על מה כל הביג דאטה?
כולם מדברים השנה על ביג דאטה, למה מקצועות הביג דאטה כל כך חשובים, מה צפוי לנו בעתיד, ולמה זה טוב?
עד שנת 2020 צפויים להיאסף מדי שנייה 1.7 מגה בייט של מידע , עבור כל בן אדם על פני כדור הארץ. נתון בלתי נתפס ללא כל ספק. עוד נתון חשוב, מתייחס לצד הכלכלי שגם הוא איך לומר, ממשיך להתגלות כרווחי, ליתר דיוק מאוד רווחי. קצת קשה לשמור על איפוק אל מול נתונים אסטרונומיים של רכישת טכנולוגיות ביג דאטה בהיקף של 57 ביליון לשנה.
התחום הזה כל כך חשוב עד שאפילו הסנאט האמריקאי החליט לנזוף במי שהביא את מלאכת איסוף המידע לדרגה של אמנות, צוקרברג ופייסבוק שלו. הוא נחשד כמי שמסר לידיים הלא נכונות את מיליוני הנתונים שהטכנולוגיה שהמציא אספה. אותו שימוע בסנאט שודר בכל ערוצי הטלוויזיה בעולם ואת הסימנים שהותיר בו ובטכנולוגיה האגדית, ניתן כבר לראות.
האמת היא, שמהפכת המידע התחילה הרבה לפניו ונמצאת בנסיקה מתמדת ללא קשר למקרה המדובר. הפעולות של צוקרברג הפכו את השיח לציבורי ומדובר, אבל מתחת לרדאר הציבורי קיימת כוורת רוחשת של חברות העוסקות בתחום זה. הציבור הרחב נחשף רק בשנה האחרונה לעובדה שנאספים עליו עוד ועוד נתונים, אבל האמת היא שהרבה מאוד שנים חברות רבות אוספות נתונים על הגולשים שלהם, עם עליית המודעות לאיסוף המידע, נחקק לאחרונה חוק שבטח נחשפתם אליו הנותן לגולש חופש בחירה, האם לאפשר לאתרים להשתמש ב-cookies.
מקצוע ההווה והעתיד – אנשי ביג דאטה, אלה שעושים סדר בים הנתונים
כל יום מצטרפות עוד ועוד חברות הזקוקות לניתוח ואחסון הנתונים המתקבלים כתוצאה מהשימוש באתרים, באפליקציות ובתוכנות שהן מציעות. כגודל ההיצע של האינפורמציה כך גם הדרישה לאנשי ניהול וניתוח ביג דאטה הולכת וגדלה. המשכורות בתחום זה נחשבות לגבוהות בעולם ההיי טק.
האתגר הגדול והסופר מעניין שעומד בפני מי שעוסק בתחום הוא, כיצד להצליב בין נתונים המגיעים ממקורות שונים? והשלב שבא מיד אחר כך, איך הופכים את כל טריליוני פיסות המידע הללו לידע בעל ערך, כזה שחברות יוכלו ללמוד עוד על הלקוחות והמשתמשים בשירותים שהן מציעות.
יש מספר טכנולוגיות מובילות בשוק המותאמות לאיסוף וניתוח הנתונים בהם משתמשים ארגונים, למשל, Cassandra , Couchbase, MongoDB , Hadoop בחלק ממקומות העבודה נעזרים במערכת אחת גדולה ועוד מערכות תומכות.
עולם הביג דאטה מרתק ומועיל בכל כך הרבה רמות, שהשימוש בו נעשה לא רק בנושאי מסחר ושירות אלא נוגע גם בתחומים משני חיים. הנה שתי דוגמאות לחברות שעושות שימוש במידע לרפואה ולמסחר:
HEALTHYMIZE היא מערכת ביג דאטה האוספת נתונים מחולי אסטמה וCOPD- (מחלת ריאות חסימתית כרונית), על ידי הקלטת שיחות שהחולים מבצעים בטלפון החכם, המערכת מנתחת את גלי הפקת הקול, יכולה לחזות התקף ולהתריע על בואו כדי שיוכלו להיערך רפואית.
אי אפשר בלי להזכיר את חברת המסחר האלקטרוני הענקית, AMAZON, שרשמה פטנט שנקרא Anticipatory shipping, מה שזה אומר בצורה פשוטה ומקוצרת, שהמערכת הזו אוספת נתונים כך שהיא יכולה לנבא מתי הלקוחות יזמינו מוצרים על מנת לקצר את זמני המשלוח. כל מה שאתם נוהגים להזמין באופן קבוע ינחת אצלכם בצורת הודעה, בלי שבכלל הזמנתם. החידוש המרעיש הוא, שאם לא התכוונתם בכלל לרכוש שוב את המוצר, הוא נשאר אצלכם. יששששש
למה תפקידי הביג דאטה הם תפקידי מפתח בחברות?
- פיתוח מוצרים ושירותים חדשים מותאמים אישית- הנתונים שמתקבלים ממערכות הביג דאטה, מאפשרים לחברות להבין את צרכי הלקוחות באופן מדויק ובעזרתו לפתח מוצרים מותאמים אישית ללקוחות שלהם.
- להיות ראשונים- בעולם תחרותי ומתחדש, איסוף מידע ועיבוד מהיר ויעיל שלו, יכריעו בקרב על הלקוחות. מי שיעשה זאת מהר יותר, יהיה הראשון שיגיע לצרכנים.
- התייעלות- מידע מאפשר ייעול תהליכים. הבנה היכן יש תקלות בשרות או במוצר ואפשרות לתקן אותו. כמו כן, ניתן לקבל משוב מהלקוחות ולתקן את הדרוש תיקון. גם בתחום הרפואה, איסוף המידע מאפשר יצירת טכנולוגיות מצילות חיים.
הצפי הוא שעד שנת 2020 בבתים בעולם המערבי נהיה מוקף במערכות חכמות שמהם ייאסף מידע, הבתים שלנו יהפכו ל"בתים חכמים", למעשה אין כמעט מכשיר שלא יהפוך לחכם ממכונת קפה שתדע להכין את הקפה האהוב בזמן הנכון, למכונית שתדע להתאים את עצמה למצב העייפות שלנו. כל אלו יספקו נתונים מסוגים שונים על ההתנהגות וההרגלים שלנו וילמדו אותנו. מחקר של Jupiter Research אף טוען כי 1 מכל 10 בתים יחזיק רובוט שיטפל במטלות בית.
המערכות החכמות יאפשרו לשפר את אורחות החיים של מיליארדי בני אדם על פני כדור הארץ, ויצריכו גיוס מסיבי של עובדים המתמחים בניהול, תפעול וניתוח מערכות ביג דאטה.
אז אם אחרי שהגעתם עד לכאן הבנתם שזו העבודה שאתם מחפשים, תנו לנו לעזור לכם למצוא אותה.