סטארט-אפ? אקזיט? עזבו אותי!

כולם מכירים את החבר'ה של מירביליס שהמציאו את ICQ והפכו למליונרים בין-לילה. ב"מחוברים" מככב ישי גרין, מליונר צעיר שהצליח לעשות אקזיט ולהכניס לכיסו 20 מליון. בתודעה הקולקטיבית, כסף וחברות סטארט-אפ כמעט הולכים יד ביד, אבל כמעט עשור לאחר ימי הבועה העליזים של תחילת שנות ה-2000, עובדי ההייטק בישראל לא ממהרים לבנות מגדלים באוויר ומעדיפים את השעות הקבועות והנוחות יותר שבחברות רגילות, על פני הסיכוי לגרוף את כל הקופה בסטארט-אפ. הכתבה הבאה מסבירה למה.

יותר מעשור עבר מאז ימי הבועה המאושרים של תחילת שנות ה-2000. המשכורות בתעשיית ההייטק נרגעו (למרות שהן עדיין נמצאות הרבה מעל לשכר הממוצע במשק), וגם ההתלהבות מחברות הזנק (Start-up), שאפיינה מאוד את תחילת שנות ה-2000, דעכה קמעה. ביקשתי מyטל טרוסמן, מנכ"לית דיאלוג – ייעוץ למשאבי אנוש, לנסות ולהסביר למה עובדי ההייטק מעדיפים לוותר על החלום להתעשר;

האם חגיגות השכר בענף ההייטק מאחורינו?

"קודם כל, הכסף בענף ההייטק לא מגיע בקלות כמו שנהוג לחשוב" אומרת טרוסמן "התארים עצמם לא קלים, דורשים השקעה רבה בלימודים, וממוצע תואר גבוה, כדרישת סף רק בשביל להכנס לענף! חברות רבות מחפשות רק בוגרי אוניברסיטאות עם ממוצעים גבוהים (82 ומעלה), וזה הופך את הכניסה לענף, למי שהממוצע שלו נמוך יותר, או גרוע מכך, למי שלמד במכללה, לקשה הרבה יותר. כשהחסמים והמכשולים כה רבים, זה די מובן למה הביקוש לאלו שכן עומדים בדרישות הסף גבוה, ולמה המשכורות בהתאם".

אבל יחסית לשאר השוק, לאחר שלוש או ארבע שנות לימוד קשות, מגיע הכסף הגדול, לא?
טל: "זה נכון שבתחילת שנות ה-2000 נפוצו סיפורים על אקזיטים במליוני שקלים, ועל משכורות עתק, אבל מאז זרמו הרבה מים בירקון, וכיום, המשכורות התייצבו והן לא גבוהות כמו שמקובל לחשוב. זה גם נכון שמשכורת ממוצעת בהייטק גבוהה פי שתיים לפחות מהמשכורת הממוצעת במשק, אבל כשחושבים על זה שגם כמות שעות העבודה הממוצעות בהייטק גבוהה מהממוצע במשק, מתקבלת תמונה הרבה פחות מלהיבה ממה שנדמה. העובדים מודעים לכך, אבל הם עדיין בוחרים לעסוק בתחום כי הוא עדיין מתגמל עובד בצורה שכמעט אף תחום אחר במשק לא משתווה לו".

עובדי הייטק ימשכו יותר לחברות-הזנק?

טל: "אני רוצה להפריך פה דעה קדומה - לא כולם אוהבים חברות הזנק. זה נוגע להתבגרות הענף (אני ארחיב על כך בהמשך), אבל לא רק. חברות הזנק כבר אינן רווחיות כמו שהן היו, והמחשבה על ארבעה חבר'ה במקלט טחוב, שיעבדו שנתיים בתנאיי רעב רק בשביל "לעשות מכה" נכונה יותר לימי הבועה של תחילת שנות ה-2000. זה נכון שחברת הזנק שכן הצליחה לעשות אקזיט, תהנה מרווחי עתק, שיחולקו בצורה משתנה בין בעליה, עובדיה ומשקיעיה, אבל כמות חברות ההזנק שמגיעות לאקזיט קטנה, והפער בשכר שחברות-הזנק מציעות בהשוואה לחברות יציבות וגדולות, הוא לא גדול (אם בכלל)".

אז אלו שכן בוחרים לעבוד בחברת הזנק? האם הם עושים את זה בשל אהבת הטכנולוגיה או שעדיין מפעמת בהם התקווה "לעשות מכה"?

טל: "לא שהכסף הוא לא שיקול. הוא כן, אבל הוא לא השיקול המרכזי. אנשים שבוחרים לעבוד בחברת הזנק, עושים את זה בגלל צורת העבודה השונה שחברת הזנק מסוגלת להציע להם – בחברה גדולה וממוסדת, אתה נוגע בחלק קטן מאוד של המוצר. לרוב, מדובר בטכנולוגיה מבוססת וגם אם תיקח חלק בפריצת דרך כלשהי, החלק שלך יהיה זעום. בחברת הזנק, לעומת זאת, מדובר בחברה קטנה, משפחתית (שזה עוד פן שאנשים חברותיים מחפשים), וכל מי שעובד בחברה כזו, זוכה לגעת בכל ההיבטים של המוצר. התפקיד לרוב מתפרש על המון תחומים, מה שמאפשר לצבור ניסיון במגוון של תפקידים, והטכנולוגיות בהרבה מקרים הן פורצות דרך, מה שמאפשר תחושה של "להיות חלק מהמהפכה".

אז לעובדי חברות הזנק יש אופי שונה?
טל: "בהכללה – כן. אנשים שמחפשים להיות בקדמת הטכנולוגיה, מחפשים לעסוק בכל האספקטים של המוצר, פחות חוששים מחוסר וודאות (למרות שגם חברות גדולות אינן חסינות מפני גלי פיטורין), ומחפשים סביבת עבודה משפחתית וקטנה, עם הרבה שעות עבודה, הם אנשים שחברת הזנק מאוד מתאימה להם. השיקול הכלכלי פחות רלוונטי גם פה".

דיברת קודם על התבגרות התעשייה. האם התעשייה מתבגרת? האם להתבגרות הזו יש השפעה על העובדה שעובדי הייטק יעדיפו לעבוד בחברות שאינן חברות הזנק?
טל: "התעשייה אכן מתבגרת וזה טוב. אם בשנות ה-90 עובדי הייטק ממוצעים היו בשנות ה-20 וה-30 לחייהם, היום לא נדיר למצוא בני 50 ובני 40. העובדים האלו, שפעם הם היו חבר'ה צעירים אחרי התואר, הם כיום בני משפחה, וכשיש ילדים, הפוקוס משתנה. אתה רוצה להספיק להגיע מוקדם יותר הביתה, והקריירה נדחקת למקום השני. עם זאת, עובדי ההייטק עדיין עובדים יותר שעות בממוצע מהנהוג במשק, למרות שהרבה מקומות עבודה מפגינים גמישות גבוהה יותר מהמקובל במשק – למשל, התחלת העבודה בשעה מאוחרת יותר, או עבודה מהבית באמצעות VPN למי שרוצה לצאת מוקדם...העובדה שעובדי ההייטק מבוגרים יותר כיום, אומרת שחברות צריכות להתאים את צורת העבודה, כך שגם הורים במשרה מלאה יוכלו למצוא בהן מקום. לכל זה בהחלט יש השפעה על הבחירה לא לעבוד בחברת הזנק. בחברת הזנק, תיאורתית, עד שהמוצר לא נמכר, העבודה לא נגמרת. ישי גרין מ-'מחוברים' של HOT, זה בדיוק הטיפוס הזה...להורים, צורת העבודה הזו לא מתאימה. הם לא יכולים להרשות לעצמם להישאר ימים שלמים בעבודה, בלי לראות את הילדים, והם בהחלט יעדיפו מקומות עבודה עם שעון נוכחות".

מדי פעם אנחנו שומעים על חברת הזנק ישראלית שנמכרה. האם השוק הישראלי אטרקטיבי בחו"ל?
טל: "עצם העובדה שחברות בינלאומיות כמו HP, אינטל, מיקרוסופט, Google ואחרות, מחזיקות פה סניף מקומי, מעיד על מה שהעולם חושב על איכות ההייטק בישראל. הטכניון נחשב לאחד המוסדות המובילים בעולם, ולזה תוסיף את העובדה שיחידות טכנולוגיות בצבא משקיעות הון עתק בלימוד והכשרת חיילים (ושהמודיעין הישראלי ביחד עם התעשיות הצבאיות, הם מהמובילים בעולם). עם סיום השירות, חיילים אלו משתחררים לשוק האזרחי ובהחלט משביחים את הרמה - את מה שהם למדו בצבא, הם חולקים עם העמיתים שלהם. זו הכשרה שכמעט ואין לה אח ורע בעולם. אני מניחה שזו הסיבה שלא מעט חברות הזנק שהגיעו לשלב האקזיט, נוהלו על ידי בוגרי היחידות הטכנולוגיות של צה"ל".

אז השקעה בחברת הזנק ישראלית היא "הדבר"?
טל: "אם כבר שאלת על התבגרות השוק, אז גם בתחום הזה ניכרת התבגרות. בשנות ה-90, כל מה שהריח הייטק, מיד הצליח למצוא משקיעים שרק חיפשו דרכים לעשות כסף. המגמה הזו כבר לא קיימת כיום. משקיעים לא יפתחו את הכיס בלי תוכנית מגובשת, מפת דרכים והצגת השוק והסיכונים הכרוכים בו. קרנות הון סיכון, הרבה בגלל המשבר שפקד אותנו בתחילת 2009, וגם בגלל התבגרות השוק, הן זהירות הרבה יותר, וכתוצאה מכך, יש הרבה פחות כסף בשוק חברות ההזנק, ממה שהיה בעבר".

לסיום, את יכולה לתת דוגמא לחברת הזנק שהגיעה לאקזיט המיוחל?
טל: "החברה הישראלית Prime-Sense, חברה צעירה עם מוצר מרתק במיוחד, שמסוגל לזהות תנועה ולתרגם אותו לפעולה במכשיר חשמלי (למשל, תנודת ראש מגביהה את הווליום במערכת הסטריאו), הצליחה לאחרונה למכור את המוצר למיקרוסופט. הוא ישולב בקונסולות ה-Xbox של החברה, כך שמחוות גוף יתורגמו לפעולות משחק...הנה דוגמא נפלאה לחדשנות, לזריזות וללקיחת רעיון משלב ההמשגה שלו, ועד לשלב בו הוא הופך למוצר בר-קיימא שערכו לא יסולא בפז".

כבר לא מחפשים את האקזיט הבא

תעשיית ההייטק בישראל הולכת ומתבגרת, הגיל הממוצע בה עולה ככל שחולף הזמן, ואלו מאיתנו שהיו בוגרים טריים, וחיפשו לעשות כסף מהיר, הם כיום הורים שממהרים בעיקר הביתה, בתום יום עבודה. חברות הזנק עדיין נושאות בחובן את ההבטחה לעשות את המכה הגדולה, אבל המשכורות בהן כבר לא מדורגות מעל למשכורת בתפקיד זהה, שתציע לכם חברה שאינה חברת-הזנק. אלו שיבחרו בחברות הזנק, יעשו זאת משיקולים טכנולוגים בעיקר, ופחות בגלל ההבטחה לכסף הגדול.