QA

ענף ה-QA הוא התחום שאחראי על בדיקת המוצרים השונים, לאחר שהם יוצאים מהפיתוח. מהנדסי QA יכולים לבדוק תוכנה, חומרה, מערכות מידע או כל מוצר הייטק אחר, ומטרת מהנדסי ה-QA היא להוציא מוצא יציב נטול באגים. ענף בדיקות התוכנה מתחלק לשלושה:

  • QA ידני – בדיקות פיזיות של המוצר. לחיצה על כל ה"לחצנים" ובדיקה שהם גם עובדים (פיזית), וגם עושים את מה שהם אמורים לעשות (פונקציונאלית).
  • QA אוטומטי – ישנן בדיקות שלא ניתן לבצע פיזית. למשל, כשכותבים אתר אינטרנט, המפתח שלו רוצה לוודא, כמה גולשים יכולים לגלוש באתר בלי לגרום לו לקרוס. מכיוון שישנם אתרים שמיועדים לעשרות אלפי כניסות בו-זמנית, צריך "לזייף" עשרות אלפי כניסות ברגע נתון, ולשם כך, מריצים בדיקה אוטומטית, שמדמה כניסות מרובות עד שמגיעים לקריסה (בדיקת עומסים). ישנם מספר סוגי בדיקות אוטומטיות, והתפקיד מתחלק לבודקים שרק מריצים את הבדיקות ולבדוקים שגם יודעים לכתוב אותן.
  • מפתח כלי בדיקה – ישנן חברות שמפתחות כלי בדיקה ייעודיים, שתפקידם לבדוק את המוצר שהן מייצרות. מי שמפתח את כלי הבדיקה הללו, הוא מהנדס QA, וכלי הבדיקה נכתב בשפות תסריט שונות (Python או Perl למשל).

מעט סטטיסטיקה - על פי רוב, תפקידים של QA דורשים בעיקר ניסיון, אבל מאז המשבר של 2008, יש דרישה הולכת וגוברת לבוגרי תואר במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה. הדרישה הזו באה לידי ביטוי גם בשכר בתחום: בענף ה-QA יש חלוקה ל"אנשי QA", להם יש הכשרה (על בסיס קורס) וניסיון, לעומת "מהנדסי QA" להם יש תואר במדעי המחשב או בהנדסת תוכנה. הבדלי השכר מהותיים, והם יכולים להגיע לאלפי שקלים בחודש, בין מהנדס עם X שנות ניסיון לאיש QA עם X שנות ניסיון. ההבדלים הללו גם הולכים וגדלים, ככל ששנות הניסיון מתרבות.

לכל המשרות הפנויות ב-QA >

הרחבה
מהנדס תוכנה

ישנם מספר סוגים של מהנדסי תוכנה, אשר מובדלים זה מזה בכמה אופנים:

  • בשפה בה הם מפתחים, למשל מהנדסי J2EE, מהנדסי #C, מהנדסי ++C או מהנדסי PHP.
  • בסביבת הפיתוח, למשל 3.5.NET (שפת C# או VB), JDK (שפת JAVA) או Native (שפת++C).
  • בסוג המוצר, למשל פיתוח WEB, פיתוח Mobile, פיתוח מערכת מידע, פיתוח Embedded או פיתוח תוכנות שולחניות.
  • במערכת ההפעלה לה הם מפתחים, למשל מפתחי Linux / UNIX או מפתחי Windows.
  • בפונקציונאליות – האם הם מפתחים את צד המשתמש (Client), את צד השרת (Server) או את שניהם?

מעט מידע סטטיסטי - בבדיקה שעשינו בתחילת שנת 2012, מצאנו כי פיתוח בסביבות JAVA ו-DotNet היה הפופולארי ביותר. כמות המשרות למהנדסי JAVA ולמהנדסי DotNet היתה זהה, וגבוהה פי שתיים מכמות המשרות לשפה הבאה בפופולאריות שלה – שפת ++C. עם זאת, השכר של מהנדסי JAVA, מהנדסי DotNet ומהנדסי ++C עם אותה כמות של שנות ניסיון, אינו שונה.

השכר בענף התוכנה הוא מהגבוהים בתעשיית ההייטק, ומהנדס עם מעל ל-6 שנות ניסיון, עשוי להגיע לשכר הנע בסביבות ה-30,000 ₪ ברוטו, לחודש.

לכל המשרות הפנויות בהנדסת תוכנה >

הרחבה
מהנדס חומרה

תהליך פיתוח החומרה הוא תהליך יקר, לכן, בשונה מפיתוח תוכנה, חברת החומרה לא יכולה להוציא מוצר עם באגים (תקלות), כי לא תמיד ניתן לתקן באגים שכאלו בדיעבד. על מנת לוודא שהשבב, הכרטיס או המוצר עצמו (למשל סמארטפון של סמסונג) לא יכיל באגים, מקצועות החומרה מתחלקים לתפקידים של תכנון, בדיקת התכנון, ייצור ובדיקת הייצור:

  • מהנדס FPGA / VLSI – מהנדסי FPGA ומהנדסי VLSI הם המהנדסים שתפקידם הוא לתכנן את השבב, לפתח את התוכנה שצרובה עליו או להתאים שבב קיים באמצעות תוכנה מוטמעת, למוצר הקיים.
  • מהנדס ווריפיקציה (Verification) – מהנדסי ווריפיקציה הם מהנדסי החומרה שתפקידם ליצור סביבה המדמה את פעילות השבב, לפני שהוא מיוצר. מטרת הסביבה היא לבדוק את תפקודו של השבב, לוודא שלא נפלו באגים בתכנונו ולודא שהוא אכן מסוגל לבצע את ייעודו.
  • מהנדסי Board Design – לוחות חומרה (למשל לוח האם במחשב השולחני שלכם) מורכבים ממספר חלקים שונים (כבּלים, שבבים, טרנזיסטורים וכו'), ותפקידו של מהנדס Board Design לעצב ולתכנן את הלוח, כך שהוא יעבוד בצורה הטובה והיעילה ביותר.
  • מהנדסי Embedded – ישנם חלקים בחומרה, שצריך לצרוב עליהם את התוכנה שמפעילה אותם. התוכנה נכתבת בשפות נמוכות כגון C ואסמבלי. לא פעם, מי שמבצע את התפקיד הזה הוא מהנדס החומרה שאחראי גם על פיתוחה, אך במקרים רבים מדובר במפתח תוכנה דווקא, עם ידע או ניסיון בפיתוח Embedded בשפות נמוכות.
  • הנדסאים – תפקיד ההנדסאים בעולם החומרה, הוא פחות תפקיד של ייצור או תכנון, ויותר תפקיד של בדיקת החומרה, תיקונה וניהול ופיקוח על פסי הייצור במפעל החומרה (Fabrication).

מעט מידע סטטיסטי – תעשיית החומרה בישראל הולכת ומצטמצמת בגודלה, הרבה בגלל עלות הייצור הגבוהה, והמעבר לייצור המוני במפעלים במזרח הרחוק. בקרב התפקידים הנדרשים ניתן למצוא מהנדסי VLSI ומהנדסי FPGA, מהנדסי ווריפיקציה, מהנדסי Board Design ומהנדסי Embedded. בעבר, מקצוע ההנדסאים היה נפוץ בהרבה, אבל זוהרו הועם בשל המעבר למזרח הרחוק. עם זאת, ישנן חברות חומרה בינלאומיות בישראל, שעדיין מחזיקות FABS בישראל, ביניהן ניתן לציין את אינטל ואת מוטורולה, והן מגייסות הנדסאים לפסי הייצור שלהן.

השכר בענף החומרה הוא מהגבוהים בתעשיית ההייטק, ומהנדס עם מעל ל-6 שנות ניסיון, עשוי להגיע לשכר הנע בסביבות ה-30,000 ₪ ברוטו, לחודש.

לכל המשרות הפנויות בהנדסת חומרה >

הרחבה
מערכות מידע

ענף מערכות המידע צובר תאוצה, ככל שבתי עסק הופכים לממוחשבים יותר ויותר. מערכות המידע מאפשרות לכל עובדי העסק (החל מחנות מכולת, דרך מפעל וכלה בחברת הייטק), לעבוד במקביל על אותה תוכנה, ולקבל ממנה מידע ועידכון בזמן אמת. בתחום יש מספר תפקידים, ואלו המרכזיים שבהם:

  • מאפיין מערכות מידע – דרישת הסף היא, על פי רוב, תואר ראשון בתעשיה וניהול עם התמחות במערכות מידע, או תואר ראשון בהנדסת מערכות מידע. לרוב נדרש גם ניסיון קודם של לפחות שנתיים.
  • מפתח מערכות מידע – דרישת הסף היא תואר בהנדסת תוכנה, במדעי המחשב או במערכות מידע. לרוב נדרש גם ניסיון קודם של מספר שנים.
  • מטמיע מערכות מידע – לרוב, דרישת הסף תואר בתעשיה וניהול (עם התמחות במערכות מידע).
  • מיישם במערכות מידע – דרישת הסף, גם פה, היא תואר בתעשיה וניהול, או תואר במערכות מידע, אך פה הדרישה היא גם לניסיון מאוד מסויים ורלוונטי למערכת ולמודול המיושם.
  • DBA – תפקיד זה, שמחולק ל-DBA אפליקטיבי ול-DBA תשתיתי, מסתפק, בנתיים, בהסמכות ובניסיון. לא מן הנמנע שעם הזמן, גם לתפקיד זה ידרש תואר, וכבר כעת רואים עליה בדרישה למהנדסי תוכנה (או בוגרי מדעי המחשב), לתפקידי ה-DBA האפליקטיבי שדורשים הבנה בתכנות.

לכל המשרות הפנויות במערכות מידע >

הרחבה
תשתיות

אנשי תשתיות הם האנשים שגם פורשים את רשת המחשבים במשרד, גם מטפלים בכל מחשב, בתוכנות שמתוקנות עליו, ובסיסמאות, וגם מאפשרים למחשבים במשרד לתקשר זה עם זה. בתחום התשתיות יש שני תפקידים עיקריים:

  • מנהלי רשת – מנהלי הרשת דואגים שהמחשבים במשרד יוכלו לתקשר זה עם זה, יוכלו לתקשר עם השרתים במשרד, ויוכלו לקבל הרשאות לאינטרנט ולתוכנות משרדיות. התחום מתחלק למנהלי רשת Linux / UNIX ולמנהלי רשת Windows ומצריך הסמכות: MCSE / MCSA / MCITP – במקרה של מנהלי רשת Windows, או Linux Certified במקרה של מנהלי רשת Linux.
  • מנהלי תקשורת – מנהלי התקשורת אחראיים על הטלפוניה המשרדית, כמו גם על התקנת, תחזוק ותפעולו של ציוד התקשורת המשרדי (ראוטרים, סוויצ'ים, ומערכות טלפוניה רגילות, או על גבי IP). גם פה, על פי רוב, נדרשת הסמכה ולרוב, ההסמכה מכשירה את מנהל התקשורת להשתמש בציוד של חברה מסויימת (למשל הסמכת CCNA שמכשירה על ציוד של סיסקו).

מעט סטטיסטיקה – ההפרדה בין מנהלי תקשורת למנהלי רשת אינה מלאה, ויש לא מעט חברות בהן אותו אדם ממלא את שני התפקידים הללו. כשבדקנו באוקטובר 2011, מצאנו כי רק כ-32% מהמשרות בתחום מנהלי הרשת, דרשו הסמכה (MCSE / MCSA / MCITP או אחרת). בניהול תקשורת, כ-50% מהמשרות הגיעו עם דרישת חובה להסמכה (למשל CCNA). בשני התחומים, עם זאת, נדרשו כ-3 שנות ניסיון בממוצע, מה שאומר שמי שבונה על כך שהוא יעשה קורס הסמכה וימצא עבודה, צפוי לאכזבה מסויימת. ללא ניסיון קודם, לא קל להכנס לתחום.

לכל המשרות הפנויות בתשתיות >

הרחבה