חפש משרות חדשות בלוח: דרושים להייטק

האם אתה מעסיק? לחץ כאן

סגור הודעה זו

מילון מונחים למשרות הייטק, בכירים, פיננסים ותפעול

שניה לפני שאתם ממשיכים ללוח משרות ההייטק שלנו, ריכזנו מילון מונחים שעוסק בטכנולוגיות השונות ובתפקידים השונים בעולם ההייטק. תוכלו למצוא שם מידע כללי על התפקידים מידע סטטיסטי עדכני על כמות המשרות בתחום, והביקוש למהנדסים

 

משרות הייטק נפוצות

בעיתונות, נהוג לכנות את כל מי שעובד בחברת הייטק בשם "עובד הייטק", אבל אתם, שנמצאים בתעשייה ומכירים אותה על בוריה, יודעים שאין חיה כזו "עובד הייטק", ושכל תפקיד בתוך התעשייה הוא שונה מהותית מתפקידים אחרים. הנה סקירה של הבולטים שבהם, בצירוף סטטיסטיקות:

מהנדס תוכנה

ישנם מספר סוגים של מהנדסי תוכנה, אשר מובדלים זה מזה בכמה אופנים:

  • בשפה בה הם מפתחים, למשל מהנדסי J2EE, מהנדסי C#, מהנדסי C++ או מהנדסי PHP.
  • בסביבת הפיתוח, למשל 3.5.NET (שפת C# או VB), JDK (שפת JAVA) או Native (שפת C++).
  • סוג המוצר, למשל פיתוח WEB, פיתוח Mobile, פיתוח מערכת מידע, פיתוח Embedded או פיתוח תוכנות שולחניות.
  • במערכת ההפעלה לה הם מפתחים, למשל מפתחי Linux / UNIX או מפתחי Windows.
  • בפונקציונאליות – האם הם מפתחים את צד המשתמש (Client), את צד השרת (Server) או את שניהם?

מעט מידע סטטיסטי - בבדיקה שעשינו בתחילת שנת 2012, מצאנו כי פיתוח בסביבות JAVA ו-DotNet היה הפופולארי ביותר. כמות המשרות למהנדסי JAVA ולמהנדסי DotNet היתה זהה, וגבוהה פי שתיים מכמות המשרות לשפה הבאה בפופולאריות שלה – שפת C++. עם זאת, השכר של מהנדסי JAVA, מהנדסי DotNet ומהנדסי C++ עם אותה כמות של שנות ניסיון, אינו שונה.

השכר בענף התוכנה הוא מהגבוהים בתעשיית ההייטק, ומהנדס עם מעל ל-6 שנות ניסיון, עשוי להגיע לשכר הנע בסביבות ה-30,000 ₪ ברוטו, לחודש.

לכל המשרות הפנויות בהנדסת תוכנה

מהנדס חומרה

תהליך פיתוח החומרה הוא תהליך יקר, לכן, בשונה מפיתוח תוכנה, חברת החומרה לא יכולה להוציא מוצר עם באגים (תקלות), כי לא תמיד ניתן לתקן באגים שכאלו בדיעבד. על מנת לוודא שהשבב, הכרטיס או המוצר עצמו (למשל סמארטפון של סמסונג) לא יכיל באגים, מקצועות החומרה מתחלקים לתפקידים של תכנון, בדיקת התכנון, ייצור ובדיקת הייצור:

  • מהנדס FPGA / VLSI – מהנדסי FPGA ומהנדסי VLSI הם המהנדסים שתפקידם הוא לתכנן את השבב, לפתח את התוכנה שצרובה עליו או להתאים שבב קיים באמצעות תוכנה מוטמעת, למוצר הקיים.
  • מהנדס ווריפיקציה (Verification) – מהנדסי ווריפיקציה הם מהנדסי החומרה שתפקידם ליצור סביבה המדמה את פעילות השבב, לפני שהוא מיוצר. מטרת הסביבה היא לבדוק את תפקודו של השבב, לוודא שלא נפלו באגים בתכנונו ולודא שהוא אכן מסוגל לבצע את ייעודו.
  • מהנדסי Board Design – לוחות חומרה (למשל לוח האם במחשב השולחני שלכם) מורכבים ממספר חלקים שונים (כבּלים, שבבים, טרנזיסטורים וכו'), ותפקידו של מהנדס Board Design לעצב ולתכנן את הלוח, כך שהוא יעבוד בצורה הטובה והיעילה ביותר.
  • מהנדסי Embedded – ישנם חלקים בחומרה, שצריך לצרוב עליהם את התוכנה שמפעילה אותם. התוכנה נכתבת בשפות נמוכות כגון C ואסמבלי. לא פעם, מי שמבצע את התפקיד הזה הוא מהנדס החומרה שאחראי גם על פיתוחה, אך במקרים רבים מדובר במפתח תוכנה דווקא, עם ידע או ניסיון בפיתוח Embedded בשפות נמוכות.
  • הנדסאים – תפקיד ההנדסאים בעולם החומרה, הוא פחות תפקיד של ייצור או תכנון, ויותר תפקיד של בדיקת החומרה, תיקונה וניהול ופיקוח על פסי הייצור במפעל החומרה (Fabrication).

מעט מידע סטטיסטי – תעשיית החומרה בישראל הולכת ומצטמצמת בגודלה, הרבה בגלל עלות הייצור הגבוהה, והמעבר לייצור המוני במפעלים במזרח הרחוק. בקרב התפקידים הנדרשים ניתן למצוא מהנדסי VLSI ומהנדסי FPGA, מהנדסי ווריפיקציה, מהנדסי Board Design ומהנדסי Embedded. בעבר, מקצוע ההנדסאים היה נפוץ בהרבה, אבל זוהרו הועם בשל המעבר למזרח הרחוק. עם זאת, ישנן חברות חומרה בינלאומיות בישראל, שעדיין מחזיקות FABS בישראל, ביניהן ניתן לציין את אינטל ואת מוטורולה, והן מגייסות הנדסאים לפסי הייצור שלהן.

השכר בענף החומרה הוא מהגבוהים בתעשיית ההייטק, ומהנדס עם מעל ל-6 שנות ניסיון, עשוי להגיע לשכר הנע בסביבות ה-30,000 ₪ ברוטו, לחודש.

לכל המשרות הפנויות בהנדסת חומרה

תשתיות

אנשי תשתיות הם האנשים שגם פורשים את רשת המחשבים במשרד, גם מטפלים בכל מחשב, בתוכנות שמתוקנות עליו, ובסיסמאות, וגם מאפשרים למחשבים במשרד לתקשר זה עם זה. בתחום התשתיות יש שני תפקידים עיקריים:

  • מנהלי רשת – מנהלי הרשת דואגים שהמחשבים במשרד יוכלו לתקשר זה עם זה, יוכלו לתקשר עם השרתים במשרד, ויוכלו לקבל הרשאות לאינטרנט ולתוכנות משרדיות. התחום מתחלק למנהלי רשת Linux / UNIX ולמנהלי רשת Windows ומצריך הסמכות: MCSE / MCSA / MCITP – במקרה של מנהלי רשת Windows, או Linux Certified במקרה של מנהלי רשת Linux.
  • מנהלי תקשורת – מנהלי התקשורת אחראיים על הטלפוניה המשרדית, כמו גם על התקנת, תחזוק ותפעולו של ציוד התקשורת המשרדי (ראוטרים, סוויצ'ים, ומערכות טלפוניה רגילות, או על גבי IP). גם פה, על פי רוב, נדרשת הסמכה ולרוב, ההסמכה מכשירה את מנהל התקשורת להשתמש בציוד של חברה מסויימת (למשל הסמכת CCNA שמכשירה על ציוד של סיסקו).

מעט סטטיסטיקה – ההפרדה בין מנהלי תקשורת למנהלי רשת אינה מלאה, ויש לא מעט חברות בהן אותו אדם ממלא את שני התפקידים הללו. כשבדקנו באוקטובר 2011, מצאנו כי רק כ-32% מהמשרות בתחום מנהלי הרשת, דרשו הסמכה (MCSE / MCSA / MCITP או אחרת). בניהול תקשורת, כ-50% מהמשרות הגיעו עם דרישת חובה להסמכה (למשל CCNA). בשני התחומים, עם זאת, נדרשו כ-3 שנות ניסיון בממוצע, מה שאומר שמי שבונה על כך שהוא יעשה קורס הסמכה וימצא עבודה, צפוי לאכזבה מסויימת. ללא ניסיון קודם, לא קל להכנס לתחום.

לכל המשרות הפנויות בתשתיות

מערכות מידע

ענף מערכות המידע צובר תאוצה, ככל שבתי עסק הופכים לממוחשבים יותר ויותר. מערכות המידע מאפשרות לכל עובדי העסק (החל מחנות מכולת, דרך מפעל וכלה בחברת הייטק), לעבוד במקביל על אותה תוכנה, ולקבל ממנה מידע ועידכון בזמן אמת. בתחום יש מספר תפקידים, ואלו המרכזיים שבהם:

  • מאפיין מערכות מידע – דרישת הסף היא, על פי רוב, תואר ראשון בתעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע, או תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע. לרוב נדרש גם ניסיון קודם של לפחות שנתיים.
  • מפתח מערכות מידע – דרישת הסף היא תואר בהנדסת תוכנה, במדעי המחשב או במערכות מידע. לרוב נדרש גם ניסיון קודם של מספר שנים.
  • מטמיע מערכות מידע – לרוב, דרישת הסף תואר בתעשיה וניהול (עם התמחות במערכות מידע).
  • מיישם במערכות מידע – דרישת הסף, גם פה, היא תואר בתעשיה וניהול, או תואר במערכות מידע, אך פה הדרישה היא גם לניסיון מאוד מסויים ורלוונטי למערכת ולמודול המיושם.
  • DBA – תפקיד זה, שמחולק ל-DBA אפליקטיבי ול-DBA תשתיתי, מסתפק, בנתיים, בהסמכות ובניסיון. לא מן הנמנע שעם הזמן, גם לתפקיד זה ידרש תואר, וכבר כעת רואים עליה בדרישה למהנדסי תוכנה (או בוגרי מדעי המחשב), לתפקידי ה-DBA האפליקטיבי שדורשים הבנה בתכנות.

לכל המשרות הפנויות במערכות מידע

QA

ענף ה-QA הוא התחום שאחראי על בדיקת המוצרים השונים, לאחר שהם יוצאים מהפיתוח. מהנדסי QA יכולים לבדוק תוכנה, חומרה, מערכות מידע או כל מוצר הייטק אחר, ומטרת מהנדסי ה-QA היא להוציא מוצא יציב נטול באגים. ענף בדיקות התוכנה מתחלק לשלושה:

  • QA ידני – בדיקות פיזיות של המוצר. לחיצה על כל ה"לחצנים" ובדיקה שהם גם עובדים (פיזית), וגם עושים את מה שהם אמורים לעשות (פונקציונאלית).
  • QA אוטומטי – ישנן בדיקות שלא ניתן לבצע פיזית. למשל, כשכותבים אתר אינטרנט, המפתח שלו רוצה לוודא, כמה גולשים יכולים לגלוש באתר בלי לגרום לו לקרוס. מכיוון שישנם אתרים שמיועדים לעשרות אלפי כניסות בו-זמנית, צריך "לזייף" עשרות אלפי כניסות ברגע נתון, ולשם כך, מריצים בדיקה אוטומטית, שמדמה כניסות מרובות עד שמגיעים לקריסה (בדיקת עומסים). ישנם מספר סוגי בדיקות אוטומטיות, והתפקיד מתחלק לבודקים שרק מריצים את הבדיקות ולבדוקים שגם יודעים לכתוב אותן.
  • מפתח כלי בדיקה – ישנן חברות שמפתחות כלי בדיקה ייעודיים, שתפקידם לבדוק את המוצר שהן מייצרות. מי שמפתח את כלי הבדיקה הללו, הוא מהנדס QA, וכלי הבדיקה נכתב בשפות תסריט שונות (Python או Perl למשל).

מעט סטטיסטיקה - על פי רוב, תפקידים של QA דורשים בעיקר ניסיון, אבל מאז המשבר של 2008, יש דרישה הולכת וגוברת לבוגרי תואר במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה. הדרישה הזו באה לידי ביטוי גם בשכר בתחום: בענף ה-QA יש חלוקה ל"אנשי QA", להם יש הכשרה (על בסיס קורס) וניסיון, לעומת "מהנדסי QA" להם יש תואר במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה. הבדלי השכר מהותיים, והם יכולים להגיע לאלפי שקלים בחודש, בין מהנדס עם X שנות ניסיון לאיש QA עם X שנות ניסיון. ההבדלים הללו גם הולכים וגדלים, ככל ששנות הניסיון מתרבות.

לכל המשרות הפנויות ב-QA

משרות כספים ופיננסים נפוצות

  • ראיית חשבון – תפקיד רואה החשבון כולל התמקצעות בדוחות כספיים, בענייני מס וניהול סיכונים בתוך החברה. בתחום זה, ישנה דרישה גבוהה לרואי חשבון יוצאי המשרדים הגדולים (BIG4):"קסלמן קסלמן ושות' ", "ברייטמן אלמגור זוהר", "סומך חייקין", ו-"קוסט פורר גבאי את קסירר". למי שצבר את הניסיון שלו באחד מארבעת המשרדים הללו, יש דרישה גבוהה מאוד בשוק.
  • הנהלת חשבונות – תפקיד זה דורש, על פי רוב, ניסיון קודם (2 שנות ניסיון ומעלה), ידע בתוכנות יעודיות (חשבשבת למשל) ולא פעם גם הסמכה בקורסים בתחום.
  • כלכלן – תפקיד הכלכלן בחברות הייטק, מצריך תמיד תואר ראשון בכלכלה. התפקיד מגיע עם דרישה למספר שנות ניסיון, והוא עשוי לדרוש גם דברים רלוונטים למשרה ולשווקים בהן פועלת החברה.

לכל המשרות הפנויות בכספים ופיננסים

משרות תפעול ולוגיסטיקה נפוצות

  • או"ש – תפקיד מהנדס "האירגון והשיטות" (או"ש) מיועד לבוגרי התואר "תעשיה וניהול". הנושאים בתפקיד זה, על פי רוב, אמורים ליעל את דרך הפעולה של עובדים בודדים או מחלקות שלמות, למקסם את התפוקה, ולהקטין את עלות הייצור. דרישות הסף לתפקידי או"ש הן תואר בתעו"נ ומספר שנות ניסיון, ולא פעם, נדרש גם ניסיון דומה לתפקיד המוצע (למשל מהנדס או"ש ממפעל תעשייתי, יהיה מועמד פחות מתאים, לתפקיד או"ש בחברת הייטק).
  • מנהל תפעול – מנהלי תפעול עשויים להיות בוגרי תואר בתעשיה וניהול (אם כי לא תמיד), ותפקידם הוא להפוך את האסטרטגיה של הארגון לפעילות מעשית: בקרה שוטפת על פעילות החברה כדי לעמוד ביעדי הייצור ובתפוקה, תכנון הפעילות של החברה, כדי להשיג ביצועים אופטימאליים ועמידה בלוחות הזמנים, התייעלות ושיפור תהליכי עבודה, קניית מחסנים גדולים מספיק בשביל לאפסן את הסחורה ואת חומרי הגלם וכו'.
  • ניהול רכש – חומרי הגלם מהם מייצרת החברה את המוצרים שלה, הם עניין יקר, ועל כן, כל חסכון בעלותם של חומרי הגלם, עשויה לשנות מהותית את רווחיות החברה. תפקידם של מנהלי הרכש הוא להפחית את עלות חומרי הגלם, לאתר חומרי גלם איכותיים במחיר זול ככל האפשר, לנהל את מלאי חומרי הגלם, על מנת שהייצור לא יפסק, וכו'. בוגרי תעשיה וניהול הם מועמדים טבעיים לתפקיד ניהול רכש, ולרוב, התפקיד דורש גם ניסיון קודם של מספר שנים, רצוי, מתעשייה דומה.

לכל המשרות הפנויות בתפעול ולוגיסטיקה

משרות בכירים

כדי להיות במיטבך בראיון האישי צריך להתייחס בכובד ראש לכל אחד מהאלמנטים הנ"ל.בתעשיית ההייטק, חברות מכילות את התפקידים הטכניים (מהנדסי תוכנה, חומרה, QA, תשתיות ומערכות מידע) ואת התפקידים הניהוליים הבכירים יותר. בכלל אלו ניתן למנות את התפקידים הבאים:

  • מנכ"ל
  • סמנכ"לים – VPR&D , CTO, COO, CFO, CMO ואחרים
  • ניהול בדרגי ביניים

לכל המשרות הפנויות בתחום בכירים

מידע נוסף

 
}