חוזה עבודה: מה חשוב לבדוק - חלק ד'
בעת חתימת חוזה, רוב העובדים מתמקדים בשכר אבל יש לא מעט תנאים בחוזה שניתן לשפר, שלרוב המעסקים קל יותר להסכים להם. בזה נעסוק בכתבה הבאה
כשאתם מקבלים חוזה, הדבר הראשון שאתם נוטים להתמקח עליו הוא השכר. זה הגיוני, וגם החברה כמעט תמיד מצפה שתעשו את זה, אבל למרות שזה הגיוני, יש סיכוי סביר שהחברה לא תוכל (או תרצה) להציע לכם שכר גבוה יותר. כפי שציינו בכתבה הקודמת, במצב כזה, אפשר לבקש מהחברה להכניס סעיף שפותח את השכר שלכם לדיון מחודש בעוד X חודשים, ולעיתים חברות מוכנות לקבל סעיף כזה במקום העלאת שכר מיידית. ועדיין, ישנם מקרים בהם החברה לא מוכנה לשנות לכם את השכר או להוסיף סעיף שפותח את השכר לדיון בהמשך, אבל אל תרימו ידיים. הכתבה הזו תעסוק בדברים נוספים בחוזה שניתן לבקש, שאמנם לא רואים אותם בשורת הברוטו בהכרח, אבל ערכם לא יסולא בפז
קחו לכם ימי חופשה
חוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 קובע כי כל עובד זכאי ל-12 ימי חופשה בשנה (או 10 ימים, למי שעובד רק 5 ימים בשבוע) החל מיומו הראשון בחברה. ימי החופשה עולים עם הוותק, אבל רק כשאתם נשארים באותה החברה. על פי החוק, במעבר מחברה אחת לחברה אחרת, המעסיק החדש לא מחוייב להתחשב בוותק שלכם במקצוע ולמעשה הוא יכול לתת לכם את המינימום שדורש החוק (או 10, או 12 ימים).
למרות זאת, רוב המעסיקים יסכימו להוסיף לכם ימי חופשה לחוזה, אם רק תזכירו את המילים "ימי חופשה" בעת הדיון על החוזה. למעשה, מספיק שתגידו "אני רוצה ימ.." וכבר תקבלו עוד שניים שלושה כאלו, ואם תתעקשו להשלים את כל המשפט, יתכן שתקבלו אפילו יותר (אנחנו כמובן מגזימים, אבל ימי חופשה הם באמת משהו שללא מעט מעסיקים קל יותר להעניק). לא תראו את זה בשורת הברוטו בשכר, אבל הרבה ימי חופשה זה תמיד נורא נורא כייף!
הנה כתבה של דריה כנף המקסימה, שמסבירה עוד פנים של ימי החופשה
אתה נראה חולה, אולי תלך לנוח בבית?
לאחר שהגענו למסקנה שימי חופשה נוספים הם דבר שלא מעט מעסיקים יסכימו להעלות לכם, הנה עוד משהו ששווה לכם לשקול, בעיקר אם אתם הורים: ימי מחלה!
חוק דמי מחלה התשל"ו – 1976 אומר שניים-שלושה דברים [הוא אומר הרבה יותר, אבל קיצרנו לכם]:
- מגיעים לכם יום וחצי מחלה (1.5 במספרים) על כל חודש עבודה בשנה, כלומר, אם עבדתם שנה, צברתם 18 ימי מחלה.
- ניתן לצבור עד 90 ימי מחלה, בהנחה שלא חליתם לאורך מספר שנים, וחלק מהימים הללו ניתן לקחת כשבן הזוג או הילד חולים.
- ההחזרים הולכים ככה: על היום הראשון אתם לא מקבלים כסף, על הימים השני והשלישי אתם מקבלים 50% החזר על כל יום, ומהיום הרביעי והלאה אתם מקבלים 100% על כל יום בו חליתם, עד שניצלתם את כל ימי המחלה שיש לכם.
אם חליתם ביום ראשון, ביום שני הרגשתם בסדר לכן באתם לעבודה, וביום שלישי חליתם שוב, לא תקבלו כסף על אף אחד משני ימי המחלה הללו. די ברור לכם למה יש פה אליה וקוץ בה גדול מאוד, לכן, יש מעסיקים שמודעים לזה ובאים לקראתכם, ועשויים לשלם לכם 100% ימי מחלה כבר מהיום הראשון, תוך שהם נושאים על עצמם את השלמת הסכום הזה מכיסם. ההטבה הזו מאוד משתלמת למי שהוא הורה, ונצרך לקחת חופשות מחלה בגלל הילדים, ולכן שווה לכם לנסות ולבדוק את זה במעמד חתימת החוזה. האם קיים סעיף כזה? ואם לא, האם המעסיק יסכים להכניס אותו?
קח קצת כסף, שיהיה לך כשתהיה זקן (פנסיה)
בעוד שאנשים נוטים להתמקח על כל שקל בשכר, את הפנסיה הם מזניחים, כי זה גם ככה משהו שקשור לזקנים (אז"ש), וזה גם ככה כסף שתראו בגיל 60+, אבל הפנסיה היא דבר לא פחות חשוב מהשכר ואפילו חשוב יותר מהשכר, כי כשתגיעו לפנסיה, לא תוכלו לעשות שום דבר לגבי כמות הכסף שנצברה לכם שם, לכן חשוב לתכנן את הפנסיה כבר מגיל צעיר, כדי שיהיה לכם איך לממן תרופות, מתנות לנכדים ואת הפנטהאוס היחיד ב"אחוזת ראשונים" שהיה של יפה ירקוני עד לאחרונה, אך מאז עומד מיותם. הדברים העיקריים שחשוב לדעת על קרנות הפנסיה הם:
- האם הפנסיה משולמת לכם מהיום הראשון
- האם כדאי לבחור בביטוח מנהלים או בפנסיה רגילה
- על איזה חלק מהשכר מופרשת הפנסיה
האם הפנסיה משולמת לכם מהיום הראשון
התשובה לכך יכלה להיות פשוטה, אבל היי...מדובר במסמך שחיבר משרד התעשיה והמסחר. למה לעשות את זה פשוט אם אפשר להשתמש בהמון סעיפים, תתי סעיפים, ותתי תתי סעיפים, שיביאו לכם את הסעיף [וגם את התת-סעיף, למען האמת]?
על פי "צו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק לפי חוק הסכמים קיבוציים", החל מה-1.1.09, מעסיק מחויב להפריש ביטוח פנסיוני (או ביטוח מנהלים) לכל עובד, שישה חודשים מיום תחילת עבודתו של העובד. לעומת זאת, אם כשהתחלתם לעבוד במקום הזה, כבר היה לכם ביטוח פנסיוני, המעסיק חייב להפריש לכם כספים לפנסיה *כבר מהיום הראשון* (סעיף 6ה). הוא יכול להתחיל את עצם ההפרשה שלושה חודשים לאחר מכן, אבל חייב להפריש את הכסף רטרואקטיבית על שלושת החודשים הללו.
תפקידכם לוודא שבחוזה שלכם מצויין שיופרשו לכם כספים לפנסיה, כמו גם לוודא שאכן מופרשים לכם כספים לפנסיה הלכה למעשה! יש לא מעט מקרים בהם כספים "הופרשו" בתלוש אבל לא מצאו את דרכם לקרן הפנסיה שלכם.
מה עדיף לי, ביטוח מנהלים או פנסיה
אנחנו לא מתיימרים להיות מבינים גדולים מדי בפנסיות, ובכל מקרה, הדרך הטובה ביותר להבין לעומק איזו פנסיה עדיפה לכם, היא לשבת ולקרוא, ואחרי שסיימתם לשבת ולקרוא ולא הבנתם כלום [כי זה כתוב בשפה שאינה בהכרח עברית, הגם שהיא נראית כזו], רצוי שתיצרו קשר עם הדוד ההוא שעוסק בכלכלה, ושאתם מנסים להתחמק ממנו בחגים, כי מי שהוא מצליח "ללכוד" לשיחה, מקבל הסבר מלא על חישובי מדד, ועל איך גוזרים ריבית דריבית על מינוס בעו"ש, בליווי מצגת בקובץ אקסל. בניגוד לנציג חברת הפנסיה שמקבל אחוזים בשביל למכור לכם מוצר יקר שלא בהכרח יטיב אתכם, הדוד הזה יוכל להסביר לכם איזו פנסיה עדיפה לכם.
ההבדל הגדול בין ביטוח מנהלים לפנסיה רגילה הוא דמי הניהול שתשלמו – בביטוח מנהלים דמי הניהול גבוהים יותר משמעותית, ועד לאחרונה היה לביטוח הזה יתרון משמעותי, כי הוא אפשר לכם להמשיך לקבל את ההקצבה החודשית הרגילה, ללא התחשבות במדד תוחלת החיים. התנאי הנוסף הזה בוטל לאחרונה ולכן, לא מחייב שלביטוח מנהלים יהיה יתרון לגביכם.
איתן אבניאל מ-TheMarker מסביר את זה בשפה כמעט אנושית פה.
על איזה חלק מהמשכורת מופרשת לי הפנסיה
לחלק הזה יש שני חלקים:
החלק הראשון מדבר על השכר שלכם שמוכר לצורכי פנסיה - נניח לרגע שאתם מרוויחים 10,000 ש"ח כל חודש, אבל השכר הזה כולל החזרי נסיעות, שעות נוספות, בונוסים שנתיים ושאר הטבות. החוק שנוגע לפנסיה מחייב את המעסיק להפריש לכם לפנסיה רק על מרכיבי השכר שמהווים את שכר הבסיס שלכם. כל תוספת, הטבה, הוספה, נתינה בחסדי שמים וכו', תלויים בחסדי המעסיק שלכם, וברצונו להפריש גם עליהם פנסיה. המעסיק גם יכול לחלק לכם את השכר ככה שמרכיבי הבסיס שלו יהיו נמוכים, והפרשת הפנסיה תהיה קטנה יותר.
לרוב, מקובל להפריש פנסיה על כ-80% מהשכר, כשעל שאר המרכיבים הנוספים לא מופרשת פנסיה. במצב בו אתם מרוויחים כ-10,000 ש"ח לחודש, זה אומר שרק על כ-8,000 ש"ח מהם יופרשו כספים לפנסיה. המשמעות של זה לאורך 12 חודשים בשנה כפול 30 שנות עבודה, היא עצומה, לכן אם ניתן לשפר את הפרשת הפנסיה, נסו לעשות זאת. לא תראו את זה בשורת הברוטו [או הנטו], אבל בהחלט תחוו את זה כשתהיו מבוגרים.
החלק השני הוא גובה ההפרשה החודשי - החוק קובע מינימום הכרחי שהמעסיק שלכם צריך להפריש לכם בכל חודש, ומינימום הכרחי שאתם צריכים להפריש לעצמכם בכל חודש. המעסיק יכול להפריש לכם יותר, וגם אתם יכולים להפריש יותר בכל חודש, וכך, הפנסיה שלכם תהיה גדולה יותר כשתגיעו לפנסיה, ויהיה לכם ממש המון כסף לתרופות, ולבזבז על הנכדים. לכל הפרשה לפנסיה יש שלושה מרכיבים: מה שאתם מפרישים לתגמולים (נע בין 5-7% מהשכר שלכם), מה שהמעסיק מפריש לתגמולים שלכם (נע בין 5-7.5%), ומה שהמעסיק מפריש לפיצויים (8.33%). עם זאת, האחוזים הללו משתנים לאורך הזמן, ולכן חשוב שתבררו את תקרת המינימום הנהוגה בזמן חתימת החוזה.
בכתבה הבאה נמשיך לעסוק בדברים שאינם השכר, שניתן לשנות ולשפר בדיונים על החוזה.