כמה עובדות על נשים עבודות - חלק ד'

אחת הבעיות הגדולות ביותר שמונעות מנשים להגיע לשוויון בשוק העבודה, היא חופשת הלידה. אם את מחפשת עבודה כשאת כבר בהריון, מעסיקים יחששו להעסיק אותך, כי את יוצאת לחצי שנה חופשה בעוד פחות משנה, ואם את נכנסת להריון כשאת כבר עובדת שם, הקריירה שלך "תעצר", כי הרי אי אפשר לקדם מישהי שבעוד תקופה קצרה עומדת לעזוב לחצי שנה... לא?

כדי שנשים לא תצטרכנה להתמודד עם הפסקות תכופות של חצי שנה בעבודה, כל פעם שהן יולדות, החליט המחוקק לשנות ב-1997 את חוק חופשת הלידה, והוסיף לו אפשרות שהבעל יתחלק עם אשתו באורך החופשה, כדי שהיא לא תצטרך "להעלם" למשך שישה חודשים שלמים, ובכך תפגע ברציפות הקריירה שלה, ובסיכוי לקידום. התיקון לחוק מכיל 3 תנאים, על מנת שגבר יוכל לצאת לחופשה במקום אשתו:

• עברו שישה שבועות מרגע הלידה עצמה.
• אישתו ויתרה בכתב על יתרת חופשת הלידה שמגיעה לה.
• אורך החופשה לא יקטן מ-21 ימים רצופים.

לאור העובדה שיותר ויותר גברים טוענים, כיום, שהם מפספסים את "חוויית ההורות", היתה ציפיה שתהיה הסתערות גדולה על החוק, וגברים רבים יצאו לחופשת לידה, אבל דו"ח שחיברה נעמ"ת, שהתבסס על הלמ"ס, מצא שמתוך כ-90,000 לידות בשנה, רק [אתם יושבים?] 200 גברים יצאו לחופשת לידה ב-2011, במקום נשותיהם, ונשאלת השאלה למה (שמיד אנסה לענות עליה).

חוק יש, אבל הוא לא עוזר

ס', גבר שראיינתי בזמנו, הוא אחד מאותם 200 גברים בודדים שיצאו לחופשת לידה במקום נשותיהם, וזה סיפורו:

ס' הוא עובד הייטק עם מעל לעשר שנות ניסיון, והוא מוצב בתפקיד די בכיר בחברה בה הוא עבד עד לחופשת הלידה. קשה להאשים אדם עם קריירה כמו שלו בחוסר מוטיבציה, ועל כן יציאתו לחופשת לידה אינה דבר מובן מאליו. " אישתי עובדת כאדריכלית עצמאית" מסביר ס', כששאלנו למה בחר לצאת לחופשת לידה למרות הקריירה ההישגית שלו. "לאחר הולדת בתנו הבכורה, היא יצאה לחופשת לידה של כשנה. בתקופה הזו היא כמובן לא עבדה והשיקום של העסק שלה לקח כשנתיים. לפני הלידה השניה החלטנו שהפעם אני אקריב את הקריירה. חוץ מזה, זו חוויה מדהימה להיות בבית עם הילדים, לשם שינוי, ולא לראות אותם רק בסופ"שים".

"גם התגובות בעבודה היו מעולות" הוא ממשיך "הבוס שלי תמך בזה, וגם מבחינה בירוקרטית לא ניתקלנו בבעיות - יש צורך להגיש תביעה לביטוח לאומי באמצעות טופס בו ממלא העובד את פרטיו. בנוסף, החברה צריכה לפרט בטופס, את שכרו של העובד בשלושת החודשים שקדמו לחופשת הלידה. מרגע שהטופס הוגש לא נתקלנו בבעיות, ואת הכסף קיבלתי די מהר (כחודש לאחר מכן)".

ואם ס' יכול אז למה גברים אחרים לא, אתם לבטח שואלים, אבל הסיפור הזה לא חף מבעיות, לא רק מצדם של הגברים (שחוששים שיציאה לחופשת לידה תפגע להם בקריירה, או תפגע להם בדימוי הגברי) ושל מקומות העבודה (שלא ששים לוותר על עובד לתקופה כה ארוכה). מסתבר שגם נשים לא תמיד מעוניינות להתחלק בחופשת הלידה שלהם, כפי שמסבירה תמר, אם לשלושה:

"החוק הזה...המטרה שלו טובה אבל הוא פשוט לא תואם למציאות...רוב הגברים לא ירצו חופשת לידה מכיוון שזה יפגע *להם* בקריירה והמעסיק יסתכל על זה בעין עקומה, ורוב הנשים לא ירצו לוותר על חלק מחופשת הלידה - אפילו אם היתה לידה קלה והן כבר התאוששו פיזית אחרי 6 שבועות - כי בפועל הן אלו שמיניקות וזה משהו שגבר לא יוכל להחליף אותן. לחזור לעבודה מוקדם יותר אומר להתחיל לשאוב מוקדם יותר או להפסיק להניק, וזה אומר גם שאין מתי להשלים את שעות השינה אחרי שקמים כמה פעמים בלילה להניק. אני יכולה להעיד שבחופשת לידה האחרונה שלי הייתי מתעוררת בבוקר לארגן את הגדולים לגן, ואח"כ פשוט חוזרת לישון לעוד שעתיים עד ההנקה הבאה כדי להשלים שעות. לא רואה איך אפשר לחזור לעבודה במצב כזה. כמובן זה עוד לפני שדיברנו על כך שבד"כ אמהות יותר *רוצות* להיות בבית עם התינוק ואבות בד"כ *מעדיפים* להיות בעבודה מאשר לטפל כל היום בתינוק (חינוך? גנטיקה? אולי שילוב של שניהם)".

60 שניות על ילדים וקריירה

כאמור, מתוך 90,000 לידות בשנה, רק 200 גברים לקחו חופשת לידה במקום נשותיהם. זה לא מפתיע כי בישראל אבות אינם ממלאים חלק שוויוני בגידול הילד, כפי שמראה בדיקה שערכה נעמ"ת (ומבוססת על נתונים של הלמ"ס): בשנת 2005, 21% מהנשים ויתרו על שינוי בתפקיד בעבודה בשל הילדים, לעומת 8% מקרב הגברים. נשים נעדרות מהעבודה יותר, בשל הילדים (31%), בהשוואה לגברים (21%), ויותר מהן מוותרות על יום עבודה מלא (30%) בהשוואה לאבות (23%). ישראל, אם כך, מעודדת את שני בני הזוג למצוא עבודה, אבל גם המעסיקים מחד, וגם העובדים (והעוֹבדות) מאידך, רואים את האישה כאחראית עיקרית לנטל גידול הילדים. היא זו שתצמצם את היקף המשרה שלה, או תמנע מהקריירה שלה להתפתח – לא האבא.

הסדרה על נשים עובדות העלתה כמה תובנות; היא גילתה שנשים מרוויחות פחות מגברים לשעה [וגם לחודש], שיש יותר נשים במשרות קבלן, ויותר נשים בעבודות חלקיות, מאשר גברים. היא גילתה שנשים נוטות לוותר על הקריירה שלהן כאשר נולדים ילדים למשפחה יותר מגברים, והחוק שמאפשר לגברים להתחלק עם נשים בחופשת הלידה, לא מנוצל על ידי בני הזוג שלכן, ובכלל, פחות נשים מגברים יוצאות לעבוד, הרבה בגלל שהמשימות ברחבי הבית נתפשות כנשיות [כמה "עקרי בית" אתם מכירים?]. למרות שנשים מהוות שליש מעובדי תעשיית ההייטק, בה השכר גבוה מהממוצע, כשבודקים לעומק איפה בתעשיית ההייטק הן עובדות, מגלים שמדובר בתפקידים מנהליים (שמאפשרים גמישות בשעות העבודה), ולא בתפקידים טכנולוגיים, ולכן השכר שלהן נמוך יותר מהממוצע בענף. לבסוף, גילינו שלאורך העשור האחרון, מצבן של נשים לא השתפר כלל, ומבחינת שוק העבודה ולא פחות חשוב - מבחינת התא המשפחתי - הן עדיין מופלות בהשוואה לגברים, וזו השורה העצובה בסיפור.