תוך כמה ימים הייטקיסט מוצא עבודה?

הנה עובדה – המשק ב - 2011 היה בתהליך של פריחה. היה היצע גדול של משרות, היה קל יחסית למצוא עבודה, ועובדי הייטק רבים, שנאחזו בכיסאותיהם עוד מתקופת המשבר, החלו לפזול לצדדים בחיפוש אחר עבודה אחרת. ובכל זאת, למרות הפריחה, למרות ההיצע, ולמרות החיפוש, כשבודקים כמה זמן לקח, בממוצע, למהנדס תוכנה למצוא עבודה חדשה, מגלים שזה לא תמיד מסתיים בתהליך מהיר, כפי שנהוג לצפות ממשק שנמצא במצב של פריחה. למה זה כך?

כל עובד הייטק יודע, שכשהמשק בפריחה, קל יותר למצוא עבודה – אין עובדי הייטק מובטלים שרק מחכים להצעה הראשונה שתּדפק על דלתם, קשה למצוא עובדי הייטק טובים, וכל עובד הייטק מחוזר על ידי מספר חברות במקביל, בין אם הוא חיפש עבודה ובין אם לא.

לאור העובדה שהמשק ב-2011 פרח, הנחנו שהזמן שלוקח לעובד הייטק למצוא עבודה, יהיה קצר, אבל להפתעתנו התבדינו - טולסטוי אמר שכל המשפחות המאושרות נראות אותו הדבר, אבל כל משפחה אומללה, אומללה בדרכה המיוחדת. כשהתחלנו לבדוק את המהירות בה מהנדסי תוכנה מוצאים עבודה, גילינו במהרה שהאמירה של טולסטוי מתארת בצורה מדוייקת שתי קבוצות של מחפשי עבודה – המהירים והאיטיים. התהליך של המהירים נראה אותו דבר, פחות או יותר, אבל כל מחפש עבודה איטי, היה איטי מסיבותיו שלו.

בגלל ההבדלים המהותיים מאוד בין קבוצת המהירים לקבוצת האיטיים, וכדי שלא ליצור הטיה גדולה, חלקנו את המדגם לשניים. בחלק הראשון הכנסנו את כל מי שסיים את תהליך מציאת העבודה עד 90 יום מרגע שקורות החיים שלו הגיעו לדיאלוג, ובקבוצה השניה, הכנסנו את כל מי שסיים את תהליך מציאת העבודה שלו ביותר מ-91 יום.

לפני שנעבור לבדוק מה קרה בכל קבוצה בנפרד, ראוי לציין כי רוב מחפשי העבודה (73.86%) מצאו עבודה תוך 90 יום בלבד. שאר הנותרים (26.14%) מצאו עבודה במעל ל-91 ימים, רבים מהם, אגב, בגלל שהם עצמם הכתיבו תהליך איטי ומדוד, ולא מיהרו לקפוץ על כל הצעה. וכעת לתוצאות:

המהירים

כשבוחנים את התהליך של מחפשי העבודה המהירים, מגלים דפוס שחוזר על עצמו" אומרת חיה בורנשטיין – מנכ"לית חברת ההשמה דיאלוג "הם נשלחו למספר חברות, ביום בו קורות החיים שלהם התקבלו אצלנו, מספר חברות הביעו בהם עניין, הם זומנו לסדרת ראיונות, ומקץ מספר קצר של שבועות, הם חתמו על חוזה באחת מהחברות הללו".

סטטיסטיקה

• כמה זמן לוקח בממוצע למצוא עבודה – 36.5 ימים מרגע קבלת קורות החיים, ועד לחתימת החוזה.
• גיל ממוצע של קבוצת המהירים – 31.2 שנים (הכי מבוגר 50, הכי צעיר 22)
• הכי מהיר, עשה את זה תוך - 8 ימים, אבל היו גם כאלו שעשו את זה תוך 9, 11 ו-14 ימים, כך שאין מדובר בתופעה חד פעמית.

התפלגות בתוך הקבוצה

בתוך קבוצת המהירים, 48% מצאו עבודה בין 8-30 ימים (ממוצע 20.8 ימים), 38% מצאו עבודה בין 31-60 ימים (ממוצע 41.4) וכ-14% הנותרים, מצאו עבודה בין 61-90 ימים (ממוצע 75.4 ימים).

כשבודקים את מהירות מציאת העבודה בהשוואה לגיל, מגלים שלבני 40+ (גיל ממוצע 43, המבוגר ביותר בן 50) לקח בממוצע כ-32 ימים למצוא עבודה בלבד. העשור שמתחתם (31-39) היה איטי יותר, ולקח לו בממוצע כ-42 ימים לסיים תהליך. לעומתם, בוגרי יחידות טכנולוגיות בצה"ל, מצאו עבודה תוך 44.5 ימים, בממוצע.

ומה לגבי המקצוע?

לסוג השפה בה מהנדס התוכנה מפתח, אין כמעט השפעה על משך הזמן שלקח לאותו המהנדס למצוא עבודה - מהנדסי JAVA מצאו עבודה תוך 36 ימים בממוצע, מהנדסי DotNet (C#) מצאו עבודה תוך 39 ימים בממוצע, ומהנדסי C++ תוך 41 ימים בממוצע, הבדלים זניחים וחסרי משמעות כמעט. גם מהנדסי RT מצאו עבודה תוך 41 ימים בממוצע.

האיטיים

"אם אצל המהירים היה דפוס קבוע" אומרת חיה "הרי שבקרב מחפשי העבודה ה'איטיים', צריך לבחון כל מקרה לגופו, על מנת להבין מדוע התהליך התמשך כל כך הרבה זמן, אבל לפני שנגיע לסיבות, קודם נציג את הנתונים"

סטטיסטיקה

• כמה זמן לוקח בממוצע למצוא עבודה – 231.3 ימים מרגע קבלת קורות החיים, ועד לחתימת החוזה.
• גיל ממוצע של קבוצת האיטיים – 34.8 שנים (הכי מבוגר 56, הכי צעיר 24).
• הכי איטי עשה את זה תוך – 871 ימים (מעל לשנתיים, הסבר בהמשך). עם זאת, 59% ממחפשי העבודה בקבוצה זו, מצאו עבודה בפחות מ-200 ימים (ממוצע 136 ימים), ו-41% הנותרים, מצאו עבודה תוך 377 ימים (מעל לשנה).

למה כל כך הרבה זמן

כשבדקנו את התהליך של כל אחד ואחד מהאנשים שלקח להם מעל לשלושה חודשים למצוא עבודה, על מנת להבין מה הגורם לכך, מצאנו כי ישנן מספר סיבות לשמן תהליך חיפוש העבודה לוקח כל כך הרבה זמן:

• מחפש העבודה עובד, אבל מחפש עבודה במקביל - למחפשי עבודה שכאלו לא אצה הדרך, ולא פעם, הם מציינים באוזננו שהם לא מחפשים עבודה באופן פעיל, אבל ישמחו לשמוע על הצעות רלוונטיות ומרתקות.
• מחפש העבודה נכשל במספר ראיונות – מחפש העבודה נשלח למספר חברות, לא צלח את הראיונות, ואז, נשלח לסבב נוסף של ראיונות, כעבור תקופה מסויימת, וחוזר חלילה, עד שהוא מצא עבודה.
• מחפש העבודה ביקש להקפיא את התהליך – במהלך הבדיקה, נתקלנו במספר מחפשי עבודה שביקשו מאיתנו להקפיא את תהליך החיפוש שלהם למספר חודשים בשל סיבות שונות. 'המנצח' בקרב קבוצת האיטיים, למשל (871 ימים עד למציאת עבודה), השלים תואר שני במשך שנתיים, ובמהלך התקופה הזו, נשלח למספר ראיונות עבודה אותם הוא לא צלח. הוא ביקש להקפיא את התהליך לתקופה מסויימת עד לסיום התזה, ואז, חזר לחפש עבודה, התחיל לעבוד, והמשיך לחפש עבודה דרכינו, במקביל, על אם הדרך, עד שלבסוף, מצאנו לו עבודה. מחפשת אחרת הקפיאה את החיפוש בשל חופשת לידה, למרות שהיא התראיינה גם במהלך החופשה, אבל באיטיות ובצורה פחות מחוּייבת, מתוך הידיעה שהיא גם ככה שואפת להתחיל לעבוד רק לאחר חופשת הלידה.
• מחפש העבודה הרחיב את הגדרות החיפוש – ישנם מחפשי עבודה שבתחילת החיפוש, מתעקשים על משרות מאוד ספציפיות (למשל, מהנדס תוכנה שמתעקש על משרות ראש צוות, או Pre-Sale, הגם שאין לו ניסיון הולם), על איזורים גיאוגרפים מסויימים (הדרום, הצפון), או על שכר שאינו עולה בקנה אחד עם מה שהשוק מוכן לשלם. בשל ההגדרות הנוקשות של מחפשי עבודה אלו, התהליך שלהם מתארך, וככל שהתהליך מתארך יותר, כך, הם נאותים להתגמש. לדוגמא, מהנדס RT שחיפש עבודה במשך 348 ימים, התעקש בתחילה על איזור השפלה בלבד, ולבסוף הסכים להרחיב את איזור החיפוש צפונה, לשרון. הוא מצא עבודה בפתח תקווה, מקץ זמן קצר לאחר שנאות להרחיב את החיפוש.
• חברות מתמהמהות – על פי רוב, תהליכי גיוס בעולם ההייטק, הם תהליכים מרובי שלבים, ואין זה נדיר שמחפש העבודה יעבור מספר ראיונות (מקצועי, משאבי אנוש, לעיתים גם ראיון עם סמנכ"ל פיתוח) עד שהוא יגוייס. בנוסף, לא פעם, חברות מתחילות תהליך גיוס, עוד לפני שאושר התקן למשרה, ואישור התקן יכול לקחת עוד מספר חודשים מרגע שמחפש העבודה קיבל תשובה חיובית מהחברה. לדוגמא, בסקר מצאנו חברות שלקח להן כ-5 חודשים לפתוח תקן למחפש עבודה שהן הביעו בו עניין. כשמחפש עבודה עובד במקביל לחיפוש, אם הוא הביע עניין בחברה כלשהי, אין זה נדיר שהוא יבחר לחכות לאישור התקן, גם אם זה לוקח מספר חודשים. אחרי הכול, הוא מקבל שכר בנתיים, ואין לו בעיה לשבת על הגדר ולהמתין.

"סיבה נוספת בה היבחנו, במהלך הבדיקה" אומרת חיה "היא כי שיתוף פעולה בתהליך, ואסרטיביות מצד מחפש העבודה, עשויה להאיץ ולשפר את מהירות מציאת העבודה. בקרב מחפשי עבודה שדאגו לעדכן את יועצת ההשמה, שצלצלו לספר איך היה הראיון, איפה הם עומדים מול כל חברה, האם יצרו איתם קשר או לא, ולא פחות חשוב, שדאגו להסתכל בלוח המשרות שלנו כל כמה ימים, והגישו מועמדות למשרות חדשות שהם מצאו שם, מצאו עבודה מהר יותר. מנגד, מחפשי עבודה שחיכו שיועצות ההשמה ישלחו אותם כמועמדים, ולא יזמו בעצמם, התבלטו בתהליך איטי יותר".

מתודולוגיה

על מנת לבדוק את מהירות התהליך, נדגמו אקראית כ-200 מהנדסי תוכנה שהושמו על ידי דיאלוג, במהלך חצי השנה האחרונה, ללא הבדלי גיל או מין. בעוד שההשמה עצמה בוצעה בחצי השנה האחרונה, חשוב להדגיש שהתהליך של חלק ממחפשי העבודה התחיל קודם לכן!

לגבי כל אחד מהמהנדסים, נבדקו הדברים הבאים:

1. מתי התקבלו קורות החיים שלו בדיאלוג.
2. תוך כמה זמן מרגע שנתקבלו קורות החיים, מצאנו לו עבודה.
3. מהן הסיבות לשמן הסתיים התהליך במשך הזמן הזה.
4. מהו "מקצועו" של מהנדס התוכנה (מפתח בשפת C, JAVA, מהנדס RT וכו').

לאחר איסוף הנתונים, עלתה תמונה ברורה של שני סוגי תהליך – מהירים (עד שלושה חודשים) ואיטיים (מעל לשלושה חודשים), ועל מנת שלא ליצור עיוות, בוצעה הבדיקה הסטטיסטית על כל קבוצה כזו בנפרד. כמו כן, נבדקו תתי-קבוצות בתוך כל קבוצה כזו, בשל השונות הרבה שנצפתה, בעיקר בקרב מחפשי העבודה האיטיים.
המדגם כתוב בלשון זכר מטעמי נוחות גרידא, אך כלל נשים.

אם החלטתם לחפש עבודה...

ניתן ללמוד מהסקר הזה שני דברים – הראשון הוא שמי שמחפש עבודה במלוא כובד משקלו, מוצא עבודה תוך חודש, לרוב, ותוך שלושה חודשים מקסימום, כשהוא נכשל בראיונות עבודה בסבב הראשון. אבל ישנם עוד כמה דברים חשובים שניתן ללמוד מהסקר הזה, והחשוב שבהם הוא לא להיות אדישים. לא לצאת מנקודת ההנחה שחברת ההשמה תנהל לכם את התהליך, אלא ליזום, להמשיך להגיש מועמדות למשרות חדשות שמועלות לאוויר, ולעדכן לאחר כל שלב שעברתם, על מנת שיועצת ההשמה תוכל לזרז את החברה לה התראיינתם. הסקר הראה שמחפשי העבודה שלא עשו את זה, סיימו את תהליך חיפוש העבודה שלהם בזמן ארוך מהממוצע – קחו את זה בחשבון.