מדריך - איזה תואר ללמוד כדי להיות מהנדס חומרה

ענף החומרה חווה טלטלה בשנת 2009, שגרמה לו גם להצטמצם מחד, וגם להקשיח את העמדות מאידך, ולכן כיום קשה לבוגרים טריים חסרי ניסיון להכנס לתחום. לכן, חשוב מאוד לדעת בפני מה אתם עומדים, על מנת שלא תסיימו את התואר ותתקשו להבקיע את דרככם פנימה. לפני שנבדוק מה צריך לעשות בשביל לא לסיים את התואר ולגלות שאתם יכולים להשתמש בדיפלומה בשביל לעטוף דגים מאתמול, נבדוק אילו תארים יאפשרו לכם להתחיל קריירה בחומרה. שימו לב, עשויים להיות לאותם התארים, שמות מעט שונים באוניברסיטאות השונות (הם מצויינים פה לא בהכרח לפי טיבם):

• הנדסת חשמל - טכניון
• הנדסת חשמל ומחשבים - בן גוריון
• הנדסת מחשבים - עברית, טכניון, בן גוריון, בר אילן
• הנדסת חשמל ואלקטרוניקה - בן גוריון, ת"א, בר אילן
• הנדסת חשמל, אלקטרוניקה ומדעי המחשב – ת"א

על פי רוב, תגלו שההבדלים בין התארים השונים ניכר בעיקר בשמותיהם אבל לא בתוכנם ובכל זאת, רצוי לעבור על הסילבוס של כל תואר כזה ולבדוק מה יספק לכם יותר ידע שרלוונטי לתחום בחומרה בו תרצו לעסוק לאחר גמר התואר. מעבר לכך, מומלץ בחום להכנס לפורומי ההייטק השונים, ולברר מהו המוסד הטוב ביותר בשבילכם. אתם עשויים למשל לגלות שהתואר בתל-אביב מעולה, אבל שלימודים בטכניון יאפשרו לכם להתקבל למסלול הסטודנטים באינטל חיפה כבר במהלך התואר, מה שיאפשר לכם לצאת מהתואר עם ניסיון.

ומה לגבי תואר במכללה?

על מנת לענות על כך, ראוי להסביר בפירוט מה קרה לענף החומרה בשנים האחרונות. ענף החומרה חטף מכה חזקה מאוד במשבר של 2009, ומאז, הקושי להיכנס לתוכו עלה משמעותית. יש שלוש סיבות לקושי הזה:

1. מזה כמה שנים, וללא קשר ישיר למשבר, קיימת מגמה של העברת הייצור למפעלים זולים יותר במזרח הרחוק. משמעות הדבר היא שכמות המשרות בחלק זה של ענף החומרה קטן. המגמה הזו החריפה לאחר המשבר.
2. צמצום כמות המשרות, משמעו שכמות המשרות שפתוחות בפני בוגרי תואר חסרי ניסיון קטנה גם כן, ולכן, גם התחרות בין בוגרי התארים הללו מחריפה. זה מוביל לסעיף השלישי:
3. פיתוח חומרה הוא עסק יקר ומסוכן. בשונה מתוכנה, בה ניתן להוציא תיקונים ועדכונים, כשמתגלה באג בחומרה לאחר שהיא יוצרה, יש מעט מאוד שניתן לעשות. המשמעות היא שבתחום החומרה, חברות יעדיפו לקחת את הבוגרים הטובים ביותר, מהמוסדות הטובים ביותר, בשביל לצמצם סיכונים.

למדתם תואר במכללה? גם אם סיימתם בהצטיינות, בציון גבוה במיוחד, קחו בחשבון שהסיכוי למצוא עבודה כשאתם חסרי ניסיון קטן משמעותית בהשוואה לבוגרי תואר חסרי ניסיון מאוניברסיטאות.

התמחות בתואר

בנוסף לתואר, חשובה גם ההתמחות בתואר: לדוגמא, חברות תקשורת עשויות לחפש בוגר שעשה התמחות בתחום התקשורת / עיבוד אותות. ניתן, כמובן, להתקבל לתפקיד שאינו עולה בקנה אחד עם התמחות התואר שלכם, וההתמחות רק הופכת את זה למעט קל יותר. ככל שתתקדמו בתואר, תכירו טוב יותר את האפשרויות שמוצעות לכם בסיומו, ותוכלו לבחור בהתמחות שתעניין אתכם.

מלבד עניין, רצוי שתבררו גם, מהם המקצועות בענף החומרה, שיש להם ביקוש, נכון לאותה תקופה. קחו בחשבון שדרישות השוק משתנות משנה לשנה, והתאימו את לימודיכם לדרישות אלו. לדוגמא, הנה התארים השונים, ומסלולי ההתמחויות שמוצעים בטכניון. שימו לב להסבר על ההתמחויות ולאילו תפקידים שונים כל אחת מהן מועידה אתכם.

ניסיון במהלך התואר

כפי שציינו למעלה, ענף החומרה הוא הענף שהכי קשה להיכנס אליו, הן בתור סטודנטים והן כבוגרים חסרי ניסיון. זהות המוסד בו למדתם חשובה מאין כמותה, ורצוי שגם ממוצע התואר שלכם יהיה גבוה מאוד. אם הממוצע לא מאוד מאוד גבוה, ואם המוסד בו למדתם אינו נמנה על המוסדות המובילים, ישנה דרך "עוקפת" להצליח להכנס לענף החומרה: לצבור ניסיון כבר במהלך התואר.

ואיך עושים זאת? ישנן חברות שיש להן תקנים קבועים לסטודנטים (צִיינו את אינטל למעלה). החברות הללו מאפשרות מגוון מסלולים, ומתחשבות בעובדה שאתם לומדים במקביל, וגם, מאפשרות לכם להמשיך לעבוד בחברה בגמר התואר. עם זאת, לרוב, התקנים הם לתפקידי בדיקות חומרה ולא לפיתוח. אם הממוצע שלכם יהיה גבוה במיוחד (בסביבות ה-90), יתכן שגם תפקידי פיתוח יהיו פתוחים בפניכם, כבר בעודכם סטודנטים.

ואם כבר הזכרנו את הממוצע, אז בשום פנים ואופן אל תזלזלו בו: חברות בדרך כלל מבקשות ממוצע 85 ומעלה (לעיתים גם 88) מאוניברסיטאות ובאיזור ה-85 מהטכניון.

במידה ולא עמדתם בממוצעים הללו, תוכלו לנסות להתקבל לתפקידי בדיקות חומרה, ווריפיקציה, או תפקידי הנדסה (לדוגמא: NPI – העברה מפיתוח ליצור). רף הכניסה למשרות אלו נמוך יותר, אבל גם בשבילן, ממוצע נמוך יהווה בפניכם מכשול.

מהנדס או הנדסאי?

תחום פיתוח החומרה (שבבים, כרטיסים, RF, פיתוח אלגוריתמים ל-DSP ו-Firmware) הוא התחום אליו רבים מאלו שסיימו תואר רלוונטי שואפים להגיע, אבל ישנו תחום נוסף שלם בחומרה שלא זוכה כלל ליחס, למרות שהביקוש לעובדים בו הוא גבוה מאוד – תחום ההנדסאות.

התואר (Practical Engineer) ייחודי לישראל, נמשך רק שנתיים, והעבודה שמצפה לבוגריו היא עבודה טכנית יותר. הם עובדים על פי רוב, בבדיקות סופיות של מוצרי חומרה-תוכנה, או בפסי הייצור עצמם (Fabrication). השכר שלהם נמוך ביחס לתחום החומרה, אבל כאמור, יש מחסור קבוע בעובדים כאלו, ולכן להנדסאים צפוי להיות קל יותר למצוא עבודה בגמר התואר. כמו כן "נמוך" הוא מושג יחסי, מאחר שהנדסאים עדיין מרוויחים מעל הממוצע!

ומה לגבי חשמל חזק?

והנה תחום שרוב הסטודנטים לחשמל ואלקטרוניקה לרוב לא לוקחים בחשבון אפילו – התמחות בחשמל חזק. החשמל החזק לא עוסק בפיתוח חומרה, או באלקטרוניקה עדינה, והוא גם לא תחום עיסוק נפוץ בעולם ההייטק, אבל זהו מקצוע שיש בו דרישה עצומה, ומחסור קבוע של עובדים, עד כדי כך שמשרד התמ"ת נאלץ לארגן קורסי "חירום" להסמכת חשמלאים לאחרונה, כדי למלא את החסר. והשכר? השכר גבוה מהממוצע, לשכירים, וגבוה אף יותר לעצמאיים