איך שוק ההייטק מתייחס לתואר שני?

עד שנות ה-90, השכלה גבוהה היתה דבר יחסית נדיר. להורינו היו 12 שנות לימוד במקרה הטוב, עם תעודת הסמכה למקצוע כלשהו, וזו גם היתה הדרישה המרכזית במשרות שחיפשו אנשי מקצוע. שוק העבודה בישראל עבר תהפוכות מאז, וכיום תואר ראשון הוא דרישת סף, אפילו במקצועות שדורשים יכולות בסיסיות ביותר (להצליח להשאר בחיים משמרת שלמה, בלי להרוס את המפעל). אם פעם, מי שהיה לו תואר ראשון נחשב ל"כל זאת ואף יותר", הרי שכיום השתרשה המחשבה שמי שיש לו תואר שני לבטח נהנה מיתרון בהשוואה לכל השאר, אבל זה ממש לא ככה, ולעיתים, תואר שני עשוי אפילו לפגום בסיכויים שלכם למצוא עבודה.

למצוא עבודה בתוכנה עם תואר שני במדמ"ח

בעוד שתואר ראשון נותן לכם את היסודות הנדרשים לעבודות מקצועיות, תואר שני הוא לרוב תיאורטי יותר, מעשי פחות, והוא מכין אתכם לקריירת מחקר, ולא לשוק העבודה. לכן, בשונה מהעולם האקדמי, שוק ההייטק לא מעדיף אתכם עם תואר מתקדם (שני ומעלה). עם זאת, יש שלושה מקרים בהם תואר שני עשוי לעזור לכם בשוק העבודה:

א. משרות מחקר
ב. תואר ראשון לא מוצלח
ג. מעבר מתפקיד יישומי לתפקיד שיווקי

משרות מחקר

משרות מסויימות בשוק העבודה, הן בעלות אופי מחקרי. בכלל אלו ניתן למנות משרות בפיתוח אלגוריתמים, שמצריכות תארים מתקדמים במדעי המחשב, הנדסת תוכנה, חשמל ואלקטרוניקה, מתמטיקה, פיסיקה (עם התמחות באופטיקה) או אחר, בהתאם לאופי הפיתוח הנדרש. משרות אלו מחפשות מישהו שהתואר השני שלו עסק בנושא הפיתוח, ובמקרים אלו, ניסיון אקדמי (כלומר המחקר שעשיתם במעבדה באוניברסיטה) נחשב שווה ערך לניסיון מעשי (כלומר ניסיון שצברתם הלכה למעשה בשוק העבודה, לא במסגרת לימודיכם). תחומים נוספים בעלי אופי מחקרי עשויים להגיע מתחום הביוטק (מחקרנים בתחום הביולוגיה והכימיה), המד-טק (חברות המתמחות בפתוח מוצרי טכנולוגיה רפואיים) והאנרגיה המתחדשת (מקצועות המיועדים לבעלי תארים מתקדמים בהנדסת חומרים, בחשמל וכו'). במשרות אלו, תואר מתקדם יהווה יתרון על פני תואר ראשון, ולעיתים הוא דרישת הסף אפילו.

תואר ראשון לא מוצלח

לעיתים, התואר השני נועד לפצות על התואר הלא טוב הראשון שהוצאתם. ממקרה כזה יכול להרוויח מי שסיים את התואר הראשון שלו במכללה בעלת שם פחות טוב, או שהממוצע שלו נמוך (או גם וגם), ולכן הוא צפוי לא להיות מבוקש במיוחד בשוק העבודה. לעיתים, על סמך התואר הלא טוב, תגלו שאתם יכולים להתקבל לתואר שני באוניברסיטה בעלת שם טוב, ואז יעמדו בפניכם שתי אופציות: הראשונה, להוציא תואר ראשון נוסף, הפעם בממוצע גבוה יותר וממוסד טוב יותר, או ללכת על תואר שני, שלרוב הוא קצר ו"קל" יותר, ולקוות שהמוסד והממוצע הגבוה ימחקו את עוון התואר הראשון. למשל, אם למדתם לתואר שני במדעי המחשב באוניברסיטת ת"א, תואר כזה עשוי למחוק את "קלונו" של התואר הראשון ה"בעייתי" שהוצאתם, ולאפשר לכם להגיש מועמדות למשרות הבעייתיות הללו שדורשות תואר מאוניברסיטה בהצטיינות - בלבד. מאידך, יתכן שעדיין יהיה שווה לכם יותר לשקול לעשות תואר ראשון נוסף, ולא תואר שני, גם בגלל הסיבה שהוזכרה למעלה (תארים שניים מתאימים יותר למשרה בעלת אופי מחקרי) וגם בגלל סיבה פרגמטית - תואר ראשון מתאים למשרה פרקטית (פיתוח תוכנה / חומרה), וכאשר עברו עוד שנתיים מרגע שסיימתם את התואר הראשון, עד שסיימתם את התואר השני והתחלתם לחפש עבודה, הסיכוי ששכחתם את רוב הדברים הפרקטיים שלמדתם בתואר הראשון גדל, ולכן אתם עשויים להחשב מועמדים טובים פחות למשרות שדורשות ידע פרקטי, רלוונטי, ולא פחות חשוב - עדכני.

מעבר מתפקידי ישומי לתפקיד שיווקי (או MBA)

ישנו מצב נוסף בו תואר שני עשוי להועיל לכם בשוק העבודה: מי שהיה מהנדס תוכנה, למשל, ולאחר מספר שנות ניסיון, רוצה להתקדם לתפקיד שיווקי (פרי-סייל למשל), עשוי להרוויח מתואר שני במנהל עסקים. יתרונו של תואר שכזה הוא העובדה שהוא חושף אתכם לאסטרטגיות שיווק יעילות, ולכן מתאים לתפקידים שפן אחד שלהם הוא טכנולוגי, והפן האחר שלהם הוא שיווקי. עם זאת, כשאין לכם ניסיון עבודה, תואר שני במנהל עסקים זה בערך כמו לטעון שאתם יודעים לנהוג, בגלל שעברתם תיאוריה. אם מישהו חושב שהוא יוצנח לתפקיד Pre-Sale, בגלל שיש לו תואר ראשון במדעי המחשב, ותואר שני במנהל עסקים, כאשר הוא לא עבד ולו יום אחד באף אחד משני המקצועות הללו (פיתוח תוכנה ושיווק), הוא טועה.

לסיכום, ברוב המקרים, לתואר שני יש יתרונות בעיקר לאחר כמה שנות ניסיון מקצועיות בשוק העבודה, אבל לא לפני כן. תואר שני עשויי לפצות על תואר ראשון "בעייתי", ועשוי גם להועיל בקבלה למשרות בעלי אופי מחקרי. עם זאת, התואר השני לא מהווה יתרון על פני תואר ראשון, רק בגלל אפקט ה-WOW [שמשמעו: "וואו, יש לך תואר שני!"]. לכן, אם אתם מתכננים ללמוד תואר שני, בידקו שהוא אכן נצרך לתפקיד אותו אתם מחפשים.