כמה עובדות על נשים עובדות - חלק ב'

בכתבה הקודמת ראינו שאחוז הנשים שיוצאות לעבודה נמצא במגמת עליה רצופה כמעט, החל משנת 2004 (וחוץ משנת 2011, בה המגמה התחלפה בירידה), אבל מנגד ראינו שגם שוק העבודה וגם התא המשפחתי, מתייחסים לנשים כאל הנושאות העיקריות באחריות על עבודות הבית. כלומר, אישה יוצאת לעבוד, אישה מפתחת קריירה, אבל כשיש ילדים, האישה היא זו שהקריירה שלה נפגעת, והיא גם זו שצריכה לצאת מוקדם מהעבודה או לעבוד במשרה חלקית, בשביל לגדל את הילדים.

התופעה הזו באה לידי ביטוי בנתון הבא: יש פער קבוע וגדול, בין כמות הנשים שעובדות בעבודה חלקית בלבד [כ-500,000] לעומת כמות הגברים שעובדים בעבודה חלקית [כ-200,000].

עובדות פחות ומרוויחות פחות

אם לוקחים בחשבון את העובדה שפחות נשים יוצאות לעבוד מגברים (כ-50% נשים עובדות, לעומת מעל ל-60% גברים), ושיותר נשים עובדות בעבודה חלקית (הנתון שמופיע בגרף למעלה), ניתן להתחיל ולהבין מהי הסיבה לשמה נשים מרוויחות שכר נמוך מהותית מגברים: בעוד שגברים מרוויחים כ-9,700 ₪ לחודש, נשים מרוויחות רק 6,400 ₪ לחודש (כ-60% משכרם של גברים). אז נכון, הסיבה העקרית להבדלים נובעת מהעובדה שיותר נשים עובדות במשרה חלקית, אבל האם נשים מרוויחות פחות רק בגלל שהן עובדות פחות שעות בחודש, או שאולי הן גם מרוויחות פחות לשעה?

נכון לשנת 2011, בעוד גברים הרוויחו 53 ₪ לשעה בממוצע, נשים הסתפקו ב-44 ₪ לשעת עבודה בלבד (וכן, זה ממוצע, לא חציון, וזה מוטה, אנחנו יודעים). הדו"ח של "שוות" מציין שלוש סיבות אפשריות לפערים הללו:

• נשים עובדות פחות, לכן הניסיון שלהן נמוך יותר, ותג המחיר שמוצמד לבעלי ניסיון פחוּת הוא נמוך יותר.
• נשים עובדות במקצועות פחות משתלמים (עובדות קבלן למשל), לכן מלכתחילה השכר שהן מקבלות נמוך משל גברים.
• יש אפליה בשכר, גם כאשר גבר ואישה עובדים באותו היקף עבודה, באותו סוג משרה.

שלוש הבעיות המצויינות למעלה, הן תולדה של אפליה, אבל בעוד השתיים הראשונות הן תולדה של אפליה בתוך התא המשפחתי, האחרונה היא תולדה של אפליה בשוק העבודה עצמו, וצריכה לטוּפל בדרך אחרת.

עובדים קבועים ועובדות קבלן

אם דיברנו קודם על כך שנשים מועסקות בעבודות פחות משתלמות, הנה נתון שמחזק את זה: בשנת 2009 היו בישראל כ-40,000 עובדי קבלן מדווחים, מספר שירד ברבע ל-29,000, עד סוף 2011. מתוך עובדי הקבלן, בין 51-55% הן נשים, כלומר, רוב עובדי הקבלן הן עובדות. עובדי קבלן, בנוסף לתנאי שכר נמוכים, גם "נהנים" מאי יציבות תעסוקתית, לא צוברים קביעות, ולכן גם לא נהנים מעליית שכר לאורך זמן, ותופעה זו פוגעת בנשים ביתר שאת בגלל שהן מהוות את מרבית עובדי הקבלן בישראל. עם זאת, המגמה האחרונה מראה על שיפור בכמות עובדות הקבלן, וזו מגמה חיובית שניתן רק לקוות שהיא תמשך (מצורף גרף).

שבי בבית, גדלי את הילדים

ציינו שנשים נתפשות בשוק העבודה כמי שתפקידן הוא לגדל את הילדים ולבצע את עבודות הבית. כמו כן ציינו שהתפישה הזו נכונה לא רק לשוק העבודה, אלא גם בחלוקת התפקידים בבית עצמו [כלומר אפליה בתוך התא המשפחתי]; בעוד בני הזוג רואים בבעל כמפרנס, הם רואים באישה כמגדלת העיקרית של הילדים. הנתון הבא מדגיש בדיוק את הנקודה הזו:

מדד "שוות" מצא כי בעוד ש-19% מהנשים (80,000) ציינו שהן עובדות במשרה חלקית, רק בגלל שהן מתפקדות גם כעקרות בית, ולכן אינן יכולות לעבוד בהיקף משרה מלא, אזי פחות מ-1% מהגברים (1,400) ציינו שהם עובדים במשרה חלקית מסיבה זו. המגמה הזו הראתה שיפור עד 2008, אבל אז חלה תפנית וכיום יותר ויותר נשים מוותרות על היקף משרה מלא, לטובת משק הבית.

כשבודקים מהו אחוז הנשים שלא עובדות כלל, בגלל שהן עקרות בית, מגלים שהמצב אף גרוע יותר. הגרף אמנם מראה על מגמת שיפור ביחס לשנת 1996, אז כ-33% מהנשים שלא עובדות, ציינו שהן לא עובדות בגלל שהן עקרות בית. ב-2011, כמות הנשים שציינו שהן לא עובדות מסיבה זה עמד על כ-25% בלבד, אבל כשבודקים מהו אחוז הגברים שלא עובדים כי הם עקרי בית, מגלים שרק 2.7% ציינו זאת כסיבה. המשמעות היא שנשים נחשבות פי 10 יותר אחריות על גידול הילדים ועבודות הבית ביחס לגברים, וזו, יקירי, אפליה!

עובדות בתעשיית ההייטק אבל לא כעובדות הייטק

נשים, כאמור, נוטות להתקבל לעבודות פחות רווחיות מגברים, הרבה בגלל שעבודות רווחיות יותר דורשות הרבה שעות עבודה, לעיתים גם לא מעט שעות נוספות, כמו גם רצף עבודה לאורך השנים. הנתון הבא בודק כמה מעובדי ההייטק בישראל – הענף שהוא קרוב לוודאי הרווחי ביותר מבחינת גובה השכר - הן נשים:

המדד של "שוות" מצא שבעוד שתעשיית ההייטק גדלה בעקביות (חוץ משנת 2009, בה שוק ההייטק קטן במקצת בשל המשבר הכלכלי העולמי), כמות העובדות בתוך תעשיית ההייטק נותר קבוע – בין 34-35% בלבד

שוק ההייטק גדל מאוד בין השנים הללו, ויש בו כיום יותר עובדים ממה שהיו בשנות ה-90, כלומר, יש גם יותר נשים בתעשיית ההייטק. עם זאת, חלקן של הנשים מסך כל העובדים, נותר קבוע, כלומר לגברים עדיין יש יתרון מספרי מובהק בתעשייה, והם מהווים כשני שליש מכלל עובדי ההייטק. לנתון הזה צריך להוסיף את חלוקת התפקידים בתוך התעשיה, ועל כך נדבר ברשומה השלישית בסדרה.