הייטקיסטיות כן, מהנדסות חומרה - לא
למרות שנשים כיום אינן חולמות על קריירה בין סירי המטבח, הן עדיין רואות את עצמן כאחריות העיקריות לגידול הילדים. האם זה נכון גם בקרב נשים בשוק ההייטק?
האוכלוסיה האנושית בבסיסה היא כמעט לחלוטין שוויונית – כמות הילדים וכמות הילדות שנולדים בכל שנה, מתחלקת כמעט 50:50, עם נטייה קטנה לטובת הגברים, אך גם הנטייה הזו מתאזנת בדרך, בגלל שגברים נוטים להיהרג יותר (תאונות דרכים, לקיחת סיכונים, התקפי לב וכו'..). אבל פה מתחיל וגם נגמר השוויון המיני – בעוד שנשים מהוות כ-50% מהאוכלוסייה הכללית, על פי נתוני הלמ"ס לשנת 2009, רק כשליש מעובדי ההייטק הן נשים. על פניו הנתון הזה נשמע מאכזב, אבל מי שהוציא תואר בהנדסה באוניברסיטה, לבטח ירים גבה כבר בשלב זה, ובצדק; אחוז הנשים בתארי ההנדסה, התארים המרכזיים שנצרכים לתעשיית ההייטק, הוא קטן מאוד, ולכן, זה נשמע מאוד לא הגיוני שנשים יהוו כ-33% מעובדי התעשייה.
"מרימי הגבה לא טועים ואכן, יש שתי בעיות בנתון של הלמ"ס" אומרת טל טרוסמן – מנכ"לית חברת ההשמה דיאלוג:
- הלמ"ס בודק כמה חברות הייטק קיימות בישראל, וכמה עובדים יש בכל חברה כזו. הבעיה באיסוף שכזה נובעת מכך שבכל חברת הייטק ישנם לא מעט מקצועות שאין בינם לבין הייטק שום קשר ממשי, כמו כלכלן, רואה חשבון, מזכיר או מחסנאי. עובדים כאלו אמנם עובדים בחברת הייטק אבל הם לא עובדי הייטק פר-אקסלנס וזו טעות לספור אותם ככאלו. אחרי הכול, מחר יקום הכלכלן של חברת ההייטק ויעבור לעבוד בחברה כלכלית, והוא לא יחשב עוד כעובד הייטק, בעוד שמהנדס תוכנה שיעבור לפתח תוכנה בחברה כלכלית, תמיד יחשב לעובד הייטק.
- הבעיה השניה היא בחלוקה לתפקידים – סטטיסטית, סיכוי סביר יותר למצוא מזכירות מאשר מזכירים, או מהנדסי חומרה מאשר מהנדסות חומרה. הדוגמא הבאה עשויה להבהיר את הבעיה שנובעת מכך: יתכן שבחברת הייטק אחת שמכילה 30 עובדים, יהיו 10 נשים (לכאורה שליש) כש-5 מהן מחזיקות בתפקידים לא הייטקיסטיים (למשל רואת חשבון, מזכירה, עוזרת מנכ"ל, אשת משאבי אנוש וכו'), 5 נוספות בתפקידים הייטקיסטיים קלאסיים (תוכניתנית, בודקת תוכנה, מנהלת פרי-סייל וכו'), ושאר עובדי החברה (20 במספר) הם גברים שגם הם מחזיקים בתפקידי הייטק קלאסיים. בעוד שעל הנייר יראה כאילו החברה מכילה 33% (10 מתוך 30) הייטקיסטיות, הלכה למעשה, עובדות ההייטק בחברה מהוות רק חמישית (5 מתוך 25)".
כמה עובדות הייטק יש בתעשיית ההייטק?
הדרך היחידה לבדוק באמת מהו אחוז עובדות ההייטק, היא לבחון כמה מהנדסות יש, בהשוואה למהנדסים. כשבודקים כמה נשים לעומת גברים פנו לדיאלוג ב-100 הימים האחרונים מגלים נתון די דומה לנתון של הלמ"ס (34% נשים לעומת 66% גברים), אבל כאמור, נתון זה כולל מקצועות 'נשיים' (מכיוון שרוב העוסקים בהם הן נשים) כגון מזכירה, רואת חשבון וכו' – רובם ככולם עובדים בחברות הייטק, הגם שאינם 'עובדי הייטק'.
מנגד, כשבודקים רק אנשים טכנולוגים (למשל מהנדסי תוכנה, חומרה, מערכות מידע וכו'...) מגלים כי מספר הנשים המהנדסות מצטמצם ל-26% מהנדסות לעומת 74% מהנדסים. בחלוקה לתחומים השונים המצב אף קיצוני יותר: בתוכנה יש כ-23% נשים בלבד, ובחומרה ייצוגן של הנשים הוא הקטן ביותר – רק 8% נשים בוחרות לעסוק בחומרה.
הבעיה מתחילה כבר באוניברסיטה
Classroom with People by Zitsman Carl, U.S. Fish and Wildlife Service
תורשה או תרבות
אפשר להתווכח על הסיבה לשמן נשים ממעטות לבחור בתפקידים "הייטקיסטים" מובהקים. מצד אחד ניצבים אלו המצדדים בתורשה, המאמינים שההבדלים המהותיים בין כמות הנשים שלומדות ועוסקות במקצועות ריאלים, לבין כמות הגברים שעוסקים בהם, נעוצה בתורשה, בהבדלים המוחיים בין שני המינים ובהישגיות הביולוגית של המין הזכרי. מהצד האחר ניצבים אלו שמאמינים שהתרבות מחנכת את הנשים להעדיף מקצועות הומאניים, ולהקריב את עצמן ואת הקריירה שלהן על ברכי המשפחה וגידול הילדים. בתווך ניצבים אלו שחושבים שההבדלים המהותיים נעוצים בשילוב בין התורשה לתרבות, ושלכל אחת מהן יש חלק גדול בנטייה של נשים להעדיף מקצועות הומאניים.
תהא הסיבה אשר תהא, ההבדלים המהותיים בין כמות עובדי ההייטק לבין כמות עובדות ההייטק הם עובדה פשוטה וברורה. אירגון נעמ"ת מצא שנשים יטו לקחת עבודה עם פחות שעות נוספות, כשיש להן ילד, ויצאו ליותר חופשות כשהילדים חולים, מה שיכול להסביר חלקית את העובדה שהן נדירות יותר במקצועות ההייטק מרובי שעות העבודה. לזאת צריך להוסיף את העובדה כי אחוז הגברים שלוקח חופשת לידה, למרות שהחוק מאפשר זאת, הוא עדיין אפסי. איך שלא מסתכלים על זה, נשים נושאות בנטל גידול הילדים והקריירה שלהן היא הראשונה להיפגע.
מי יבוא לעזרת הנשים
ככל שחולף הזמן, יותר ויותר נשים יוצאות לשוק העבודה ומפתחות קריירה, ועם זאת, התרבות עדיין רואה בהן כדמות האחראית לגידול הילדים. לכן, אין זה מפתיע כי קריירה של נשים נפגעת עם הופעתו של הילד הראשון. יתכן שהתחשבות בשעות-אם מצד מעסיקים, תאיץ את שילובן של נשים במקצועות מרובי השעות בתעשיית ההייטק. אין ספק שחלוקה צודקת יותר בנטל גידול הילדים מצד הגברים, גם היא תטיב עם נשים המבקשות לפתח קריירה. ואם אתם נמנים על המצדדים בתורשה, סביר להניח שתאמינו שלא התחשבות המעסיקים ולא העזרה מהבעל ישנו את המשוואה.