איפה מרוכז ההייטק בישראל?

כמעט כל מי שמצוי ברזי עולם ההייטק, וגם מי שלא מצוי בהם, מאמין כי מרבית חברות ההייטק מתחלקות בין הרצליה ותל-אביב, עם מעט יוצאי דופן בצפון ובאיזורים מרוחקים מגוש-דן. על מנת להבין עד כמה האמונה הרווחת הזו נכונה, החלטנו בדיאלוג – ייעוץ למשאבי אנוש, לבחון את הנושא באופן סטטיסטי. לשם כך נערך מדגם, שפרטיו מצויינים למטה. התוצאות, אמנם, לא ממש מפתיעות, אבל מסתבר שאם חשקה נפשכם למצוא מקום עבודה שאינו בתל אביב / הרצליה פיתוח, יש לא מעט אפשרויות אחרות שעומדות לרשותכם.

אם עקבתם אחר החדשות, בחודש האחרון, בטח הבחנתם שהארץ טיפה גועשת, מעמד הביניים יוצא לרחוב, וביבי שולח אותנו לגור בפריפריה, כי שם זול. על העובדה שזול שם, לית מאן דפליג, אבל נשאלת השאלה המהותית - האם הייטקיסט ממוצע יכול למצוא עבודה בפריפריה?

לשם כך, החלטנו בדיאלוג, לבדוק מהו הסיכוי של עובד הייטק שמפעמת בו רוחו של בן גוריון, והעו"ש שלו מכיר את האפס רק מלמטה, כמה משרות באחוזים, נפתחות שלא בין הרצליה לרמת החי"ל, והאם ניתן לגור רחוק, ועדיין למצוא עבודה. לפני שנצלול לסבך התוצאות, רצוי להסביר בקצרה מהי המתודולוגיה של המדגם (הסבר מלא על המתודולוגיה, מצורף בסוף הכתבה):

לצורך הדגימה, נבדקו כל המשרות שנפתחו ב-100 הימים האחרונים (היינו, כל מודעות הדרושים החדשות שנתקבלו במערכת דיאלוג, במרוצת 100 הימים האחרונים), בחמישה תחומים מרכזיים: תוכנה, חומרה, תשתיות, פיתוח בסביבת אינטרנט, ו – QA. המדגם בדק כמה משרות מכל תחום נפתחו סה"כ בארץ, כמה משרות מכל תחום נפתחו בכל איזור גיאוגרפי (ההסבר איך חילקנו את הארץ לאיזורים מופיע בתחתית הכתבה), ולבסוף, כמה משרות מכל תחום נפתחו בעיר מסוימת.

תוצאות המדגם

בין עזריאלי לרמת החי"ל

שלא במפתיע, וכצפוי, תל אביב מנכסת אליה הכי הרבה מקומות עבודה חדשים. 25.6% מכלל המשרות שנפתחו בארץ, ב-100 הימים האחרונים, בכל חמשת התחומים גם יחד, נפתחו בעיר ת"א עצמה! משמעות הנתון היא ש-1/4 ממשרות ההייטק החדשות בישראל, מרוכזות בת"א.

גם כשמסתכלים על כל תחום בנפרד, ת"א מובילה בכולם...כמעט: מתוך כלל המשרות בכל תחום, שנפתחו בישראל ב-100 הימים האחרונים, 26.7% ממשרות ה-, 45% ממשרות QA האינטרנט, 24.6% ממשרות התוכנה ו-25.3% ממשרות התשתיות (IT) נפתחו בת"א עצמה. למעשה, רק בתחום החומרה (12.4%) הגיעה ת"א למקום ה-3 מבין הערים שבהן נפתחו משרות הייטק.

ביבי רוצה שתגורו בעיירת פיתוח. הרצליה פיתוח נחשבת כזו?

ואם הוכחנו שהקלישאה על "בין עזריאלי לרמת החי"ל" נכונה, אז זה הזמן להוכיח עוד קלישאה – הרצליה היא עדיין מרכז הייטק ארצי, וכיאה למרכז שכזה, היא מגיעה למקום השני לאחר ת"א (15.5% מכלל המשרות בארץ, נפתחו בהרצליה): מכלל משרות ההייטק שנפתחו בישראל ב-100 הימים האחרונים, בכל תחום בנפרד, נפתחו בהרצליה 18% ממשרות ה-QA, 16.3% ממשרות האינטרנט, 14.3% ממשרות חומרה, 15.5% ממשרות התוכנה ו-13.6% ממשרות התשתיות. בתחום החומרה, הרצליה עוקפת את ת"א ומתמקמת במקום השני (בלבד! מי קטפה את המקום הראשון והמפתיע, בהמשך). גם בתחום התשתיות, נדחקת הרצליה למקום השלישי, כשת"א ראשונה. מי במקום השני? שוב, הפתעת הסקר (בהמשך).

פארק אזורים

עיר ההייטק השלישית בחוזקה בישראל (7.8% מכלל המשרות בארץ נפתחו בה) היא פתח תקווה, הרבה תודות לפארק "אזורים" שנמצא במיקום מאוד נוח, שניה וחצי מצומת גהה ועל אם הדרך של כביש 4. מכלל משרות ההייטק שנפתחו בישראל ב-100 הימים האחרונים, בכל תחום בנפרד, נפתחו בפתח תקווה 6.0% ממשרות ה-QA, 6.3% ממשרות האינטרנט, 7.6% ממשרות החומרה, 7.1% ממשרות התוכנה ו-11.7% ממשרות התשתיות.

ערים נוספות שדורגו גבוה הן הוד השרון, רעננה, נתניה (הרבה בזכות פולג), חיפה ורמת גן.

מה זה קטן, רחוק ומשמיע רעש של בואינג

והנה מגיעה הפתעת הסקר - כשבדקנו את חלוקת משרות ההייטק, מהר מאוד התברר שחלק עצום מהמשרות באיזור המרכז, לא נפתח בת"א, לא בפתח תקווה וגם לא ברמת גן. לערים אלו נתנּו את השם "ערי המעגל השני", והן כללו ערים כמו ה-Airport City, יהוד, לוד, שוהם ואחרות. והנה לכם נתון מדהים - 15.6% מכלל המשרות שנפתחו בארץ, נפתחו בערי מעגל שני! ניתן לנסות להסביר נתון זה בארבעה אופנים:

• או שחברות שנדדו ל"מעגל השני" נסו מת"א, בשל הייקור בעלות הנדל"ן ושכר הדירה.
• או שחברות "המעגל השני" מתבססות על אוכלוסיה הולכת וגדלה של הייטקיסטים, שמאסו במגורים בת"א, והעדיפו חיי איכות בערים סמוכות, זולות ורחוקות יותר.
• או שקרבתן של ערי המעגל השני (וה-Airport City בראשן) לנמל התעופה, עשויה להסביר למה חברות שנצרכות לאספקת ציוד קבועה (כמו חברות חומרה) בחרו לשבת דווקא שם.
• או שהשתפרות התחבורה הציבורית, והרכבת בראשה, גורמת לאנשים להסכים לנדוד רחוק יותר.

כשלוקחים כל תחום בנפרד, ובודקים כמה משרות מתוך כל תחום נפתחו בערי המעגל השני, החלוקה נראית ככה: QA - 17.3% (מקום שלישי בארץ), אינטרנט – 7.5% (מקום שלישי בארץ), חומרה – 23.8% (מקום ראשון!), תוכנה – 13.8% (מקום שלישי בארץ), ותשתיות (IT) – 16% (מקום שני בארץ!).

אז נכון, לא מדובר בעיר אלא באיזור, אבל עדיין, העובדה שיש עולם הייטק מחוץ לתל אביב–הרצליה פיתוח, בהחלט הפתיעה אותנו סטטיסטית.

מרכז, שרון, צפון, דרום והעיר שחוברה לה יחדיו

מה קורה בערים בודדות זה נחמד, אבל רצינו לבדוק מה קורה ברזולוציה טיפה יותר גדולה. לכן, חילקנו את הארץ למרכז, שרון, צפון,שפלה, דרום וירושלים (הפירוט המלא שמסביר איך חילקנו את הארץ לאזורים, מופיע בתחתית הכתבה), ובדקנו כמה משרות מסך כל המשרות שנפתחו בארץ, נפתחו בכל אזור בנפרד:

שלא במפתיע, שני האיזורים המובילים היו המרכז (51.8% מכלל המשרות בארץ נפתחו שם) והשרון (33.5%). אבל הנה שני נתונים מעניינים:

באיזור המרכז, רק 49% מהמשרות נפתחו בת"א עצמה, כשלא פחות מ-30% מהמשרות במרכז, נפתחו בערי המעגל השני! זה אומר שגם אם המרכז הוא בירת ההייטק, חלק ניכר מהמשרות בו מפוזרות ונגישות, גם למי שבחר שלא לגור בת"א עצמה.

הסיפור הזה חוזר על עצמו גם בשרון – הרצליה היא אמנם בירת השרון, בכל הנוגע להייטק, אבל גם פה, רק 46% מכמות המשרות שנפתחו בשרון, נפתחו בהרצליה. שאר המשרות מתחלקות בין רעננה, נתניה, הוד-השרון וכפר סבא, אבל גם פה, ערי המעגל השני של השרון ניכסו אליהן 15.8% מהמשרות!

נתון זה מצביע על כך כי גם במרכז וגם בשרון, משרות ההייטק לא מתנקזות, אך ורק, לערים המזוהות עם הייטק.

איזור השפלה (רחובות, יבנה)

בשל מרחקו מהמרכז, זוכה איזור השפלה למיעוט משרות. רוב ההייטקיסטים שגרים במרכז, יעדיפו לעבוד בתל-אביב, בשרון ובערי המעגל-השני, ולא להדרים לשפלה, למרות שהמרחק לשם אינו גדול משמעותית מהמרחק בין תל אביב לרעננה, למשל.

הקירבה למכון וויצמן, ולפארק המחקר שם, בכל זאת, גרמה לכך שהשפלה מדורגת במקום השלישי, מבחינת כמות המשרות – 6.4% מהמשרות שנפתחו בארץ, ב-100 הימים האחרונים, נפתחו בשפלה, רובן ברחובות וביבנה. כמו כן, 8% ממשרות התוכנה וכ-6% ממשרות החומרה שנפתחו בארץ, ב-100 הימים האחרונים, נפתחו שם.

שאר הארץ

והנה הגענו לשורה התחתונה – כשמתרחקים עוד יותר מאיזור המרכז, כמות המשרות צונחת. למעשה, כמות המשרות שנפתחו בשאר הארץ (היינו צפון, דרום וירושלים) היא 8.4% בלבד. למרות זאת, כמה הערות חשובות:

דרום - בדרום הארץ ישנם שני מוקדים מרכזיים של הייטק: הראשון ממוקם בפארק הטכנולוגי בעומר (ובקרוב, יפתח שם המרכז הטכנולוגי בבאר-שבע), והשני ממוקם בקריית גת (אינטל). בשל הקירבה לאוניברסיטת בן גוריון, ניתן לשער כי סטודנטים פונים ישירות לחברות הפועלות במוקדים אלו, ועל כן, יתכן שזו הסיבה שמשרות אלו לא מנוהלות על ידי חברות ההשמה כלל, ונגרעות מהחישוב שלנו.

צפון – בצפון הארץ ישנם שלושה מוקדי הייטק: הראשון ממוקם במת"ם (חיפה), השני ממוקם בכרמיאל והשלישי ביקנעם. גם פה, ניתן להעריך כי בשל הקרבה לטכניון ולאוניברסיטת חיפה, חלק ניכר מהסטודנטים פונים ישירות לחברות, ולכן, כמות המשרות שנפתחות בפועל, גדולה מכמות המשרות שמגיעות לחברות ההשמה (סה"כ 3.7%, רובן בחיפה).

ירושלים – כמות המשרות שנפתחו בירושלים ב-100 הימים האחרונים, עומד על כ-4.3%. ניתן לנסות להסביר את מיעוט המשרות בעזרת שלוש סיבות: מרחקה של ירושלים מגוש דן, היעדר תחבורה ציבורית הולמת, ולא פחות חשוב, העובדה שאוכלוסיה חזקה ומשכילה מהגרת מהעיר, בעשור וחצי האחרונים, מה שהופך אותה לאטרקטיבית פחות למגורים.

מופתעים? לא חשבנו

אין הרבה הפתעות בניתוח פרישת המשרות בישראל. תל אביב והמרכז, כצפוי, מובילות ביד רמה, וערי השרון, כשהרצליה ורעננה בראשן, מזנבות לא הרחק מאחור. עם זאת, ניכר כי בתוך אזורים אלו, יש פיזור די גדול, וחלק די נכבד מהמשרות של כל איזור, לא מרוכז דווקא בעיר המובילה באיזור זה. לדוגמא, לא פחות מ-30% מהמשרות החדשות שנפתחו במרכז, נפתחו בערי המעגל השני של תל-אביב! אין לזלזל כלל בנתון מרשים זה.

הדבר חוזר על עצמו גם בשרון, איזור בו כ-15.8% מהמשרות לא נפתחו במרכזי ההייטק המוכרים (הרצליה, רעננה, נתניה, הוד השרון). אם מוסיפים לכך גם את הוד השרון, עיר שלא נודעת כמרכז הייטק, הנתון אף עולה ל-27.5%, נתון די דומה לנתון של איזור המרכז.

המצב טוב פחות ביתר חלקי הארץ, אבל דווקא באיזורים אלו, כפי שהוסבר, ניתן להניח כי הנתונים של חברות ההשמה מוגבלים יותר, ואפשר שמייצגים פחות את המציאות.

מדגם ומתודולוגיה

לצורך הדגימה, נבדקו כל המשרות שנפתחו ב-100 הימים האחרונים (היינו, כל מודעות הדרושים החדשות שנתקבלו במערכת דיאלוג, במרוצת 100 הימים האחרונים), בחמישה תחומים מרכזיים:

1. תוכנה
2. חומרה
3. תשתיות
4. פיתוח בסביבת אינטרנט
5. QA

מתוך משרות אלו, לא נלקחו בחשבון משרות שכתובת מקום העבודה שלהן לא היתה ידועה (למשל, משרות מיקור-חוץ, בהן לא היתה מצויינת כתובת החברה אליה ישלח העובד) משרות שכתובת עבודתן היתה כפולה (למשל, חברה לה כמה סניפים, כשלא ברור איפה ימוקם העובד עצמו) ומשרות שמקום עבודתן אינו בארץ (relocation).

סך כל המשרות, בחמשת התחומים שנזכרו לעיל, שלהן כתובת וודאית וברורה, מהוות את קבוצת הדגימה (n=100%).

הבדיקה נעשתה באופן הבא:

1. כל המשרות בתחום הראשון (תוכנה) מ-100 הימים האחרונים הועלו.
2. לגבי כל משרה ומשרה, הוחלט אם היא עונה לקריטריונים או לא.
3. לגבי משרות שכתובתן חד-ערכית, צויין באיזה איזור בארץ הן (יפורטו בהמשך).
4. בתוך שני אזורים (שרון, מרכז), נבדקה גם החלוקה לערים, מאחר והפיזור בערים השונות באזורים אלו היה גדול ומשמעותי.
5. פעולה זו התבצעה, בנפרד, על כל אחד מחמשת התחומים שצויינו למעלה.

הנתונים מוצגים באחוזים. משלם משתנה בהתאם לסוג הבדיקה (למשל, סך הכל משרות בת"א, מתוך כלל המשרות בארץ / רק במרכז). בכל פעם, יוסבר מהו השלם אליו הבדיקה מתייחסת.

חלוקה גיאוגרפית

על מנת לבדוק מיקום של משרות, חולקה מדינת ישראל לאיזורים הבאים:

1. איזור המרכז – באיזור זה נכללו תל אביב עצמה, ערי הלווין שלה (רמת גן, גבעתיים, בת ים, פתח-תקווה) כמו גם ערי-מרכז במעגל שני (Airport City, ראש העין, לוד, חולון, ראשון וערים אחרות).
2. איזור השרון – באיזור זה נכללו הרצליה, כפר סבא, רעננה, נתניה (וערים סמוכות) והוד השרון.
3. איזור הצפון – באיזור זה נכללו חיפה, איזור תעשייתי יקנעם, אך גם בנימינה וקיסריה.
4. איזור ירושלים – באיזור זה נכללו ירושלים וערים סמוכות לה.
5. איזור השפלה – באיזור זה נכללו ערים כמו רחובות, נס ציונה ויבנה, וערים סמוכות להן.
6. איזור הדרום – באיזור זה נכללו כל הערים דרומית לאשדוד.

הערות

ברי הדבר כי בשל אופי פעולתה של חברת ההשמה, תתכן הטיה מסויימת בחלוקת המשרות לאזורים. אחת הסיבות לכך עשויה לנבוע בשל קרבה גיאוגרפית של חברת השמה למרכז הייטק כלשהו, והעדפה של החברות במרכז זה, לעבוד עם חברת ההשמה הקרובה אליהן. עם זאת, בשל העובדה שמירב העבודה נעשית בעזרת רשת האינטרנט, להעדפה זו יש השפעה קטנה ומבוטלת.

בשל הסיבה שהוזכרה מעל, ראוי לציין כי פילוח המשרות על פי אזורים, נעשה כפי שהדבר ניכר מנקודת ראותה של חברת ההשמה "דיאלוג". ניתן לשער כי בקרב חברות השמה אחרות, הפילוח יראה טיפה שונה, אך לא שונה בצורה מובהקת.