מדריך - איזה תואר ללמוד כדי לנהל מערכות מידע

ענף מערכות המידע הוא ענף חדש יחסית (לפחות במתכונתו הנוכחית), אבל לאור העובדה שיותר ויותר עסקים מטמיעים בתוכם מערכות לניהול מידע, הענף הזה צובר תאוצה בשנים האחרונות. תפקידן של מערכות המידע, כפי ששמן מרמז, הוא לאפשר לאירגון לנהל את כל הידע שלו בצורה שתהיה נגישה לכל עובדי האירגון, מחד, אבל רק לעובדים שזקוקים לידע הזה מאידך.

לדוגמא, אם העסק שלי מוכר מחשבים ניידים, אני רוצה שלאנשי המכירות שלי תהיה יכולת לראות כמה מכשירים מכל סוג נותרו במלאי, בכל רגע נתון. אני גם רוצה שאותם אנשי מכירות יוכלו להזין את המכירות שלהם, ואת ההזמנות העתידיות שלהם במערכת, כדי שמחלקת החשבונות תדע כמה כסף נכנס וכמה כסף עומד לצאת. אני גם רוצה שהמחסנאים שלי ידעו איזו הזמנה להוציא ולמי....אבל מנגד, אני לא רוצה שסוכני המכירות שלי יוכלו להציץ במכירות של סוכני מכירות אחרים. את כל זה אמורה לספק מערכת המידע, על תפקידיה השונים.

התארים

מי שרוצה לעסוק בתחום יכול ללמוד אחד משלושה תארים עיקריים:

1. הנדסת מערכות מידע
2. תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע
3. מדעי המחשב

מבחינת השוק, אין הבדל מהותי בין השניים הראשונים, ובוגרי שניהם יוכלו להיקלט בהצלחה ברוב משרות מערכות המידע. התואר האחרון, מטבע הדברים, מתאים יותר למי שרוצה לעסוק בפיתוח מערכות מידע, מאחר וזהו תפקיד שמצריך ידע בתכנות.

בענף מערכות המידע ממוצע התואר הוא חשוב, אבל גם הניסיון חשוב מאוד, ועל כן, מומלץ לנסות ולמצוא עבודה כבר במהלך התואר, בתחום בו תרצו להתמחות, אבל לא לתת לעובדה שאתם עובדים לפגוע לכם בממוצע. גם בענף זה, חברות מעדיפות לקחת את בוגרי האוניברסיטאות, עם זאת, לבוגרי מכללות יש אפשרות לא רעה להשתלב בתחום, כל עוד לא מדובר בפיתוח מערכות מידע אלא באייפיון או בהטמעה. בוגרים המתקשים למצוא את המקום הראשון שיתן להם לצבור ניסיון, יכולים לנסות את מזלם בבתי התוכנה, בהם דרישות הקבלה עשויות להיות נמוכות יותר.

התפקידים השונים בתחום

בענף מערכות המידע יש מספר תפקידים, ועל פי רוב, השמות שלהם לא אומרים למי שלא נמצא בתחום שום דבר. לכן, חשוב להסביר על העיקרים שבהם, ונתחיל במקצוע ה"מאפיין" (או מנתח המערכות), אבל על מנת להסביר זאת, נשתמש בדוגמא.

המאפיין

לחנות מסוימת יש קופה רושמת מהזן הישן. הקופה הזו יודעת לחשב מחירים וזהו – קצת כמו מחשבון כיס, רק עם מגירה נשלפת שמכילה המון שטרות. מנהל החנות החליט לשדרג את החנות שלו, והחליף את כל הקופות הישנות בקופות חדישות שמחוברות למאגר מידע, כדי שהוא יוכל לדעת, בכל רגע נתון, כמה מוצרים נמכרו, כמה מוצרים נותרו במלאי ואילו מוצרים עליו להזמין. מנהל החנות יודע לנהל את החנות היטב, אבל הוא לא מבין שום דבר במערכות מידע, או בהקמתן ועל כן הוא מזמין אליו מאפיין.

המאפיין מבין בתהליכים – הוא יושב עם כל אחד מעובדי החברה, ומנסה להבין איך התהליך שלו עובד, ואילו צרכים יש לו מהמערכת. הוא ידע לאפיין איזה חלק במערכת יהיה נגיש לכל עובד (למשל, הקופאי לא צריך לבצע הזמנות, או להיות מסוגל לראות כמה כסף נכנס לחנות, אבל המנהל כן), ואילו פונקציות להכניס לכל חלק, כדי שהעובד יוכל לבצע את כל מטלותיו בעזרת המערכת. לאחר ששלב האפיון יסתיים, יכין המאפיין מסמך שמפרט את הדרישות הטכניות של המערכת. אז מגיע שלב הפיתוח.

תארים שמתאימים לתפקיד המאפיין – הנדסת מערכות מידע, תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע, כמו גם מדעי המחשב.

המפתח

מפתח מערכות המידע, כפי שהשם מצביע על כך, בונה את מערכת המידע. בשל העובדה שעבודה זו מצריכה שימוש בקוד ובשפת תכנות, מפתחי מערכות מידע הם, על פי רוב, מהנדסי תוכנה, בוגרי מדעי המחשב, או בוגרי תעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע.

כפי שהסברנו למעלה, לאחר שמאפיין המערכת סיים את תפקידו, הוא מעביר את האפיון שהוא ביצע, למפתח מערכת המידע, כדי שהלה יוכל "להכין" מערכת מידע שתספק לכל עובד ועובד את הפונקציות להן הוא זקוק כדי לבצע את תפקידו.

ישנם עסקים (בעיקר עסקים קטנים יותר) שמפתחים מערכת מידע פנימית מאפס, וישנם עסקים שרוכשים מערכת מידע מוכנה, ורק מתאימים אותה לצרכים הספציפים של העסק. התאמה כזו נקראת קסטומיזציה, ויכולים לעשות אותה הן מפתח מערכות המידע והן "המיישם". מיישמים מתמחים במערכת מידע מסויימת, וגם במודולים נפרדים במערכת המידע הזו. למשל, ישנם מיישמי מודול פיננסי במערכת SAP.

ה-DBA

לאחר שהמערכת מוכנה והותקנה, ועוד לפני שהעובדים השונים יתחילו להשתמש בה, נכנס לתמונה ה-DBA. על מנת להסביר מה הוא עושה, נחזור לדוגמת החנות שלנו:

לחנות שלנו יש מספר מוצרים. מנהל החנות רוצה שכל מוצר כזה יופיע ברשימת המוצרים בקופה. הוא גם רוצה לשנות את מחיר המוצרים מפעם לפעם, ושהשינוי הזה יופיע אוטומטית בכל הקופות בחנות. בנוסף, הוא רוצה להתעדכן בכל רגע נתון, בכמות המוצרים שנמכרו, ובכמות המוצרים שיש במחסן, כדי לדעת אם צריך להזמין מוצרים חדשים. מנהל החנות גם רוצה לאפשר לקופאים שלו לבצע חיפוש במאגר, כדי שיוכלו לאתר מחיר של מוצר, אם אחד הקונים ישאל לגביו, וגם כדי שהם ידעו להגיד ללקוח כמה מוצרים כאלו יש במלאי, בכל רגע נתון.

מי שאחראי להתקנתו ולתחזוקו של מאגר הנתונים הזה, בו מופיעים כל המוצרים של החנות, הוא ה-DBA התשתיתי, ומי שאחראי על הוספת פונקציות חיפוש, הגדרות חדשות, תכנות המאגר, שיפור אוטומציית שליפת הנתונים וכו', הוא ה-DBA האפליקטיבי. ישנן חברות בהן אותו אדם מבצע את שני האספקטים של התפקיד.

המטמיע

המערכת שלנו כבר מוכנה, ניתן לבצע בה חיפוש, לאתר מוצרים, לבדוק את מחירם, לעדכן אותו שוב ושוב, ואפילו לבדוק כמה מוצרים יש במלאי. כעת נכנס לתמונה המטמיע:

לחנות שלנו היו, עד כה, קופות רושמות מהזן הישן. הקופות האלו הוחלפו בקופות משוכללות שמחוברות למערכת המידע, והן די דומות במהותן למחשב. המנהל נורא גאה במערכת החדשה אבל הקופאים הוותיקים נחרדו עד עמקי נשמתם, והרי מאיפה להם איך משתמשים בחיה החדשה שהונחה לפניהם על הדלפק?

כאן נכנס לתמונה המטמיע – הוא אחראי על הכשרת צוות העובדים ועל ליווי צמוד של תהליך הלמידה, עד שהשימוש במערכת החדשה יוטמע לחלוטין בחברה ובכל עובדיה. לכשהוא יסיים את תפקידו, כל עובדי החנות ידעו איך משתמשים במערכת המידע החדשה, ובכל הפונקציות השונות שלה.