כמה עולה שקר בקורות החיים?

את הסיטואציה הבאה אתם לבטח מכירים – אתם מחפשים עבודה, ועיניכם צדה את משרת חלומותיכם, רק אליה קטנטונת וקוץ בה - המשרה דורשת ניסיון של מספר שנים בניהול, בעוד שאתם מעולם לא ניהלתם. אתם כבר עומדים לצאת מדף המשרה באינטרנט ואז, ברגע האחרון, אתם "נזכרים" שבעצם ניהלתם באחד התפקידים שלכם – אז נכון, ניהלתם את עצמכם ואת הלו"ז שלכם, ונכון, אף עובד לא היה כפוף לכם, אבל בהחלט זכור לכם שזה היה סוג של ניהול. חיש קל, אתם מוסיפים את התואר "מנהל" לאותו תפקיד, ואף מגדילים לעשות ומציינים שהייתם אחראיים על שלושה חברי צוות דמיוניים, ועוד בטרם ייבש הדיו, אתם משגרים את קורות החיים למשרה.

וזה הולך לעלות לכם 4000 ₪

בנושא זה בדיוק, הכריע, בימים אלו, בית הדין לעבודה בחיפה. עובדת התקבלה לתפקיד על סמך הצגת מידע לא מדויק על ניסיונה. היא טענה שיש לה ניסיון עשיר בניהול ובשיווק, ועל סמך קורות החיים שהגישה, החברה קיבלה אותה למשרת ניהול פרויקט שיווקי. זמן קצר לאחר תחילת עבודתה, הבינה החברה את גודל הטעות, והחליטה להעביר את העובדת מהתפקיד המקורי לתפקיד אחר. העובדת, בתמורה, החליטה לתבוע את החברה על הפרת חוזה, אך לאחר שהראיות הונחו על שולחנו, החליט בית הדין לעובדה שהחברה צודקת. התוצאה: העובדת חויבה לשלם לחברה דמי טרחת עורך דין בסך 4,000 ₪. הפסיקה הזו היא חשובה, בגלל שהיא מבהירה חד-משמעית, כי אי-דיוק בקורות החיים, מבטל את יכולתו של עובד לתבוע את החברה על הפרת חוזה.

כלים ספרותיים ומטאפורות

לכאורה, נדמה שבית המשפט החמיר עם התובעת, כי הרי קורות החיים הם מסמך שיווקי, שמטרתו לפאר ולהאדיר את יכולותינו כעובדים, אבל אולי הדוגמא הבאה תמחיש לכם מדוע הפסיקה הגיונית, כשחושבים על ההשלכות שלה לעומק:

תארו לכם שאתם יושבים במסעדה, מעיינים בתפריט, ולאחר כמה דקות ניגש אליכם מלצר מיומן ושואל מה תרצו. "אפשר לדעת מה מכילה המנה הזו?" אתם שואלים ומצביעים על אחת המנות.

"ובכן" עונה המלצר "מנת העוף מכילה חזות עוף ותפוחי אדמה, לצד אורז עם פיטריות – והמחיר כולל גם לימונדה סחוטה טבעי".

מרוצים מן התשובה, אתם מזמינים את המנה ומחכים בנימוס. כעבור מספר דקות, מגיעות הצלחות ומיד כשהן מונחות על שולחנכם, אתם מבחינים בכך שלצד חזה עוף בודד ומצומק, מתייבשים להם בנימוס שני תפוחי אדמה קטנים במיוחד. אמנם יש אורז אבל כמות של כף, ולאחר שאתם ממהרים לנבור בו, אתם לא מאתרים ולו פטרייה אחת בכל המנה. מאוכזבים משהו, אתם לוגמים מהלימונדה וכמעט נחנקים – טעמה טפל ופושר.

"מלצר" אתם זועקים, וכשהוא מתקרב אל שולחנכם בצעדים עייפים, אתם שוטחים את תלונותיכם בפניו. המלצר, שכנראה הורגל בטרוניות ותרעומות מסוג זה, שולף תשובה מוכנה מראש:
"עוף יש?" שואל המלצר ואתם משיבים לחיוב.
"תפוחי אדמה יש?" ממשיך המלצר וגם לזאת אתם משיבים בחיוב. "אז על מה אתם מתלוננים, על זה שאין פטריות ושהלימונדה טפלה? הרי אמרתי מראש שהיא סחוטה. הלימונים ממנה הכנּו אותה הגיעו נורא עייפים מהפרדס".

בשלב זה אתם מרעימים קולכם, קמים בזעם מהשולחן ומסרבים לשלם. אחרי הכול, נכנסתם למסעדה רעבים, הובטחה לכם מנה משביעה, ובמקום, תמורת אותו סכום כסף בדיוק, קיבלתם משהו אחר לגמרי, שלא רק שאינו משביע את הקיבה, הוא גם אינו משביע את הדעת.

אף אחד לא אוהב לקבל מנה שונה מהמנה שהוא הזמין

"כשמישהו מחליט אם לגייס או לא לגייס עובד, הוא מסתמך על קורות החיים של אותו מועמד" אומרת חיה בורנשטיין – מנכ"לית חברת ההשמה דיאלוג "החברה לא מכירה את העובד, והדרך היחידה שלה לדעת מה הוא יודע ומה הוא עשה בעבר, היא בהסתמך על מה שכתוב בקורות החיים. בהתבסס על זה, החברה גם יודעת עד כמה אותו עובד מתאים לדרישות המשרה או לא. כשעובד מכין קורות חיים שמאוד מתאימים למה שצויין במודעה של המשרה, אבל לא בדיוק עולים בקנה אחד עם יכולותיו, זה יוצר מצג שווא.

אם העובד הוא טוב מספיק בשביל ללמוד תוך כדי עבודה, ברי הדבר שהחברה לעולם לא תגלה את זה, ואז, היא גם לא באמת ניזוקה (הגם שזה עדיין פסול לרמות), אבל מאידך, אם הפערים בין מה שצויין בקורות החיים הם עצומים, ואינם ניתנים לגישור, החברה תגלה זאת די מהר, והיא בהחלט עשויה לפטר את העובד, במקרה הטוב, או לתבוע אותו, במקרה הרע".

שקרים שקטים, שקרים קטנים

למרות שקורות חיים הם מסמך רשמי, לא מעט מחפשי עבודה נוטים להכניס לתוכם פרטים לא מדוייקים. חלקם משנים את מהות התפקיד לחלוטין (הטייטל), ומוסיפים לו פרטים שיהלמו את דרישות המשרה, חלקם משפרים את ממוצע התואר או מוסיפים ידע בשפות שהם מעולם לא השתמשו בהן, וחלקם מעלימים חברות שלמות בהן הם עבדו, ומאריכים את משך הזמן שהם עבדו בחברות אחרות, כדי לסתום את פער הזמנים שנוצר כתוצאה מכך. בבואכם לעשות זאת, זיכרו תמיד – יתכן שזה יכניס אתכם לחברה, אבל יתכן גם שהשקר יתגלה בהמשך, כפי שמוכיח המקרה הבא, שפורסם בפורום עבודה בהייטק בתפוז:

"היי לאחרונה יש אצלנו תופעה שמבקשים מעובדים צעירים וותיקים כאחד להביא תעודות של המוסד להשכלה בו למדו, לא שאישית יש לי בעיה עם זה אבל זה נראה לי תמוה שלאחר 3 שנים בחברה מבקשים מעובדים דבר כזה, מישהו נתקל בתופעה והאם להתמרד או לשתף פעולה?" [מאת: iphoneera]

"תניח שפתאום קלטו איזה עובד חדש או שחבר של הבוס בדיוק סיפר לו שהוא מכיר את X ממכללה כלשהי כאשר הבוס זוכר ש-X הגיע מהטכניון. זו הזדמנות נהדרת לפטר אנשים ממשרות אמון בטענה שהאמון הלך לאיבוד עקב השקר בלי לשלם להם פיצויים. שום בית משפט לא יגיד למנהל שפיטר ברגע שעלה על שקר מהותי שהוא צריך לשלם פיצויים. מה גם תאר לך שאתה סיפרת שאתה עושה תואר שני כלשהו ופתאום יסתבר שלא בדיוק סיימת את הראשון?" [מאת: tenen].

הכלב אכל לי את גיליון הציונים

קורות החיים הם מסמך רשמי, ובכל זאת, לא מעט מחפשי עבודה נוטים להקל ראש בדיוק הפרטים שמופיעים בקורות החיים שלהם. אם גם אתם מתכננים לעשות זאת, או כבר עשיתם זאת בעבר, קחו בחשבון שיתכן שהחברה לא תפטר אתכם, אם זה יתגלה, ואולי לא יתבעו אתכם בבית המשפט, אבל מנגד, כל עוד תעבדו בחברה הזו, תאלצו לחשוש שמא השקר שסיפרתם בקורות החיים שלכם יתגלה בדרך לא דרך. מעבר לזאת, קחו גם בחשבון שאם כתבתם משהו בקורות החיים שלכם, התחייבתם שאתם יודעים לעשות אותו ושיש לכם ניסיון בו, ושלא תמיד ניתן להשלים את הפער הזה תוך כדי עבודה.