מדריך - למהנדס חומרה יש עתיד במקצוע?

ישראל היא מעצמת חומרה עולמית, שמאחוריה לא מעט הצלחות – החל מה-"בניאס" שפותח במרכז המו"פ של אינטל, וכלה ב-Disk-On-Key ששינה לחלוטין את הדרך בה אנשי העולם משתפים מידע, והביא להעלמותו בטרם עת של ה-CD המוכר והשרוט. עם זאת, גם ענף החומרה, בדומה לשאר ענפי ההייטק, נושא בחובו לא מעט חסרונות.

בקרב ענפי ההייטק השונים, ענף החומרה הוא אחד הוותיקים ביותר בישראל. חברות חומרה, חלקן בינלאומיות שפתחו בישראל סניף, וחלקן גאווה מקומית, היו הראשונות להביע בעם היושב בציון עניין. אני זוכר איך פרדי, קרוב משפחה שלי, היה נוהג ברכב חברה בשנות ה-80, שנשא את הכיתוב DIGITAL, הרבה לפני שרכבי חברה בכלל עשו עליה לארץ הקודש. אלו מאיתנו, שבכיסי הוריהם היה ממון, גם נהגו לצנן את בתיהם במזגני תדיראן, וכמעט כולנו פתחנו דלת של מקרר אמקור, כשרצינו לאכול (שתי חברות ישראליות לחלוטין).

מאז שנות ה-80, ענף החומרה עבר מטמורפוזה מסויימת, וכיום, הרבה בשל העלות הגדולה, רוב חברות החומרה, בין אם הן ישראליות לכל דבר, ובין אם הן בינלאומיות עם סניף מקומי, כבר לא מייצרות בארץ – בישראל נעשה שלב הפיתוח (כלומר, מה נייצר, איך נייצר, למי נייצר את זה), אבל ייצור החומרה עצמו, נעשה בפס ייצור בחו"ל. משמעות העובדה הזו היא כי ענף החומרה בישראל הוא קטן יותר מכפי שהוא יכול היה להיות, לו הייצור היה נעשה בישראל, ועובדה זו, משמעה, שיש פחות משרות למהנדסי חומרה, מכפי שיכלו להיות. מיד נעסוק בזה בהרחבה.

לפני שנתחיל לבדוק מהם היתרונות והחסרונות במקצוע החומרה, חשוב להבין איך אנחנו בדיאלוג מודדים יתרון או חיסרון. לכל ענף קבענו ארבעה פרמטרים, שכל אחד מהם יכול להוות יתרון או חסרון:

1. כניסה לענף – עד כמה קל להיכנס לענף, בהיעדר ניסיון, ומהי ההשכלה הנדרשת.
2. שכר – האם השכר ההתחלתי גבוה, והאם הוא משתפר משמעותית בהמשך.
3. אופק – האם ניתן לעבור, בקלות יחסית, ממשרה זוטרה למשרה בכירה / ניהולית, וכמה קל לתחזק קריירה ארוכה בשנים.
4. צורך – האם לענף יש עתיד

כל פרמטר כזה יכול להוות גם יתרון וגם חיסרון. כעת נבחן מה קורה במקצועות החומרה:

יתרונות

שכר

ענף החומרה, ביחד עם ענף התוכנה שנסקר בכתבה הקודמת, הוא אחד מהענפים הרווחיים ביותר בשוק ההייטק בישראל. כבר בשנה הראשונה, כבוגרי אוניברסיטאות חסרי ניסיון, ניתן להרוויח כ-12,000 ₪ לחודש, וכעבור שנתיים, המשכורת יכולה להגיע גם ל-18,000 ₪. מהנדסי חומרה בכירים עשויים להגיע למשכורות עתק חודשיות שמסתכמות ב-33,000 ₪ (הגם שאלו מהווים מיעוט). שכר גבוה מזה ניתן למצוא בקרב מנהלי תחום, מנהלי R&D או אנשי שיווק של חומרה, שעשויים לצרף לשכר היסוד שלהם גם עמלות מכירה.

אופק

ענף החומרה נודע בגילאים המבוגרים שלו. למעשה, זהו ענף ההייטק שהכי נפוץ למצוא בו "דינוזאורים" של ממש, למרות שקצב תחלופת הטכנולוגיה הוא גבוה מאוד (דור של שבב מתחלף כל שנתיים בממוצע), ונדרשת התמקצעות תמידית.

יתכן שגילם המבוגר של העובדים נעוץ בטיב הענף – כשבאג מתגלה בתוכנה, ניתן להוציא טלאי שיתקנוֹ. כשבאג מתגלה בחומרה, משמעות הדבר היא הרת אסון, ולעיתים, השקעה של מיליונים עשויה לרדת לטמיון (עיינו ערך בעיית המגע של iPhone 4). לאור נקודה זו, מובן למה חברה תעדיף לשמר עובדים שמכירים את המערכת על בוריה, וגדלו איתה לאורך הדורות שלה, ועל כן מסוגלים למנוע באגים שכאלו, מאשר להעדיף עובדים חדשים וחסרי ניסיון. זה גם אחד החסרונות בתחום, ונגיע אליו בהמשך.

סיבה נוספת לעובדה שעובדים מבוגרים יותר נפוצים בתחום, נובעת מגיל ענף החומרה בישראל – כפי שהוזכר קודם לכן, זהו ענף ההייטק הוותיק ביותר. חברות חומרה כמו תדיראן הישראלית, לצד חברות בינלאומיות כמו Digital, מוטורולה, IBM ואחרות, היו פעילות בישראל לפני שנות ה-90, והיו חברות ההייטק היחידות, כמעט, באותה תקופה – שם נבטו הדינוזאורים של היום, הרבה לפני שהיה צורך במהנדסי תוכנה או במנהלי תשתיות.

בבדיקה שערכנו בדיאלוג, מצאנו כי הפילוג של מהנדסי החומרה, לפי גיל, במערכת שלנו הציג 23.4% מהנדסים בגיל 20-29, 46.9% בגילאים 30-39 ו-29.6% בגילאים 40 ומעלה (הכי מבוגר 64).

מבחינת הקידום המקצועי, בדומה לתחום התוכנה, גם ענף החומרה מאפשר קידום בשלושה "מישורים":

• לגובה – להפוך ממהנדס חומרה לראש צוות, למנהל תחום, או למנהל R&D.
• לרוחב (או לאופק) - להתנייד מתפקיד פיתוח שבבים (chip design) לפיתוח כרטיסים (board design) ולהפך, או לעבור לתפקיד בעל משמעות שיווקית או מנהלתית יותר (העברה מפיתוח לייצור, Pre-Post sale או מנהל מוצר). מאידך, ניתן גם להיכנס לתחום החומרה כעורך מעגלים או מהנדס בדיקות, ובהמשך לעבור לתפקיד של פיתוח חומרה טהור, אך קידום שכזה תלוי מאוד בטיב החברה ובפתיחות שלה למעברים שכאלו.
• ולעומק – בשנה האחרונה, התרבו החברות שמחפשות מהנדסי חומרה בכירים, כשבכירוּת נמדדת גם בשנות ניסיון, אבל בעיקר בעומק הידע, בהיקפו, וביכולת של המהנדס להכיר כמות גדולה של טכנולוגיות ושפות פיתוח על בוריין. שכרם של אלו עשוי להיות גבוה בהרבה ממה שמצויין בטבלאות השכר שלנו, אבל הם נדירים במספרים אבסולוטיים.

בשל עלות הייצור, ובשל העובדה שפיתוח חומרה הוא תהליך ארוך, מורכב ורב שלבי, ולא פעם, הוא מייצר מוצר לא סופי (למשל, כרטיס שאמור להיות מוטמע במכשיר של ספק חיצוני), כל פרוייקט חומרה לוקח מספר רב של חודשים (מעל לשנה, על פי רוב). כל פרוייקט כזה מתוכנן מראש, הן תקציבית והן תפעולית, ועל כן, גם אם במהלכו השוק נקלע לקשיים כלכליים, עד לסיום הפרוייקט, סביר להניח שרוב עובדיו לא יפוטרו. זה אומר שענף החומרה אינו מגיב מיד לזעזועים כלכליים, ולא מפטר עובדים קיימים.

עם זאת, בגלל העלות, משך הפרוייקט והיותו רב שלבי, זה אומר שלאחר שזעזוע כזה פקד את השוק, ענף החומרה עשוי להסס להתחיל פרוייקטים חדשים, ועל כן, הוא עשוי להיכנס להקפאה ממושכת, ולעצור את כל הגיוסים החדשים, גם כמה חודשים לאחר שהשוק הגיח מהמשבר. במהלך תקופת חוסר הוודאות, ענף החומרה יושב על הגדר, וכשענפים אחרים כבר חזרו לגייס, הוא עשוי לשמור על קפאון.

את התופעה הזו ראינו במהלך המשבר הכלכלי שפקד את השוק בישראל, בסוף 2008, ונמשך עד אמצע 2009. ענף החומרה נעצר כמעט לחלוטין כשהמשבר התחיל, והפסיק לגייס עובדים חדשים עד תחילת 2010, כאשר בשאר ענפי ההייטק, ניכרה מגמת ההשתפרות כבר באמצע 2009. רק ברבעונים הראשון והשני של 2010 החל ענף החומרה לגייס מחדש, וגם אז, בצורה איטית יותר בהשוואה לענפי הייטק אחרים – לדוגמא, בעוד שהרבעון השני של 2010 (שנה לאחר המשבר) הציג גידול של 24% במשרות חומרה ביחס לשיא המשבר, בענף התוכנה, כבר ברבעון הראשון של 2010 ניכרה עליה בכמות המשרות, וגם היא היתה משמעותית בהרבה (45%).

צורך

ענף החומרה מתחלק לעובדים שמתכננים את המוצר (פיתוח), ולעובדים שמייצרים את המוצר הלכה למעשה (ייצור או fab). בעוד שהחלק שעוסק בפיתוח נפוץ בישראל, חלק היצור כמעט ונכחד, בשל העלויות הגבוהות בייצור. ישנו מיעוט של חברות, שעדיין מייצרות בישראל, בהן ניתן למנות את שתי הענקיות האמריקאיות - אינטל, שמחזיקה במרכז פיתוח בחיפה, ובמפעל ייצור בקריית גת, ומוטורולה, לה יש מפעל ייצור בערד – לצד חברות ביטחוניות, צבאיות ואזרחיות תוצרת ישראל.

עם זאת, חשוב להדגיש כי גם בקרב החברות שעוסקות בייצור החומרה, הלכה למעשה, רוב המועסקים במפעל היצור אינן נחשבים לעובדי חומרה קלאסיים, ורק מיעוט קטן בקרבם הם מהנדסי חומרה. רובם הם טכנאים, חלקם מחסנאים ואנשי לוגיסטיקה ותפעול, וחלקם מהנדסי מכונות.

משמעות החלוקה בין ייצור לפיתוח, והעובדה שמקצועות הייצור כמעט ונכחדו בישראל, היא שבעוד שהדרישה למהנדסי פיתוח נותרת קבועה בישראל, לאורך השנים, הדרישה למהנדסי ייצור צנחה מאוד, ואלא אם עלויות הפיתוח בישראל יצטמצמו בדרך לא דרך, לא ניכר כי יגיע שינוי בתחום זה – נקודה שראוי לקחת אותה בחשבון, למי שמתעתד לפתח קריירה בתחום ייצור החומרה.

חסרונות

כניסה לענף

אחד החסרונות הבולטים ביותר בענף החומרה, הוא הקושי להיכנס אליו. מי שלא סיים תואר בהנדסת חשמל ואלקטרוניקה בטכניון (בממוצע 85), בת"א, בבן גוריון או בעברית (ממוצע 88 ומעלה!), או שלא השתחרר מיחידה טכנולוגית צה"לית, יגלה שהשוק מגיב אליו בפיהוק מה. כמות משרות פיתוח החומרה שמוצעת לבוגרי תואר חסרי ניסיון היא קטנה מאוד, וגם אז, היא שמורה רק ליחידי סגולה בלבד. סביר להניח שהמגמה הזו נובעת מעלות הייצור הגבוהה, ומשאיפתן של החברות לצמצם סיכונים שעלולים לנבוע מהכשרתם של עובדים חסרי ניסיון.

בעיה נוספת בכניסה לענף, נובעת מהקושי לצבור ניסיון עצמאית. בתוכנה, למשל, קיימים תחומים להם ניתן לצבור ניסיון עצמאי, על ידי בניית תיק עבודות (למשל PHP, או בניית אפליקציות לאנדרואיד ולאייפון). בחומרה, לעומת זאת, קשה עד בלתי אפשרי לצבור ניסיון לבד, ועל כן, הדרך היחידה לצבור ניסיון מעשי, עוברת דרך עבודה בחברת חומרה.

האלטרנטיבה המוצעת לבוגרים חסרי ניסיון, בעיקר כשהממוצע שלהם נמוך, או כשהמוסד בו הם הוציאו את התואר אינו נודע בשמו הטוב, היא להיכנס בדרך עקיפה – בדיקות, פיתוח RT או כל תפקיד חומרה אחר, שיאפשר להם להציב מדרס רגל בחברות חומרה, ומשם, לקוות שיניחו לפתחם את האפשרות להתקדם לתפקידי פיתוח חומרה טהורים. בנוסף, ישנן חברות כגון אינטל, מלנוקס, ברודקום, ECI, התעשייה האווירית, אלביט, רפאל ואחרות, שמחזיקות בתקנים לסטודנטים, ומאפשרות לסטודנטים הללו, גם לצבור ניסיון כבר במהלך התואר (ואז, נפטרה בשבילם בעיית היעדר הניסיון), וגם מאפשרת לחלקם להישאר בחברה בסיום התואר.

אופק

כפי שנאמר למעלה, ענף החומרה משתנה בקצב מאוד מהיר. שבבים, זכרונות, מהירויות וטכנולוגיות, מחליפים דור אחד לכמה שנים, ומי שלא שומר את הידע שלו עדכני, עשוי למצוא את עצמו מחוץ למשחק די מהר. המשמעות האחרת של זה היא שמי שהתרחק מהפיתוח המעשי, ימצא את זה קשה עד בלתי אפשרי, לחזור לפיתוח חומרה טהור, מקץ תקופה מסויימת.

לפני שאתם נרשמים לתואר...

ענף החומרה הוא ענף שלא קל להיכנס לתוכו, כשאתם חסרי ניסיון, אבל יחסית קל להישאר בתוכו עד גיל מבוגר, ולראיה, הגיל הממוצע בו גבוה, בהשוואה לשאר ענפי ההייטק. בשל אורכי ועלויות פרוייקטים בחומרה, זהו אחד הענפים הראשונים שנכנסים לקיפאון מוחלט, בעתות משבר, וגם היציאה שלו ממשברים, היא איטית ומדודה יותר מענפים אחרים, עם זאת, היציבות התעסוקתית שלו טובה יותר. המשכורות גבוהות כבר מהשנה הראשונה, והן עולות במהירות בשנים שלאחר מכן, ואם הצלחתם להבקיע את דרככם לתוך התחום, צפויה לכם גם קריירה ארוכה בשנים, וגם קריירה מרתקת, לאור העובדה שקצב תחלופת הטכנולוגיה בתחום, היא מהירה מאוד.