איפה עדיף ללמוד - במכללה או באוניברסיטה?

מעט דעות קדומות על בוגרי מכללות

בענף ההייטק (ולא רק בו) רווחת דעה קדומה הגורסת כי מי שהלך ללמוד מדעי המחשב, הנדסת מחשבים או הנדסת חשמל ואלקטרוניקה במכללה, בהכרח עשה זאת כי ציון הפסיכומטרי שלו לא הספיק לו בשביל להתקבל למחלקות האלו באחת מהאוניברסיטאות. דעה נוספת גורסת כי רמת הלימוד במכללות נמוכה מרמת הלימוד באוניברסיטאות.

הרשו לי לנפץ את הדעות הקדומות: זה נכון שדרישות הקבלה למכללות נמוכות יותר (ובחלק מהמכללות כלל אין דרישות קבלה), וזה נכון שחלק מהסטודנטים שלומדים בשלוש המחלקות שצויינו, עושים זאת מכיוון שלא התקבלו לאוניברסיטאות, אבל זהו רק חציו של הסיפור. להלן שלוש נקודות שמראות למה לימודים במכללה לא מעידים על טיב הלומד:

• בחינה פסיכומטרית – בשונה ממה שנהוג לחשוב, הבחינה הפסיכומטרית אינה בדיקת IQ. הבחינה אמורה לנבא אחוזי הצלחה בתואר הראשון. הדעות חלוקות לגבי יכולותיה של הבחינה לנבא הצלחה בתואר הראשון מסיבות רבות שיכולות לפרנס כתבה נפרדת, ולכן לא אכנס אליהן. בשורה התחתונה – ציון נמוך בפסיכומטרי, לא בהכרח מעיד על התאמתו (או חוסר התאמתו) של אדם לשוק העבודה.
• שיקולים זרים – כחלק מתפקידי בדיאלוג, אני נתקל בהמון שאלות תמימות של סטודנטים, ושל צעירים שטרם התחילו ללמוד, שמצביעות על חוסר הבנה מוחלט של שוק הלימודים האקדמי. בהרבה מקרים, סטודנטים מחליטים לבחור מוסד, לא על פי איכותו, אלא, על פי דרך השיווק של המוסד, או על פי שיקולים זרים (למשל, קרוב לבית הוריהם, זול יותר וכו...). משמעות עובדה זו היא שישנם לא מעט חבר'ה איכותיים מאוד עם ראש על הכתפיים, אשר עשויים לפסול אוניברסיטה בגלל שהיא רחוקה, או בגלל שהם לא ידעו שלצאת עם תעודת בוגר מהנדסת חשמל בבן גוריון, נחשב הרבה יותר מאשר תואר זהה במכללה כלשהי.
• ללהטט בין כל העולמות - כל מי שניסה לשלב לימודי תואר ראשון באוניברסיטה עם עבודה במשרה מלאה, יגיד לכם שזה בלתי אפשרי כמעט, וכשהמישהו הזה הוא גם הורה לילדים, האפשרות לבנות לוח שעות גמיש יותר במכללה, הופכת לקוסמת מרגע לרגע. ואכן, רבים מבוגרי המכללות הם אנשים שמנסים לשלב לימודים ועבודה, או שמשלימים תואר לאחר השחרור מיחידות טכנולוגיות בצה"ל.

נותרה, אם כן, דעה קדומה אחת, והיא נוגעת לרמת הלימודים במחלקות מדעי המחשב, ההנדסה והאלקטרוניקה במכללות, נושא שעוד נחזור לדון בו בהמשך. אז האם בוגרי מכללות הם בהכרח מועמדים גרועים יותר לעבודה, והאם השוק מחזר אחריהם פחות? על מנת לעשות סדר בבלאגן, ביקשתי משני קוגן, מנהלת תחום טכנולוגיות בדיאלוג, להציג איך הדברים נראים בעיני השוק. מומלץ לכל מי ששוקל להתחיל ללמוד, ולא יודע איפה, לקרוא את הכתבה הבאה.

בוא אלינו אלינו אלינו למכללה – קצת היסטוריה

החוק להשכלה גבוהה, שנחקק בשנת 1958, קבע שרק מוסד שקיבל אישור לכך על ידי המועצה להשכלה גבוהה, יוכל להיקרא "מכללה אקדמאית". עד שנת 1993, רק מוסדות מחקריים יכלו לקבל אישור מהמועצה, אבל אז, ויש הטוענים שזה הרבה בעידודו של אוריאל רייכמן (שהקים את "המרכז הבינתחומי"), שונה החוק על ידי שר החינוך אמנון רובינשטיין, ואיפשר גם למוסדות לימודיים ללא מחקר לקבל את אישור המועצה להשכלה גבוהה.

כאן בדיוק נוצרה הבעיה – מכללות, שאינן מחוייבות ליצר "חוקרים" בתחום החומרה והתוכנה, מוותרות על מקצועות תאורטיים שתפקידם לפתח חוקרים, ומתמקדות במקצועות פרקטיים יותר (שפות תכנות למשל), שלכאורה מתאימים לשוק, אבל הלכה למעשה, יוצרים אקדמאים, שההבנה שלהם בתהליכי הפיתוח, רדודה יותר. השוני הזה, בין שיטות הלימוד במכללות ובאוניברסיטאות, מתבטא גם בשוק העבודה:

שני קוגן: "בוגרי המכללות ממחלקות הייטק מובהקות כגון מדעי המחשב, הנדסת מחשבים או הנדסת חשמל ואלקטרוניקה, מבוקשים פחות על ידי חברות שעובדות מולנו. חלק נכבד מהמשרות בהן אנחנו מטפלים, מגיעות עם דרישות לבוגרי אוניברסיטאות, ואני מטפלת בחברות שבצורה גורפת לא מוכנות לשקול בוגרי מכללות לתפקידי פיתוח. אין הבדל בגודל החברה או בסוגה (סטארט-אפ או חברה מוסדית יותר). ההעדפה לבוגרי אוניברסיטאות מגיעה מכל סוגי החברות שעובדות מולנו".

ויש לכך סיבה פרגמטית?

שני: "מאחר ואני לא מהנדסת, קשה לי לדעת אם בוגרי המכללות הם אכן טובים פחות בהכשרתם מעמיתיהם האוניברסיטאים, אבל זה הרושם שנלווה להם בשוק. לימוד חומרה במכללות (חשמל ואלקטרוניקה), למשל, נחשב הרבה פחות מלימודי החומרה באוניברסיטאות, ולמי שלמד את תחום החומרה במכללה יהיה קשה יותר למצוא עבודה בתחום. בתוכנה (מדעי המחשב והנדסת מחשבים) הפער מצטמצם, אבל גם שם הוא קיים בצורה מובהקת".

זה לא מוזר? הרי אוניברסיטאות מלמדות את מהנדס התוכנה או החומרה מקצועות "מחקריים" בעוד שמכללות מלמדות מקצועות פרקטיים שמותאמים למה שהמהנדס יעשה הלכה למעשה

שני: "כאשר חברת חומרה או תוכנה מחליטה שהיא מגייסת לתפקידי מהנדסי תוכנה או חומרה רק יוצאי אוניברסיטאות, היא לא עושה זאת כי היא לוקחת בחשבון באופן ספציפי את הקורסים שעשה בוגר/סטודנט כזה או אחר במהלך התואר. היא עושה זאת כהחלטה, מכיוון שלעניות דעתה זה משקף אנשים רציניים יותר, מעמיקים יותר, משקיעים יותר וכיו"ב, שיש להם יסודות תיאורטיים טובים, שעליהם ניתן ליישם את הפרקטיקה באופן מהיר בהמשך. אני חייבת להדגיש שזה הרושם שאנחנו מקבלים מהחברות ולא השקפתנו בנושא כמובן".

וזה רע?

שני: "זה רע כי חברות מפספסות כך מועמדים בהחלט טובים. אני אתן לך דוגמא בולטת לפספוס הזה:
אני נתקלת במקרים של בוגרי יחידות צבאיות, שהוכשרו ועסקו בתחומי החומרה והתוכנה, שלאחר השיחרור, נרשמים ללימודי השלמה לתואר ראשון. בגלל שהם רוצים לעבוד במקביל, חלקם מעדיפים להרשם למכללות, כי שם שעות הלימוד גמישות יותר. למרות שמדובר במחפשי עבודה טובים מאוד, ישנן חברות שיפסלו אותם על הסף, רק בגלל שההשלמה לתואר התבצעה במכללה".

אז אם מהנדס בוגר מכללה יוצא לשוק "נחות יותר" איך הוא מצליח להשיג ניסיון?

שני: "אין ספק שהחלק הכי קשה בשביל מהנדס חומרה או תוכנה בוגר מכללה הוא להבקיע את דרכו לתוך עולם ההייטק, ולצבור את הניסיון. בשל מה שציינתי קודם, למהנדסי חומרה-תוכנה בוגרי מכללות, שטרם צברו ניסיון עבודה, קשה יותר למצוא עבודה דרך חברות השמה, בגלל שחברות ההשמה מקבלות דרישות מאוד ספציפיות מהחברות מולן אנחנו עובדים, עם העדפה מובהקת למהנדסים בוגרי אוניברסיטאות. לאחר שאותם בוגרי מכללות צברו ניסיון, הסיפור הוא אחר לחלוטין, והם הופכים להיות הרבה יותר מחוזרים בשוק.

אני רוצה לרכך מעט את הרושם שנוצר פה – גם לבוגר אוניברסיטה בלי ניסיון, לא קל להבקיע את דרכו אל תוך הענף. זו הסיבה שאנחנו ממליצים לצבור ניסיון החל מהסמסטר השני של השנה השניה".

ולמי מבוגרי המכללות חסרי הניסיון מתחום החומרה-תוכנה חברות ההשמה יכולות יותר לעזור?

ישנן משרות רלוונטיות בתחומי הבדיקות (QA) והתמיכה (NOC למשל), כמו גם התשתיות שבהחלט עשויות להתאים, ויש גם את התחומים הלא טכנולוגים (תעשיה וניהול, הנהלת חשבונות, שיווק, וכו'), בהם הסיפור שונה לגמרי (נירית תדבר על כך בהמשך)".

אם כך, האם עדיף למהנדסי חומרה-תוכנה בוגרי מכללה לפנות לחברות ישירות ולוותר על שירותה של חברת ההשמה?

שני: "לא בהכרח. למרות שלדיאלוג יש מעט משרות לבוגרי מכללות חסרי ניסיון מתחום החומרה-תוכנה, הם עדיין יכולים למצוא עבודה דרכינו. לאחר שהם צברו ניסיון, ההבדל בינם לבין מהנדסים בוגרי אוניברסיטאות מצטמצם כמעט לחלוטין, ואז, כמעט כל המשרות שפתוחות לבוגרי אוניברסיטאות, פתוחות גם להם. בהקשר זה, חשוב להדגיש כי חלק נכבד מאוד מהמועמדים שלנו, למדו את התואר במכללה. רואים את זה בצורה מאוד מובהקת – יש לך ניסיון רלוונטי? לחברות אכפת פחות איפה למדת".

האם יש משהו שבוגרי מכללה בתחומי חומרה-תוכנה יכולים לעשות, כדי לשפר את סיכוייהם למצוא עבודה בסיום התואר?

שני: "על מנת לאזן את העובדה שהם בוגרי מכללה, מהנדסי חומרה-תוכנה צריכים לשים לב לגורמים הבאים, ולנסות להשיג את היעדים הללו כבר במהלך התואר:
ממוצע ממש גבוה - אם באוניברסיטאות המובילות, ממוצע 85 לרוב מספיק בשביל לפתוח לבוגרים את כל הדלתות כמעט, אז למכלליסטים זה לא מספיק. הממוצע שלהם צריך להיות ממש גבוה!

• קשרים במכללה - לבוגרי מכללה עדיף להסתמך על הקשרים של המכללה שלהם, אם ישנם כאלו. יתכן שהמרצים עצמם הם עובדי הייטק בשעות היום, או מכירים מנהלים בחברות הייטק. אסור לזלזל בזה, וחשוב לבדוק כבר במהלך התואר מי מהמרצים מקושר ולאיפה.
• קשרים עם עמיתים לספסל הלימודים – בשל הגמישות בשעות הלימודים, יש לא מעט סטודנטים במכללות שמגיעים לשם ללמוד במהלך העבודה. סטודנטים כאלו הם כבר מקושרים, וניתן דרכם לשמוע על עבודות בחברה בה הם עובדים, ולהיעזר בהם כדי לשבור את מחסום חוסר הניסיון.
• חבר מביא חבר – החיפוש צריך להעשות גם בעזרת חברים אישיים, קרובי משפחה, חברים של חברים וכו'...כל איש קשר שעובד בחברת הייטק, ושיכול להמליץ עליהם, עשוי לעזור.
• לשמור על פתיחות - בוגר מכללה צריך להסכים לעבוד בכל עבודה שתסכים לקבל אותו (כולל תחום ה-QA שמשום מה לא זוכה לכבוד המגיע לו), אפילו אם זו עבודת משמרות, או משרת בוגר במשכורת נמוכה יותר".

נניח שלמדתי הנדסת מחשב במכללה, וצברתי ניסיון רלוונטי - עכשיו אוכל להתקבל דרככם?

שני: "כפי שאמרתי קודם, כן, כן ושוב כן! ניסיון רלוונטי משנה את התייחסותן של מרבית החברות למחפש העבודה, בין אם הם בוגרי מכללה ובין אם הם בוגרי אוניברסיטה - ברגע שלמועמד יש ניסיון תעסוקתי רלוונטי, החברות מולן אנחנו עובדים מתייחסות באופן משני למוסד הלימודים שבו הוא למד את התואר הראשון שלו. הניסיון משחק תפקיד משמעותי הרבה יותר (מה שמוכיח ביתר שאת כמה חשוב לצבור ניסיון במהלך התואר), וכן – יהיו לנו לא מעט משרות להציע לבוגר מכללה שכזה. יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שישנן חברות, מועטות אמנם, שבאופן מובהק לא ירצו להעסיק מהנדסים בוגרי מכללות גם כאשר מדובר באנשים בעלי ניסיון".

בין האוניברסיטאות ישנן טובות יותר, וטובות פחות. האם זה כך גם בין המכללות?

שני: "אני יכולה למנות שתי מכללות, אחת מתחום התוכנה והשניה מתחום החומרה, שנחשבות לטובות יותר - בתחום התוכנה, יש מכללה אחת שהצליחה למצב את עצמה כמכללה איכותית – מכללת ת"א יפו. היא נחשבת לטובה מאוד ולא מעט מקומות עבודה שלא מוכנים לשקול בוגרי מכללות, מוכנים לשקול בוגר של המכללה הזו, למרות שהם עדיין מתעקשים על ממוצע גבוה מאוד, ולמרות שהיא עדיין מדורגת אחרי ארבעת המוסדות המובילים (טכניון, ת"א, בן גוריון וירושלים). בתחום החומרה בולט המכון הטכנולוגי בחולון, אם כי, לא לבוגרי לימודים ללא ניסיון תעסוקתי, אלא לכאלה שכבר רכשו ניסיון במהלך הלימודים/ צבא".

אז אם מישהו שוקל ללכת ללמוד מדעי המחשב, או הנדסת חשמל, מומלץ לו ללכת ללמוד באוניברסיטה?
שני: "למרות כל מה שנאמר עד כה, התשובה אינה ברורה או חד משמעית – הדין לגבי עובד בעל חמש שנות ניסיון, למשל, שרוצה ללמוד תואר ראשון ושוקל ללכת למכללה, אינו אותו הדין לגבי משוחרר טרי מצה"ל, שהוא חסר ניסיון, ומתעתד ללמוד מקצוע מתחום החומרה תוכנה. לראשון, מקום הלימודים פחות רלוונטי, בעוד שלשני, מקום הלימודים מאוד רלוונטי".

האם יש תחומים בחומרה-תוכנה בהם זה לא משנה אם למדת במכללה או באוניברסיטה?

שני: "כן, יש – תחום ה-QA עד לא מזמן כלל לא דרש תואר, וכיום דורש תואר אמנם, אבל ללא דגש על סוג המוסד בו הוא נרכש. יש גם את תחום התשתיות בו אין העדפה לבוגרי אוניברסיטאות – למעשה, בתחום זה ניתן למצוא תפקידים כמו system administrators, טכנאי PC, טכנאי תקשורת, מומחה אבטחת מידע וכו' שמצריכים הסמכות מקצועיות (MCSE של מיקרוסופט, או CCNA של סיסקו לדוגמא) ולא תואר אקדמי. למרות שמקצועות אלו, שהלימודים להם הם קצרים וקלים יחסית, לא דורשים תואר, אין זה אומר שכל בוגריהם ימצאו עבודה, כי גם פה, החלק הקשה לפיצוח הוא השגת הניסיון ההתחלתי".

רוצה תואר בתעשייה וניהול? לא חובה ללמוד בבן גוריון

על כל מפתח תוכנה בשוק, ישנה כמות בלתי מבוטלת של אנשים שעובדים בענף ההייטק, אבל הם אינם הייטקיסטים במלא מובן המילה – על עובדים אלו ניתן למנות את עובדי האדמיניסטרציה, השיווק, המכירות, התפעול, המחסנאים, מנהלי הלוגיסטיקה, חשבי השכר, רואי החשבון, מנהלי המוצר, המרקומיסטים וכו'... אם שני הציגה תמונה מעט זהירה בנוגע למהנדסי חומרה-תוכנה מהמכללות, נירית אלמוג – יועצת השמה בכירה במחלקת פיננסים, שיווק, תפעול ואדמיניסטרציה בדיאלוג, מציגה תמונה נוחה בהרבה:

נירית: "בתחום "תומכי הלחימה" בענף ההייטק, כמו שאני אוהבת לקרוא לזה, שמים הרבה פחות דגש על מכללה או אוניברסיטה. אתה צריך לקחת בחשבון גם, שבתחום זה יש מקצועות שכלל לא נדרש להם תואר, כמו חשבי שכר ומנהלי חשבונות, להם דרושים קורסים והסמכות, וכמובן, חשוב הניסיון. מקצועות אחרים כגון כלכלנים, חשבים ורואי חשבון מצריכים תואר (בכלכלה), ושם יש עדיפות קלה לאוניברסיטאות, אבל היא מצטמצמת דרמטית במידה ויש להם ניסיון. תפקיד הניהול האדמיניסטרטיבי מגיע עם דרישות צנועות מאוד יחסית, ולא תמיד דורש תואר ראשון, אבל בהחלט שם דגש על ניסיון".

ומה לגבי מקצועות כמו מנהלי תפעול ולוגיסטיקה?

נירית: "המקצועות הללו מצריכים תואר בהנדסת תעשיה וניהול (תעו"נ). אין ספק שבוגרי תעו"נ מאוניברסיטת בן גוריון והטכניון למשל, נחשבים מעט יותר מאשר מקביליהם מהמכללות, אבל גם בוגרי מכללות טובות כמו שנקר, שנחשבת למעולה, או המכון הטכנולוגי בחולון, יוכלו למצוא עבודה בתחומים האלו בקלות יחסית, בעיקר אם הם מגיעים אלינו עם ניסיון שנרכש במהלך התואר".

ומרקום?

נירית: "כעקרון, אין הכשרה מוסדרת לתפקיד המרקום. רובם או עסקו שיווק בעברם, ואז זה תלוי בניסיון שלהם, או מגיעים מלימודי התקשורת, וגם כאן, אין עדיפות גדולה מדי לבוגרי אוניברסיטאות. מלבד ההשכלה, חשוב שמחפשי עבודה בתחום המרקום ידברו אנגלית ברמת שפת אם, כי רוב הפעילות השיווקית שלהם היא לשווקים בחו"ל, כך שאם יהיה מועמד אחד עם תואר בתקשורת מהמכללה למנהל, שדובר אנגלית שפת אם, לעומת מועמד אחר עם תואר בתקשורת מאוניברסיטת ת"א, אבל שאינו דובר שפת אם, לבוגר המכללה למנהל יש סיכוי טוב יותר להתקבל. אותו הדבר נכון לגבי אנשי מכירות – הניסיון שלהם חשוב הרבה יותר מאשר הלימודים שלהם, כך שאם חברה מחפשת איש מכירות למוצר, ויש לך ניסיון מכירתי של מוצר דומה, גם אם אתה בוגר מכללה, יהיה לך יתרון על פני בוגר אוניברסיטה עם ניסיון מכירות במוצר אחר".

ומקצועות העיצוב (מעצבי אתרים, מתכנני ממשקים וכו')?

נירית: "המוסדות המובילים בתחום אינם קשורים באופן ישיר לאוניברסיטאות – החל מבצלאל בירושלים (שיושב באונ' העברית אבל אינו חלק ממנה), דרך שנקר שהיא מכללה עם שם עולמי בכל הקשור לעיצוב, וכלה במכון הטכנולוגי בחולון - הבוגרים של אותם מוסדות מקבלים הכשרה מצויינת ויש להם דרישה רבה בשוק. מעבר לכך, המעסיקים מסתמכים בעיקר על תיק העבודות, ואם הוא טוב, אז המוסד משנה הרבה פחות".

בתחום "תומכי הלחימה" יש מכללות שהצליחו למתג את עצמן כאיכותיות?
נירית: "חד משמעית כן. אל תשכח שכיום, יש לא מעט מכללות שפועלות תחת חסותן המלאה של אוניברסיטאות. אם לציין אחת כזו – אז מכללת ת"א יפו מנוהלת על ידי אוניברסיטת ת"א. שנקר נחשבת מכללה ממש טובה בתעשיה וניהול, למרות שהיא לא פועלת תחת שום אוניברסיטה, ויש כמובן את "המרכז הבינתחומי בהרצליה" – שקנה לעצמו שם של מוסד יוקרתי, הרבה בזכות הקשרים הענפים שלו עם התקשורת והפוליטיקה הישראלית, והעובדה ששכר הלימוד המונהג בו גבוה במכוון".

שניה לפני שאתם קונים ערכת הרשמה

המשכורות הגבוהות הנהוגות בענף ההייטק, דוחפות צעירים רבים לנסות להגשים את החלום ולהתקבל ללימודי הנדסות. רבים מאלו שלא עומדים בסף הכניסה הגבוה של האוניברסיטאות (והטכניון כמובן) פונים ללמוד באחת מ-54 המכללות הפועלות כיום בישראל, לא מודעים לכך שכמהנדסי חומרה-תוכנה בוגרי מכללות, הם יתקשו יותר למצוא עבודה בסיום התואר, בהשוואה למקביליהם האוניברסיטאים. כפי שראינו, ישנן מכללות מעולות, חלקן אפילו יחודיות בתחומן, אבל כשזה נוגע למקצועות חומרה ותוכנה, האוניברסיטאות עדיין שולטות ללא עוררין. במידה והחלטתם ללמוד מדעי המחשב, הנדסת תוכנה או הנדסת חשמל במכללה, אל תזלזלו בממוצע התואר, ואם זה אפשרי, השיגו עבודה החל מהסימטר השני של השנה השניה, על מנת שתוכלו לצאת לשוק בסיום התואר, עם ניסיון. אם אתם מתכננים לעסוק במקצועות "תומכי הלחימה" בענף ההייטק, אל תזלזלו בממוצע התואר, אבל דעו שההבדל בין אוניברסיטה למכללה במקצועות אלו, משמעותי פחות.