מדריך - למהנדס תוכנה יש עתיד במקצוע?
האם ניתן לעסוק במקצוע התוכנה מעבר לגיל 45, או שזה מקצוע שמתאים רק לחבר'ה צעירים?
הם מפתחים את האפליקציות המדהימות בהן אתם עושים שימוש בסמארטפון שלכם. הם דואגים שיפתח לכם חלון, בכל פעם שאתם מקליקים פעמיים על המסך של המחשב. הם אחראיים לכך, שכשאתם מוציאים כסף מכספומט של בנק אחר, הבנק שלכם ידע שנכנסתם למינוס. הם גם מרוויחים הרבה, כשהם מגיעים לוותק ולרמת ידיעות גבוהה – אבל האם למקצוע שלהם יש עתיד? מהם היתרונות והחסרונות בענף התוכנה?
בכתבה הקודמת בדקנו מהם היתרונות והחסרונות של ענף ה-QA. בכתבה הזו, ננסה לספק את אותה התשובה, לגבי ענף התכונה. אם ענף ההייטק, בכללותו, הוא הנסיך של התעשייה בישראל, אזי פיתוח תוכנה הוא המלכה הבלתי מעורערת של ענף ההייטק. המשכורות הממוצעות בתחום גבוהות מאוד, ומי שצבר מספיק וותק, והגיע להיקף ידיעות מרשים, מרוויח סכומים גבוהים אף יותר. בדומה לשאר עובדי ההייטק, גם מהנדסי התוכנה נהנים מרכבי ליסינג, ומסביבת עבודה נוחה (אבל לא בהכרח נינוחה), אבל למרות שלמי שמביט מבחוץ, התחום נראה כנטול חסרונות, ראוי לבדוק אם הוא אכן כך.
לפני שנתחיל לבדוק מהם היתרונות והחסרונות בענף התוכנה, חשוב להבין איך אנחנו, בחברת ההשמה דיאלוג, מודדים יתרון או חיסרון. לכל ענף קבענו ארבעה פרמטרים, שכל אחד מהם יכול להוות יתרון או חסרון או גם וגם:
- כניסה לענף – עד כמה קל להיכנס לענף, בהיעדר ניסיון, ומהי ההשכלה הנדרשת.
- שכר – האם השכר ההתחלתי גבוה, והאם הוא משתפר משמעותית בהמשך.
- אופק – האם ניתן לעבור, בקלות יחסית, ממשרה זוטרה למשרה בכירה / ניהולית, וכמה קל לתחזק קריירה ארוכה בשנים.
- צורך – האם לענף יש עתיד.
כעת נבחן מה קורה במקצועות התוכנה.
יתרונות
כניסה לענף
נתחיל בבשורת איוב - אם אין לכם ניסיון, ואין לכם תואר, הסיכוי שתצליחו להפוך למהנדסי תוכנה אינו גבוה, אבל לחלק הזה נחזור, כשנגיע ל"חסרונות". עד לפני מספר שנים, ענף התוכנה היה מורכב בעיקר מאנשי תוכנה קלאסיים, אבל בשנים האחרונות, נוספו לענף שני תתי-תחום - פיתוח האפליקציות לטלפונים חכמים (Objective C, Android) ופיתוח ה-Web (PHP, FLASH, HTML, CSS ואחרות).
בעוד שקשה להיכנס לתחום הפיתוח הקלאסי, הענף מאפשר כניסה "קלה" יותר, למשרות פיתוח ה-WEB והאפליקציות. במשרות אלו, גם תיק עבודות משכנע, אפילו כשלא עבדתם מעולם בחברת תוכנה, עשוי להוות ניסיון. את התיק ניתן לבנות עצמאית ואף בזול, למשל, ניתן לפתח אפליקציות לאנדרואיד / אייפון בעזרת כלים חינמיים ברשת, או לבנות אתרים ב-PHP וב-HTML. בנוסף לעובדה שניתן לרכוש ניסיון לבד, נדיר שמשרות פיתוח לסמארטפונים ול-Web דורשות תואר, מה שמקל עוד יותר את הכניסה לתחום.
שכר
ענף התוכנה הוא אחד משני הענפים הרווחיים ביותר בשוק ההייטק. בוגר תואר חסר ניסיון, עשוי להשתכר, כבר בשנתו הראשונה, כ-14,000 ₪ (לבוגרי אוניברסיטאות), ולאחר שתי שנות ניסיון הוא עשוי להגיע ל-19,000 ₪. מהנדסי תוכנה עם שנים רבות של ניסיון (מעל 8) עשויים להגיע לרמות שכר, שבכל תפקיד אחר הן דמיוניות – כ-33,000 ₪ לחודש.
אם קודם הזכרנו את שני תתי-התחום (אפליקציות ו-Web), אזי המשכורות בשני התחומים האלו נמוכות יותר (יכולות להתחיל ב-6,000 ₪ ולהגיע גם ל-22,000 ₪), וכמות המשרות בשני התחומים האלו, אף היא, נמוכה משמעותית, בהשוואה לכמות משרות הפיתוח שאינן לאינטרנט ולמובייל. עם זאת, החדירה המאסיבית של מכשירים חכמים והפיכתם למוצרים נפוצים, כמו גם העובדה שהאינטרנט הפך לחלק בלתי נפרד מחיי היומיום, הופכת את המשרות האלו לנפוצות יותר, ואת הביקוש למפתחי אינטרנט וסמארטפונים לגבוה יותר. לזאת צריך להוסיף את העובדה ששפות הפיתוח לתחומים אלו, הופכות למורכבות יותר, והידע שהן מצריכות גדל, ובשל כך, המשכורות עולות בהתאם, ויתכן שבעתיד הן ישתוו לשכר שמקבלים מהנדסי תוכנה "קלאסים". עם זאת, לא מן הנמנע שגם דרישות הכניסה לענף יעלו בשל כך.
אופק
בענף התוכנה ישנן שלוש אפשרויות לקידום:
הראשונה היא למעלה - להפוך לראש צוות תוכנה, למנהל תחום או ל-R&D (וכפי שהעירו לי בצדק, ב-LINKEDIN, גם להפוך לארכיטקט או מהנדס מערכת).
השניה היא לרוחב (או לאופק) – לעבור מתפקיד פיתוח תוכנה, לתפקיד טכני-שיווקי (מנהל פרוייקט, מנהל מוצר או מהנדס Pre/Post-sale). תפקידים אלו מצריכים, על פי רוב, ידע קודם בפיתוח תוכנה, אבל עוסקים בפן שיווקי גרידא.
השלישית היא "לעומק" – בשנה האחרונה, התרבו החברות שמחפשות מהנדסי תוכנה בכירים, כשבכירוּת נמדדת גם בשנות ניסיון, אבל בעיקר בעומק הידע, בהיקפו, וביכולת של המהנדס להכיר כמות גדולה של טכנולוגיות ושפות פיתוח על בוריין. שכרם של אלו עשוי להיות גבוה בהרבה ממה שמצויין בטבלאות השכר שלנו.
בבדיקה שערכנו בדיאלוג, מצאנו כי 42% מקרב מהנדסי התוכנה היו בשנות ה-20 לחייהם, 41% בשנות ה-30, 16% בשנות ה-40 ומעלה.
צורך
כל עוד יהיו קיימים מחשבים בעולם, יהיה צורך במהנדסי תוכנה.
חסרונות
כניסה לענף
כפי שנרמז בקצרה בתחילת הכתבה, ענף התוכנה הוא אחד הענפים שהכי קשה לחסרי ניסיון להיכנס לתוכו:
לאורך השנים, ובצורה יציבה, ניכר יתרון גדול לעובדים שמחזיקים בתואר ראשון, רצוי, ממוסד אקדמי מוכר ובציון גבוה (מיד יוסבר בהרחבה). לכן, אין זה מפתיע כי רוב המשרות הייטק שמגיעות לדיאלוג, מגיעות עם דרישת חובה לתואר ראשון - בבדיקה שערכנו בדיאלוג, מצאנו כי 76% ממשרות הפיתוח בשפת C++ וכ-52% ממשרות הפיתוח בשפת JAVA, לדוגמא, הגיעו עם דרישה לתואר ראשון (או בוגרי יחידות טכנולוגיות בצבא, עם הכשרה וניסיון).
שנית, משרות התוכנה לא דורשות "רק תואר" כי אם, תואר ממוסדות מסוימים מאוד, בממוצעי תואר גבוהים – כך למשל, הביקוש הגדול ביותר הוא לבוגרי תואר במדעי המחשב (או הנדסת תוכנה), באחד מארבעת המוסדות הבאים (ממוצעים נדרשים בסוגריים): טכניון (82 ומעלה), בן-גוריון, תל-אביב והעברית (85 ומעלה, בכל אחד מהם). מי שסיים תואר בממוצע נמוך, או במוסדות אחרים, יתקשה יותר למצוא את העבודה הראשונה שלו. עם זאת, לאחר שהניסיון ההתחלתי נצבר, זהות מוסד הלימודים, כמו גם ממוצע התואר, מאבדים, ברוב המקרים, את החשיבות.
"אחת ההמלצות שלנו לסטודנטים שלומדים במוסדות פחות טובים, או שהממוצע שלהם נמוך" אומרת חיה בורנשטיין – מנכ"לית דיאלוג "זה לצבור ניסיון כבר במהלך התואר, כדי לצאת ממנו כבוגרים עם ניסיון. ההבדל הוא מהותי! מעבר לכך, לכל סטודנט מומלץ לא לסמוך על זה שהוא לומד בבן-גוריון, למשל, אלא, לדאוג שגם הממוצע של התואר שלו יהיה גבוה".
אופק
בשנה וחצי האחרונות, עולות הטענות שענף ההייטק (שהתוכנה היא הענף המוביל בו) לא מאפשר למי שחצה גיל מסוים, למצוא בו עבודה. הגם שיש בזה אמת מסויימת, חשוב להבהיר כמה נקודות:
ראשית, שוק ההייטק בישראל צעיר יותר משאר התעשיה בישראל. ראשיתו המאסיבית בשנות ה-90, אז, רוב העובדים היו בשנות ה-20 וה-30 לחייהם. מקץ שני עשורים, עובדים אלו הפכו למנהלים הבכירים וברמת הביניים של התעשיה, אבל מאז, נוספו לתעשייה חבר'ה צעירים יותר (כיום, נעים בין 20-40) שהם חלק הארי של עובדיה. לכן, ברי הדבר שבתעשיה זו, הגיל הממוצע יהיה נמוך, ויהיה ייצוג קטן יותר לעובדים שעברו את גיל 50.
שנית, יש קושי גדול יותר להשים עובדים מבוגרים, בגלל שעובדים אלו, ברוב רובם של המקרים, התרחקו מפיתוח התוכנה הטהור, ועברו לתפקידים ניהוליים, שיש בהם מעט (או כלל לא) פיתוח תוכנה ועיסוק בקוד. עובד שלא עסק בשנים האחרונות, בפיתוח תוכנה, יתקשה להגיש את מועמדותו למשרת פיתוח תוכנה טהור, גם אם בעברו שנים של עיסוק בתחום.
ישנה בעיה נוספת שאינה קשורה לגיל כלל, והיא בעיית היציבות התעסוקתית. רק לפני דור, היה מקובל להשתחרר מהצבא, למצוא מקום עבודה, ולעזוב אותו רק בפנסיה. באותן השנים, קביעות וותק היו מנת חלקם של כל העובדים בישראל. מאז זרמו מים רבים בשוק העבודה הישראלי, הוותק בוטל וגם הקביעות כבר לא קיימת (מלבד במספר חברות מאוד מצומצם, שרובן ממשלתיות או מוסדיות). בעולם ההייטק התופעה הזו היא החריפה ביותר – כל מי שנמצא בענף מעל לעשור, יכול לספר לכם על גלי הפיטורין, ששילחו בתוך תקופה קצרה של מספר חודשים, אלפי עובדים הביתה. ישנם ענפיי הייטק יציבים יותר, שגם משברים לא גרמו להם לפטר, אבל ענף התוכנה אינו נמנה עליהם – במשבר האחרון, שהתחיל בסוף 2008, והורגש במהלך החצי הראשון של 2009, ענף התוכנה היה אחד הענפים שספג את הפגיעה האנושה ביותר.
עם זאת, אומרים שאין רע בלי טוב, וגם פה זה נכון – ענף התוכנה היה אחד הראשונים להתאושש, וכבר במחצית השניה של 2009, כמות המשרות בו עלתה ב-45% ביחס לשיא המשבר. עד סוף 2010, השלים ענף התוכנה עליה של 163% בכמות המשרות, ביחס לשיא המשבר, למרות שכמות המשרות בתחום, עדיין לא חזרה לכמות המשרות שהיו בתחום, טרם פרץ המשבר. מכאן שחלק מסויים של מהנדסי תוכנה נפלט מהתעשייה, אבל שחלק הארי של מהנדסי התוכנה שרדו את המשבר והם עדיין מועסקים בענף. אם בוחנים את היציבות בראות הרוב, אזי הענף יציב ומאפשר אופק תעסוקתי, בעיקר למי שנותר קרוב לברזלים, ועסק בכתיבת קוד טהורה כל אורך הקריירה שלו.
רגע לפני שאתם נרשמים לתואר
ענף התוכנה הוא אחד הגדולים (אם לא הגדול ביותר) בתעשיית ההייטק, והוא גם אחד המגוונים שבהם. מהנדס תוכנה יכול לפתח במגוון שפות, ובמספר סביבות פיתוח, לעבור משפה ומסביבת פיתוח אחת לאחרות ולפתח מגוון של מוצרים. מי שנותר קרוב לברזלים, וכותב קוד למחייתו, לא יתקשה למצוא עבודה גם בגיל מבוגר יותר, וגם בתקופה של משברים. השכר מזנק במהרה, ובניהול נכון של הקריירה, עשוי להגיע לרמות גבוהות מאוד, הגם ששכר ברמות כאלו אינו מנת חלקם של רוב מהנדסי התוכנה. עם זאת, מי שרוצה להיכנס לתחום, קרוב לוודאי שיצטרך להוציא תואר, רצוי במוסד נחשב, ורצוי בממוצע גבוה. לאלו שתואר אינו בא בחשבון, פתוחה האפשרות לעסוק בפיתוח תוכנה לתחום ה-Web ולסמארטפונים, הגם ששכרם של אלו נמוך בהשוואה לתחום.