועות כעין מנהלי מכירות בארץ ובעולם, אנשי ייזום עסקי, אנשי תמיכה טכנית וכיו"ב. ניתן להצביע על כך כי התחום נפגע פחות בתחילת המשבר וכי נשמרה יציבות בהיצע המשרות. עם זאת, השכר הממוצע ירד. ירידה זו באה לידי ביטוי בעיקר בטווח העובדים הזוטרים שנקלטים כיום בשוק.
תפעול ואדמיניסטרציה
כמו יתר המשק, גם תחום זה ספג בחצי הראשון של השנה מכה, אשר באה לידי ביטוי בקיטון משמעותי בהיקף המשרות וירידה ברמות השכר. עם זאת, במחצית השניה של השנה ישנו גידול בכמות המשרות בהיקף של כ- 15%. השכר, שנפגע במהלך חצי השנה הראשון, התאושש, ובתפקידים כגון מנהלי חשבונות, חשבים ומנהלות אדמיניסטרטיבית, ניתן לראות כי ישנה הלימה בין ציפיות השכר של מחפשי העבודה לבין השכר בפועל. שכרם של מהנדסי תפ" ו-Planners לא נפגע לאורך המשבר. לאחר המשבר, הפער בין צפיות השכר לשכר בפועל בשני מקצועות אלו, עלה ב-7%, דהיינו, אנשים שחיפשו עבודה בשני מקצועות אלו, קבלו שכר גבוה יותר ממה שסברו שיוכלו לקבל.
מגמות כלליות
שבוע עבודה מקוצר
אלוהים ברא את העולם בשבעה ימים, אמנם, אבל ענף ההייטק בישראל הסתפק רק בארבעה. עם הכניסה למשבר, הודיעו חברות רבות על צימצום בהיקף המשרות , שהתבטא במעבר לארבעה ימי עבודה בשבוע. החל מאמצע השנה, וביתר שאת בשנת 2010, רוב החברות חזרו לשבוע עבודה מלא.
מפוטר או משופר?
החל מאמצע 2009 – יותר אנשים מחפשים עבודה בשביל לשפר את תנאיי העסקתם, ולא בגלל שפוטרו, מה שמעיד על יציאה הדרגתית מן המשבר.
אם יש משהו שמבטא את ההבדלים בין מחצית השנה הראשונה של 2009, לבין המחצית השניה, הוא הסיבה לשמה פונים מחפשי העבודה לדיאלוג: עד יולי 2009 – 70% ממחפשי העבודה עשו זאת בשל פיטורין או בשל חשש לפיטורין (חוסר וודאות לגבי מצב העסקתי, חוזה עומד להסתיים, חברה נסגרה). החל מיולי 2009 ועד היום, 38% ממחפשי העבודה בלבד, עושים זאת בשל פיטורין. שאר מחפשי העבודה פונים בעודם מועסקים ("משפרי תנאים"), בשל רצונם לקדם את הקריירה (תחושת מיצוי, מחפש שכר גבוה יותר, שיעמום במקום הנוכחי, רוצה לשנות תפקיד או התמחות).
מגמה זו מבטאת היטב את אופיו של ענף ההייטק, ענף בו הניידות מעבודה לעבודה היא גבוהה, והנסיון לבחון את ההצעות בחברות המתחרות הוא תמידי. במהלך המשבר, עובדים נאחזו בקרנות מזבח משרתם, וכמעט ולא העזו לבחון הצעות מתחרות. חזרתם של "משפרי התנאים" מעידה על יציבותו של הענף, ועל יציאה מדורגת מהמשבר.
ולאן ממשיכים מכאן?
למרות שתחילתה של שנת 2010 בהחלט מראה על התאוששות מהמשבר שאפיין את השנה הקודמת, עדיין מוקדם מדי לשמוח. אם יש דבר שהשנה החולפת לימדה את המשקיעים, העובדים והמנהלים בישראל, הרי זה שאף פעם אי אפשר לדעת מה ילד יום. המגמה חדלה להיות שלילית, אמנם, אבל היא עדיין רחוקה מלהיות חיובית לגמרי - מחד, חברות הפסיקו, ברובן, את גלי הפיטורין, ומאידך, הן לא ממהרות להשיק פרוייטקים גדולים מדי, שכוללים בחובם גיוסים נרחבים. השכר הנוכחי, שטרם חזר לרמות השיא שלפני המשבר, לא צפוי לעלות בקרוב.
מידע נוסף
