קבלו אותן: 5 נשים שעיצבו את עולם ההייטק

קבלו אותן: 5 נשים שעיצבו את עולם ההייטק

המתכנתת הראשונה: עדה לאבלייס

תנו כבוד: אוגוסטה עדה קינג, הלא היא הרוזנת מלאבלייס, היא האשה הידועה בתוך המתכנתת הראשונה. היא פעלה באמצע המאה ה-19, הרבה לפני שהקונספט של מחשב היה מוכר, אז כתבה את מה שנחשב לאלגוריתם הראשון: תכנית למנוע האנליטי, מחשב מכני שהמציא צ'ארלס בבג' עמו עבדה בצמוד. המחשב הכיל את כל החלקים של מחשב מודרני: יחידת זיכרון, קלט נתונים באמצעות כרטיסים מנוקבים, ואף יכולת לעבד תנאים ותוצאה (עיבוד של פעולה כנגזרת של תוצאת חישוב).

למרות שהייתה בת אצולה, למדה לאבלייס מתמטיקה ולוגיקה, והקדישה את רוב חייה לתחום, לצד היותה סופרת. במסגרת עבודתה התמודדה עם אתגרי התקופה, שבשנים ההם היו לא רק פיתוח הטכנולוגיה – אלא גם שכנוע המוסדות הממשלתיים (במקרה זה – הממסד הבריטי) בצורך בה. בסופו של דבר המנוע האנליטי הקדים את זמנו – פיתוחו היה כבד ויקר ולא נמצא לו מימון, אולם הוא היווה השראה לפיתוחים מאוחרים יותר.

הדי לאמאר: תחילתו של ה-GPS

בכל פעם שאתם מפעילים את הוויז – כדאי שתחשבו איפה הכל התחיל: הדי לאמאר, ביחד עם שותפה ג'ורג' אנטהיל, עומדים מאחורי המצאה ייחודית וראשונה מסוגה: טכנולוגיית שידור גלי רדיו בדילוגי תדר. הטכנולוגיה הזו היא שעומדת מאחורי פיתוח יישומי רדיו מודרניים כגון GPS, Bluetooth, ו-WIFI תקשורת סלולרית וכו'.

לאמאר מוכרת קודם מתעשיית הקולנוע, כשחקנית מוכשרת בעלת סיפור חיים מיוחד. למעשה, הדי לאמאר היה שם הבמה שלה – שמה האמיתי הוא הדוויג אווה מריה קיזלר, ובמשך שנים רבות היא אף נחשבה לאחת הנשים היפות בהוליווד. אלא שהיא הייתה הרבה יותר מפנים יפות: לאמאר, שהיתה חריפה מאד, פיתחה פטנטים רבים והייתה בעלת הבנה פסיכולוגית עמוקה, במסגרתה ידעה היטב איך להשיג את מבוקשה.

יחד עם זאת, את המחסום המגדרי בעולם הטכנולוגיה היא התקשתה לצלוח, ואולי דווקא הרקע שלה מעולם השואו ביז תרם לכך: ההמצאה שלה התקלה בביטול על ידי הצבא האמריקאי, שלא הבין את הטכנולוגיה החדשנית הזו ולא ידע כיצד להתמודד עמה, ויש להניח שגם לא לקח ברצינות את מי שעמדה מאחוריו. רק לאחר שנים הובילה ההמצאה שפיתחה לשימוש במערכות תקשורת צבאיות שהותקנו בספינות הצי האמריקאי, ולאמאר זכתה לכבוד ולהכרה המגיעים לה.

גרייס הופר – הבאג הראשון

אם במקרה עדיין לא הכרתם את אדמירל משנה גרייס הופר, דמות אגדית בקהילת מדעי המחשב ובתעשיית המחשבים – זה בהחלט זמן טוב לכך. הופר הייתה מדענית מחשב אמריקאית ומחלוצות המחשוב בעולם. היא פיתחה את המהדר הראשון לשפות תכנות, והשימוש הנפוץ במונח דיבאג במידה רבה מיוחס לה.

זה התחיל עוד בילדות עם חוש טכני שהביא אותה לפרק שעונים מעוררים כדי להבין איך המנגנון עובד (מוכר למישהו?), והסתיים בתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה ובדוקטורט, בהמצאות ובפיתוחים רבים שהקדימו את זמנם.

הופר הייתה גם אדמירל משנה בצי האמריקני, ומי שכתבה את התכנה של המחשב הספרתי האוטומטי הגדול הראשון בארצות הברית – הרווארד סימן 1, שסייע בין היתר לפיתוח הפצצות הגרעיניות של צבא ארה"ב. באחד מהימים בהם עבד הצוות במעבדה בהרווארד, אחד מרכיבי המחשב הפסיק לעבוד. כשבדקו זאת הופר וצוותה, גילו שעש שחדר פנימה גרם לקצר. כך, בין היתר, הוטמע השימוש הנרחב במונח "באג".

הופר זכתה בפרסים רבים, כולל מדליית החירות הנשיאותית שהוענקה לה לאחר מותה על ידי הנשיא אובמה בשנת 2016, והצי האמריקאי אף קרא על שמה ספינת מלחמה.

אלן אוצ'ואה – פורצת את כל הגבולות בדרך לחלל

מכירים את הביטוי "מומחה על חלל"? רק תראו לאן כתיבה של שורות קוד יכולה להוביל אתכם: אלן אוצ'ואה היא מהנדסת אמריקאית וחלוצה אמיתית בתחום טכנולוגיית החלל. במשך שנים, שימשה אוצ'ואה כחוקרת טכנולוגיות מטעם נאס"א וכמנהלת מרכז החלל ג'ונסון.

היומיום שלה היה עמוס למדי: היא עסקה בתכנון מעבורות חלל, בכתיבה של מערכות חישוביות למשימות חלל, בפיתוח מערכות אופטיות לביצוע עיבוד מידע, ברובוטיקה, ואף הובילה קבוצות מחקר שעסקו במערכות אוטומטיות לחקר החלל. במסגרת עבודה במרכז המחקר של נאס"א היא הוציאה לאור מאמרים רבים, הציגה פיתוחים מורכבים ואף כתבה פטנט בתחום המערכות האופטיות.

בשנת 1993 הפכה אוצ'ואה לאישה ההיספנית הראשונה בעולם שיצאה לחלל, במסגרת פרויקט מעבורת החלל דיסקברי, שחקרה את שכבת האוזון. משימתה הטכנית הייתה אחריות על תוכנת הטיסה, חומרת המחשב והרכיבים הרובוטיים.

קתרין ג'ונסון - המוח מאחורי אפולו 13 ומרקורי

אחת הנשים המוכרות ביותר בתחום הטכנולוגיה והחלל היא ללא ספק קתרין ג'ונסון, פיזיקאית, מתמטיקאית ומדענית חלל, העומדת מאחורי היישום המוקדם של מחשבים אלקטרוניים בתכניות החלל של נאס"א. ג'ונסון, אישה בעלת כישורים רבים, תרמה רבות לתכנית החלל האמריקאית, והשפיעה במידה רבה על הידע העולמי בתחום האווירונאוטיקה.

לצד האתגרים הטכניים, התמודדה ג'ונסון עם קשיים אחרים רבים, כשבעל כורחה השתייכה לשתי קבוצות שבמשך שנים רבות הופלו לרעה: נשים ואפרו אמריקאים. אלא שבאמצעות התרומה הייחודית שלה לתחומי העיסוק שלה: אווירונאוטיקה וחלל, שנחשבו למעוז גברי, תרמה ג'ונסון רבות למיגור האפליה של שתי קבוצות אלו. במסגרת זו, היא נעזרה רבות ביכולתה הטכנית הגבוהה ובמוניטין שיצרה, כדי לסייע לאחרים לבטוח בה ובטכנולוגיה החדשה שהיא הטמיעה.

כחלק מעבודתה השוטפת, עבדה כמובילה במסגרת פרויקט מרקורי (משימת החלל המאוישת הראשונה של ארה"ב), שבו עשתה לראשונה שימוש במחשב אלקטרוני, ואף הייתה חלק עיקרי בצוות שחישב את המסלול של צוות אפולו 13 בחזרה לכדה"א לאחר הכשל הטכני שחוותה המעבורת. במסגרת תפקידה, יצרה תרשימי ניווט אסטרונומיים ששימשו כגיבוי במקרה של כשל במכשירים האלקטרוניים, ואפשרו לאתר אסטרונאוטים בצורה ידנית באמצעות חישוב המסלול בדיוק גבוה.

עד כמה היא הייתה מבריקה? את לימודיה התיכוניים היא החלה בגיל 10 וסיימה אותם בגיל 14. בקולג', לאחר שלקחה את כל קורסי המתמטיקה האפשריים, נפתחו קורסים נוספים במיוחד עבורה. לאורך חייה, פעלה רבות למען האפליה כנגד נשים ואפרו אמריקאים וזכתה לעיטורים רבים, ביניהם מדליית החירות הנשיאותית.

הסתקרנתם? מצאנו לכם עוד סרטון על קתרין ג'ונסון ופועלה.