5 דברים שתעשיית ההייטק למדה (ובגדול) בשנת תשס"ט
שנה דרמטית עברה על הכלכלה העולמית. מה התובנות העיקריות שאנשי הייטק למדו משנת הטלטלות?
ראש השנה כבר ממש בפתח, ואנחנו נפרדים לשלום משנת תשס"ט, שנה שרובנו לא נשכח כל כך מהר. המשבר הכלכלי הגיע אלינו בגדול לפני שנה, עם התמוטטויות הבנקים הגדולים בתקופת החגים. הבנקים סחבו אחריהם את כל המערכת הכלכלית העולמית לתקופה של חוסר יציבות, פיטורים, נפילות, וכותרות שחורות בעיתונים.
אז מה השיעורים שכולנו, עובדים וחברות בתחום ההייטק, למדנו משנת הטלטלות תשס"ט?
1. למדנו שאין תעודת ביטוח
בעבר חברות גדולות הצטיירו בעינינו כמקום עבודה בטוח ויציב, מקום שאתה יכול להיכנס אליו ולראות את עצמך מתפתח בו לאורך השנים. חברות סטארט אפ, לעומת זאת, נתפסו כמקומות עבודה בלתי יציבים, סוג של הימור.
במהלך השנה האחרונה ראינו חברות בסדרי גודל גדול (500+ עובדים) סוגרות מחלקות ופרוייקטים שלמים, דבר אשר הוביל באופן מיידי לפיטורים של רבים מן העובדים בחברות הללו. עובדים בעלי וותק משמעותי במקום עבודתם, שעברו כברת דרך ומספר תפקידים לאורך קריירה מפוארת, חשו מאויימים לא פחות מאשר עובדים חדשים אשר נקלטו לא מכבר לעבודה בחברה. פיטורים של מנהלים ועובדים בכירים, הפכו לתמונה נפוצה, גם כדי לקצץ בכוח אדם ניהולי, וגם כדי לקצץ בהוצאות המשכורת.
במפתיע, חברות קטנות וחברות סטארט אפ, לא היו דווקא אלו אשר ספגו את המהלומה הקשה ביותר. ראינו חברות קטנות לא מועטות שמחזיקות מעמד ומתנהלות בזהירות (אך בנחישות) בסערה האוחזת בשוק.
אז למדנו שמה שבטוח – כיום, אין תעודות ביטוח...
2. למדנו פרופורציות
תעשיית ההייטק שלנו מתאפיינת בתזזיתיות רבה. אנשים עוברים בין עבודות במהירות ובלי יותר מדי נאמנות למקום העבודה, חברות סטארטאפ נפתחות ונסגרות, המשכורות מגיעות לשיאים גבוהים (במיוחד לכוכבים או למקצועות נדרשים), ולפעמים אנחנו מרגישים שהשמיים הם הגבול.
השנה האחרונה החזירה את כולנו לקרקע המציאות – למדנו את הערך של מקום עבודה בטוח, המשכורות קוצצו בלא רחם וקירבו את שכר אנשי ההייטק לשכר בתחומים המסורתיים יותר של התעשיה, ברזי הכסף נסגרו, ואת זוהר הכוכבים החליף האבק של היום יום. נקווה שכאשר הכלכלה תתאושש, למידת הפרופורציות תאפשר לכולנו להנות יותר ממה שיש לנו.
3. למדנו מולטיטאסקינג
בשנה האחרונה, מי שהמיתון פסח עליו ולא "קוצץ" מתפקידו, וודאי גילה על עצמו יכולת להטוטנות רב משימתית של ביצוע מספר משימות במקביל. כשאין מספיק ידיים, גבולות התפקיד אינם מוגדרים וצריך לדעת לשלב משימות ולבצען במקביל ולקחת אחריות גם על דברים שלא היו חלק מתפקידינו. מי שהיה רגיל למעמד הניהולי ורק השקיף על הנעשה, התחיל בעצמו "ללכלך" את הידיים ולהיות Hands On , כמו שאומרים. זה גרם לכולנו ללמוד הרבה על עצמנו - האם אנחנו מולטיטאסקינג בעלי זרועות תמנון המשתלטות על העניינים, או שכל העומס הזה ממש לא בשבילינו.
4. למדנו שגמישות זה לא מילה גסה
אם פעם היינו מאוד בררנים במיקום העבודה שלנו ("עד רבע שעה נסיעה מהבית"), או בשכר ("העלאה של 20% או שאין מה לדבר") השנה למדנו גמישות – והרבה. הבנו שהעבודה לא חייבת להיות מתחת לבית וגילינו שזה אכן אפשרי לנסוע לעבודה שעה לכל כיוון. גילינו שאפשר גם להתפשר על שכר, או להישאר על אותה רמת שכר בתפקיד אליו עוברים. גם גילינו שאפשר להתגמש במה שאנחנו עושים - למשל, מועמדים רבים שהיו "נעולים" על תפקידים ניהוליים כמו ראשי צוותים, התגמשו להשתלבות כחלק מצוות, או לעבודת hands on .
5. למדנו שיש דברים מחוץ לעבודה
השנה למדנו שיש דברים מחוץ לעבודה. הירידה של חלק מן החברות לעבודה במתכונת של 4 ימי עבודה, פיטורים, או ירידה בהיקף של שעות העבודה חשפו לנו שעות חדשות. גילינו שכשיוצאים מהעבודה יש אור שמש בחוץ ולא רק דמדומי ערב. עבור חלק מהאנשים, הזמן הפנוי איפשר לעשות דברים שלפני כן לא ממש יכלו לעשותם כמו להוציא את הילדים מהגן, לבלות איתם, לראות תוכניות אהובות בטלוויזיה, או לעשות כל מיני סידורים שלפני כן נהגו לקחת יום חופש בשבילם. אחרים החלו להקדיש זמן לתחביבים ישנים וכל מיני פרויקטים אישיים שלפני כן תמיד רצו לעשות אבל דחו לעתיד.
בקיצור, כולנו עברנו "בית ספר" השנה. נאחל לכולנו ששנת תש"ע תמשיך את מגמת ההתאוששות ותהיה שנה של צמיחה, עבודה, יציבות, ושיעורים נעימים יותר!
שנה טובה!
לעוד מאמרים בנושא עבודה בהייטק : http://dialog.co.il/articles.asp
