שלושה חודשי קורס ואתה הייטקיסט - הכצעקתה?

ישראלי מן השורה מאמין שכל עובד הייטק, זוטר ככל שהוא, מרוויח 30,000 ₪ מהרגע הראשון שהוא מתחיל לעבוד. ישראלי מן השורה גם מאמין שכל עובד הייטק מקבל רכב ליסינג בחינם (הדלק כלול, מן הסתם). הסטריאוטיפ הזה, שאינו נכון כלל ועיקר, אגב, הוא מה שמוביל ישראלים רבים לרצות להיכנס לעולם ההייטק בכל דרך אפשרית, והרצון הזה הוא מה שמוביל, בתורו, מוסדות רבים להציע מסלולי הכשרה בשעה וחצי, שיהפכו, בין רגע, כל ישראלי מן השורה לעובד הייטק. רגע לפני שאתם נפרדים מכמה אלפי שקלים, מומלץ לקרוא את הכתבה הבאה.

למרות שמאז ימי הבועה העליזים של תחילת שנות ה-2000, שכרם של עובדי ההייטק אינו גבוה כפי שנהוג לחשוב, עדיין, במוחם של רוב הישראלים מקובע דימוי על תעשייה רווית עושר, תנאים מפליגים ופינוק. השכר הגבוה גורם להרבה ישראלים לרצות להיכנס לתעשייה, אבל חלק גדול מהם נטול כל הכשרה, מבוגר מדי בשביל לחזור לאקדמיה, או סתם מחפש קיצורי דרך שאינם כוללים הוצאת תואר מייגע וקשה.

"בשנות ה-90, כשענף ההייטק צמח במהירות, נוצר ביקוש אדיר לאנשי הייטק" מסבירה חיה בורנשטיין – מנכ"לית חברת ההשמה דיאלוג "באותה תקופה, הביקוש האדיר והעובדה שהוצאת תואר לוקחת לפחות שלוש שנים, גרמו למחסור מידי בידיים עובדות ולכן, תעשיית הקורסים פרחה. הקורסים סיפקו שני יתרונות עצומים: הם היו קצרים ביחס לתואר (כמה חודשים לעומת שלוש שנים במקרה הטוב), והם שיחררו אל השוק כמות גדולה של אנשי מקצוע בבת אחת, הרבה בגלל שתנאי הכניסה היחיד אל רוב הקורסים, היה כרטיס אשראי בתוקף, בעוד שהתואר הציב מכשולים בדמות לימודים קשים וממושכים, פסיכומטרי ומאמץ מרובה. המחסור בעובדים היה כה חמור, עד שכל מי שעבר קורס בסיסי ב- ASP או בבדיקת איכות (QA) הספיק לתעשייה. מאז חלפו שני עשורים וכיום השוק רווי במהנדסים עם תואר, שאין בכלל מה להשוות בין הידע שלהם, לידע של בוגרי הקורסים, ולכן, כיום יש העדפה מובהקת וחד משמעית של השוק להעסיק מהנדסים".

נדמה שהעדר הביקוש לבוגרי קורסים, היה אמור להביא לדעיכתם, אבל בשטח התרחש תהליך הפוך. מספיק לפתוח עיתון יומי, מקומון, או לסקור באקראיות את עשרת האוטובוסים הראשונים שיחלפו על פניכם, בשביל להיווכח בכמות הפרסום של מוסדות שמבטיחים לסדר לכם כניסה מהירה לתעשיית ההייטק. כל מי שיתעה בדרכו וימצא את עצמו עומד במבואה של מוסד כזה, ישמע איך, תוך ארבעה חודשים, הוא יצֵא עם מקצוע ביד, שיכניס לו 18,000 ₪ משכורת לכיס לפחות. הפיתוי גדול, אבל כגודל הציפיות, כך גם גודל האכזבות, בלא מעט מקרים. הגיע הזמן לעשות קצת סדר במבוקה.

שלוש שנים שוות ערך לתשעה חודשים?

נתחיל באמת פשוטה ואינטואיטיבית – אם אפשר היה להסתפק בלימודי JAVA בתשעה חודשים, במקום להצטרך להשקיע בתואר קשה וארוך מאוד (הנדסת תוכנה – 4 שנים, או מדעי המחשב – 3 שנים), למה לאנשים להעדיף את השני על פני הראשון?

"אחת הטענות של משווקי הקורסים היא שבעוד שהאוניברסיטה מלמדת תיאוריה, הקורס מכין את התלמיד למה שהוא באמת יעשה בעבודה היומיומית. בקורס, לכאורה, תלמדו לפתח שפת קוד, ולא תבזבזו את הזמן על חדו"א או אינפי'" מסבירה חיה "התעשייה רואה את זה באור לחלוטין שונה. לדידה, מי שלמד באוניברסיטה, מבין את עקרון הפעולה שעומד מאחורי שפת הקוד, בעוד שמי שלמד רק את הפרקטיקה, יודע את השפה בצורה שטחית. אם נשווה את זה לשפות אנושיות – זה בערך כמו בלשן לעומת מישהו שמשנן בעל-פה משפטים, בשפה שהוא כלל לא לדובר".

כמעט תמיד, בוגרי תואר יחשבו למועמדים טובים בהרבה בהשוואה לבוגרי קורסים. אף יותר מכך, ישנם מקצועות בענף ההייטק, אליהם כמעט ובלתי אפשרי להיכנס רק על בסיס קורס. ועם זאת, ישנם מקצועות שכן מאפשרים זאת. הנה סקירה של כמה קורסים שכן, לצד כמה קורסים שלא יאפשרו לכם לחנות רכב ליסינג ליד הבית:

שפות עלית (C++, C#, JAVA) ופלטפורמות (.Net)

ההבטחה:

קיים בשוק מגוון גדול של קורסים ומוסדות, המבטיחים לכם להכיר את השפות וסביבות הפיתוח הללו על בוריין, תוך מספר חודשים קצר. הקורסים דואגים להבליט שבעוד שבאוניברסיטה לא תצאו עם ידע מעשי, אצלם דווקא כן.

המציאות:

הסיכוי למצוא עבודה לבוגרי הקורסים בחברה מוכרת ויציבה, הוא נמוך מאוד. בפיתוח בשפות עלית, קיימת בשוק עדיפות ברורה ומובהקת לבעלי תואר עם ניסיון של שנתיים מינימום בתחום, רצוי, ניסיון בפיתוח מוצר דומה, בסביבה דומה, ואם אפשר, אז גם רצוי שתגיעו מחברה מתחרה. לבוגרי קורס, שהם גם חסרי ניסיון, הסיכוי להכנס לתעשייה קטן עד אפסי. השוק מלא במהנדסים מעולים, עם ניסיון מצויין ורב שנים בתחום, מה שדוחק את בוגרי הקורס לשוליים והופך אותם לחסרי סיכוי להתקבל לעבודה. אם בכל זאת תצליחו לצבור ניסיון, בעיקר כשהוא מגיע מחברות מוערכות, יתכן שהעדרו של תואר יפריע לכם פחות (אבל זה לא מחייב).

סייגים:

מפתחי תוכנה עם ניסיון קודם (ותואר), שעברו קורס שפה עלית / פלטפורמה, כדי להעשיר את הידע שלהם, עשויים להישקל כמועמדים למשרות פיתוח בשפות עלית גם כשאין להם ניסיון ספציפי בשפה אותה הם למדו. הם היוצאים מן הכלל שלהם, ולהם בלבד, קורס בשפות עלית כן עשוי להועיל.

שפות WEB וסקריפט (PHP, RoR, HTML, JS, CSS, AJAX, Flash, Flex)

ההבטחה:

ניסיון מעשי, קורס קצר, בניית אתרים הלכה למעשה, ואתם יכולים להקים לבנק איגוד את אתר הבית החדש שלו.

המציאות:

כשמדובר ב-PHP וב-Flash, יש מחסור קבוע ותמידי של עובדים. עם זאת, מדובר לרוב בעובדים עם ניסיון אמיתי, שפיתחו מוצרים מסודרים, גדולים ומתודיים. עובדים שכאלו יחטפו במהירות, והשכר שיוצע להם עשוי, לעיתים, להיות גבוה מהמצוין בטבלאות השכר שלנו. הדבר נכון גם לגבי שפות התסריט, אבל גם שם, מדובר בעיקר בעובדים שנחשבים מומחים בתחום (מעל חמש שנות ניסיון בפיתוח). למרות הנאמר, בשני התחומים, קורס בהחלט עשוי להיחשב כהשכלה מספקת - חברות לא שמות דגש גדול מדי על תארים. גם את הניסיון "יחסית" קל לצבור, מאחר שפרוייקטים עצמאיים, עבודות פרילאנס, או כל פיתוח אחר שעשיתם, והוכנס ל"תיק העבודות" שלכם, יוכל לשמש עדות לידע ולמקצועיות שלכם. לכן, לאלו שרוצים להיכנס לתחום, מומלץ להצטייד בתיק עבודות משכנע! הקימו אתרים מורכבים, ודאגו שכתיבת הקוד תהיה מתודולוגית ככל האפשר.

סייגים:

למרות הנאמר בשורה התחתונה למעלה, לא כל ניסיון בפיתוח PHP או ב-Flash בהכרח נחשב לניסיון בראות השוק (וכנ"ל לגבי שפות התסריט). כשהם חסרי ניסיון לחלוטין, לאלו שסיימו את הקורס ממתינה המכשלה הגדולה ביותר – להצליח למצוא עבודה בהיעדר ניסיון.

פיתוח לסמארטפונים (Objective C, אנדרואיד, סימביאן, J2ME)

ההבטחה:

לאחר קורס קצר של מספר מפגשים, תוכלו להתחיל לייצר אפליקציות למכשירים חכמים ולהפוך לאגדת Angry Birds מקומית.

המציאות:

עקרונית, בגלל שה-AppStore של אפל והחנות המקוונת של אנדרואיד, לא בודקות מי אתם, או אם יש לכם תואר, כל עוד אתם יודעים לפתח אפליקציות שעובדות, תיאורטית, השמים הם הגבול. שימו לב שפיתוח עצמאי של אפליקציות, אינו שווה ערך לעבודה שכירה, אלא אם אתם מפתחים את האפליקציות לחברה כלשהי (ההבדל יוסבר בסייגים).

סייגים:

בתחום זה, הניסיון מולך. אפשרי להיכנס לתחום על בסיס "תיק עבודות", גם ללא תואר, אבל בהיעדר ניסיון של שנה לפחות בפיתוח לחברה כלשהי, תתקשו למצוא עבודה. מעבר לכך, אין דינו של פיתוח אפליקציות כדינו של פיתוח מוצרי ליבה. מוצרי ליבה הם תוכנות / מאגרי מידע וכו', שפותחו לעבודה היומיומית של החברה, וכעת, החברה מעוניינת ליצור להם אפליקציה, שתהפוך אותם לנגישים גם מהרשת או מהסמארטפון. לכן, מוצרים כאלו, לרוב, דורשים תואר (מדעי המחשב, הנדסת תוכנה או אחר), כמו גם ידע בשפות עלית וב-database (פיתוחי Server & Client side, שאילתות SQL וכו'), ואין די בידע של פיתוח אפליקציות סמארטפון בלבד.

בדיקות איכות (QA)

ההבטחה:

קורס קצר, ואתם מוצאים עבודה בקלות, עם משכורת מעולה!

המציאות:

ההבטחה הזו היתה נכונה, עד למשבר שפקד את תעשיית ההייטק בסוף 2008. מאז, חברות החלו להקשיח את הדרישות למועמדים למשרות בדיקת איכות. כיום, רוב החברות דורשות תואר ראשון (מדעי המחשב או הנדסת תוכנה), ואלו שמוכנות לקבל בוגרי קורסים, על פי רוב, מוכנות לקבל אותם רק אם כבר יש להם ניסיון קודם של מספר שנים, רצוי, במוצר דומה, בבדיקות דומות ובסביבת עבודה דומה. ועדיין, אתם תתחרו בבוגרי תואר ראשון שחלקם סיימו את הלימודים באוניברסיטאות המובילות (אחת הדרכים של בוגר אוניברסיטה עם ממוצע נמוך, להיכנס לענף ההייטק) או במכללות.

סייגים:

אם תעיינו לרגע בטבלאות השכר שלנו, תגלו שיש פער משמעותי בין שכרו של "עובד QA", לבין שכרו של "מהנדס QA". הראשון הוא בוגר קורס חסר תואר, בעוד השני הוא בוגר תואר. קחו בחשבון שמלבד הקושי להיכנס לשוק העבודה על בסיס קורס בלבד, גם השכר שלכם יהיה נמוך יותר בהשוואה לעמיתיכם בוגרי התואר.

ניהול רשת וטכנאות מחשבים

ההבטחה:

קורסים מקיפים שילמדו אתכם לנהל רשתות מאפס, ללא ידע קודם. בחלק מהקורסים, תצטרכו לעבור מבחן הסמכה חיצוני (למשל CCNA של סיסקו או MCSE של מיקרוסופט) על מנת לקבל אישור לעסוק בתחום.

המציאות:

כיום, תחום ניהול הרשת הוא תחום שאכן מאפשר להיכנס לתוכו בקלות יחסית, ללא צורך בתואר ראשון, אך ורק על סמך קורס! עם זאת, לא פעם תדרשו להציג ניסיון קודם של מספר שנים, כמו גם ניסיון בסביבות עבודה רלוונטיות, בגודל הרשת שניהלתם ובמורכבותה.

סייגים:

לא ניתן לדעת אם בעתיד, הדרישות הנוכחיות ישרדו. כבר כיום קיימים תארים שההתמחות שלהם עוסקת בניהול רשתות (למשל תואר הנדסת תעשיה וניהול באוניברסיטת בן גוריון). יתכן שעם הזמן, זה יהיה הסטנדרט הנפוץ בשוק, וקורס כבר לא יספיק.

קורסים צבאיים

ההבטחה:

טוב למות בעד ארצנו, וגם, ללמוד מאנשי המקצוע הטובים בעולם, להתנסות במערכות ענפות ופורצות דרך, לזכות בהזדמנות לנהל פרוייקטי פיתוח כבר בגיל 19, ולצאת לשוק האזרחי עם הצעות שכר שחבריך, שנאלצים לתדלק בשביל לממן את התואר, יהפכו לירוקים מקנאה בגללן.

המציאות:

רוב החברות ישמחו מאוד לקבל אל תוך שורותיהן בוגרי קורסים טכנולוגים צבאיים, גם אם אין לכם תואר, ולבד שלא עבר זמן רב מדי מסיום השירות. בוגרי קורסים בפיתוח חומרה / תוכנה, כמו גם בוגרי קורסים בניהול מערכות מידע וניהול רשתות, נחשבים למועמדים מעולים, ואורם לא הועם אפילו במהלך משבר ההייטק האחרון!

סייגים:

אם לא הוצבתם בתפקיד שסיפק לכם גם ניסיון בתחום, הקורס לבדו לא יספיק. שמו של התפקיד הצבאי, לא תמיד חופף לשם תפקיד זהה באזרחות. למשל, "מנהל רשתות" בצבא, מקביל לתפקיד Help Desk באזרחות (תפקיד זוטר בהרבה), וחשוב לדעת זאת כדי שלא תתאכזבו, וגם בשביל שתדעו לאילו מקצועות אתם יכולים להגיש מועמדות.

אותיות קטנות ומקסמי שווא

אחת ממלכודות הדבש בהן משתמשים מוסדות הקורסים היא מלכודת ה-"אנחנו עובדים בשיתוף עם חברות ההייטק הגדולות במשק, ונוכל לסדר לכם התלמדות ועבודה בסיום הקורס". אל תקבלו הבטחות כאלו כמובנות מאליהן. בידקו עצמאית עם בוגרי קורסים של המוסד בעבר, כמה מהם אכן מצאו עבודה בעזרת קשרי המוסד, וכמה מהם מצאו עבודה בכלל. אתם תגלו במהרה שכגודל ההבטחות לפני שחתמתם, כך גודל האכזבה לאחר שתסיימו את הקורס. אל תמהרו לחתום, ואל תנהו אחר מחיר קוסם. היכנסו לפורומים שעוסקים בהייטק, קיראו את המידע הרב שנאגר שם, והציבו שאלות לחברי הפורום בטרם נרשמתם לקורס. הכנסו ללוח משרות בתחום ובידקו מהן דרישות הסף שהמשרות הללו מציגות, והאם הקורס יעניק לכם אותן. זיכרו – עולם ההייטק קוסם, ולכן, דרישות הכניסה שהוא מציב למי שרוצה לעסוק בו, הן גבוהות בהתאם, ואם זה נשמע קל מדי, כנראה שזה לא אמיתי.