איך משיגים קידום בעבודה - חלק א'

להשיג עבודה זה נחמד. להצליח לשמור עליה ליותר משלוש שנים זה מאוד נחמד (ולא לגמרי מובן מאליו, כי רובכם מחליפים עבודה כל שלוש וקצת שנים בממוצע), אבל השאלה האמיתית היא איך מתקדמים מתפקיד אחד לתפקיד אחר? רוצים לומר: אם אני מהנדס JAVA, האם לנצח נגזר עלי להיות מהנדס JAVA, או שמא, אוכל מתישהו בהמשך להפוך למנהלת פרוייקט תוכנה? יש דרכים טובות יותר וטובות פחות להתקדם בקריירה, ובכתבה הנוכחית נדבר עליהן

ממהנדסת לראשת צוות בשבעה שלבים

נניח לרגע שאתם מהנדסי JAVA, יש לכם ניסיון של 3 שנות פיתוח, ואתם מרגישים שהזמן בשל בשביל להצמיד את שם התואר "ראש צוות" לתפקיד שלכם. רק מה, אין לכם מושג איך עושים את זה. יש מספר דברים שאתם יכולים לעשות, חלקם יעילים יותר, חלקם יעילים פחות, חלקם מהווים הסלמה (אסקלציה) ולכן ראוי להשתמש בהם רק כמוצא אחרון, ובהחלט אפשר לעשות את חלקם בבת אחת. בואו נתחיל לעבור עליהם אחד לאחד, רק קחו בחשבון שהיעילות שלהם מאוד תלויה במי שאתם, בכמה מוערכים אתם ובמצב החברה והשוק:

לרחרח ולדעת הכל מראש

אם אתם מעוניינים בקידום, הדבר הראשון שאתם צריכים לעשות בחברה בה אתם עובדים, זה לרחרח. לא מצופה מכם שתסניפו את השטיחים במשרד, למרות שזה יכול להיות מאוד משעשע אם זה מה שהבנתם שצריך לעשות. בשביל להסביר מה המשמעות של לרחרח, צריכים קודם להסביר על מלכוד 22 שקשור לקידום:

בלא מעט חברות, אתם לומדים על כך שנפתחה אופציה לקידום, רק לאחר שמישהו קודם לתוכה, ואחרי שהמישהו הזה קודם, קצת קשה לכם להציע את עצמכם כמועמדים לקידום הזה, כי, ובכן, הוא כבר תפוס. לו ידעתם מראש על כך שהחברה מעוניינת לקדם מישהו, יכולתם להערך בהתאם, להפגין יכולות, להציע את עצמכם, אפילו לדבר עם אנשים בחלונות הגבוהים, אבל, דא אקע, לא ידעתם על כך מראש. אז איך יודעים על האופציות האלו לפני שהן מפסיקות להיות אופציות?

מרחרחים! מוצאים את ההוא שיודע הכל על הכל ואוהב לדבר על זה, ושואבים ממנו את כל פריטי המידע העסיסיים הללו כבר כשהם בגדר שמועות.

הרחרוח יכול לעזור, לא רק במקרים בהם נפתחת משרת ניהול חדשה בחברה, אלא גם במקרים בהם המוביליות בחברה היא נמוכה עד לא קיימת. ישנן חברות בהן עובדים עוזבים רק כשהם יוצאים לפנסיה, וכשהם עוזבים, לא פעם נותר בעקבותם חור שצריך למלא. חברות כאלו עשויות להביא מישהו מבחוץ, אבל רחרוח מקדים ועבודת שטח, עשויה לגרום לכך שאתם תקודמו לתפקיד, אם תהיו בין היחידים שהציעו את עצמם מתוך החברה (כי הייתם גם בין היחידים שידעו על העזיבה הממשמשת). אנשים שיודעים מראש על עזיבות כאלו הם עובדי משאבי האנוש, רואי חשבון (שמכינים את תנאי הפרישה), מנהלי ציי רכב ומנהלים, אז אם חיפשתם סיבה טובה להיות נחמדים אליהם, הנה היא (אבל אפשר להיות נחמדים גם ללא תועלת אנוכית - מומלץ אפילו).

להצטיין כל הדרך לפסגה

יש עובדים, מפתיע ככל שזה עשוי להשמע, שמצטיינים במה שהם עושים. הם מסיימים את המשימות לפני כולם, גם כי הם יעילים וגם כי הם נורא נבונים, ואז הם רצים בשביל לבדוק אם מישהו צריך עזרה, כי בנוסף לכל הצרות הם גם נורא נחמדים. למרות שהם מסיימים את כל המשימות שלהם נורא מוקדם, לא תראו אותם יוצאים הביתה לפני כולם, כי הם נורא נורא נהנים לעבוד, ולכן לא בוער להם ללכת לשום מקום, והם גם לא פעם מגיעים ראשונים בבוקר, כי זה יפנה לכם קצת זמן שקט לעבוד על נקודות שמצריכות ריכוז, לפני שכולם מגיעים למשרד...בקיצור, הסיוט של כל ראש צוות זה לא הם. אדרבא!

לכאורה, נורא הגיוני שלכשתגיע האופציה לקידום, הם אלו שאוטומטית יקבלו אותו, נכון? אז זהו שלא, כי יש פה שלושה דברים שעשויים למנוע מהם לקבל את הקידום הזה:

כל כך טוב שאין סיכוי

הסיבה הראשונה היא פרגמאטית – כשלראש צוות יש בצוות שלו עובד, שלא צריך לעמוד מעליו עם שוט, והוא תמיד יודע לפתור את כל הבעיות שצצות, והוא עובד פשוט מעולה שכל ראש צוות רוצה בצוות שלו, איזה ראש צוות ימהר לוותר על איש צוות שכזה? למעשה, מה שסביר [אבל לא הכרחי] להניח שיקרה זה שראש הצוות שלכם ילחם על כך שתשארו אצלו בצוות אפילו שאתם מצטיינים ולמרות שמגיע לכם קידום. זה לא סוף העולם, כי רבים מהעובדים הללו גם לא רוצים קידום. הם רוצים להשאר Hands On, ונהנים מהפיתוח עצמו.

כל כך רע, שבעטנו אותו למעלה

הסיבה השניה היא ההופכי של זה - שמעתם פעם את הביטוי "הוא היה עובד כל כך גרוע, עד שלא היתה ברירה אלא לקדם אותו"? מצער ככל שזה נשמע, קידום לעיתים הוא דרך מעולה לבעוט למעלה, אנשים, שהיכולות המקצועיות שלהם הן משהו שהצוות יכול להסתדר גם בלעדיו. לא פעם מקודמים אנשים שההצטיינות היחידה שלהם, מתמצאת ביכולת לדעת עם מי ליצור קשרים, ואיך לגרום לזה להראות כאילו הכלום שהם עושים הוא המון. לצערנו, העולם הוא לא מקום אוטופי, ולא מספיק להיות מצטיין בשביל שתזכו לקידום, וזה מוביל לנקודה השלישית: הדיווח, אבל עד כאן להפעם.