כמה רחוק תיסעו בשביל עבודה?
אתם מוצאים מודעה שקוסמת לכם במיוחד. התפקיד תפור עליכם בדיוק, הוא נשמע מעניין והוא מציע לכם קידום קטן וקרש קפיצה מעולה להמשך הקריירה, אבל החברה ממוקמת בנתניה...
זה לא סוד. כולנו היינו רוצים לגור בשיכון דן, לעבוד ברמת החייל, ולצאת מהבית חמש דקות לפני תחילת העבודה, אחרי ששתינו קפה וקראנו עיתון בניחותא. אבל הסטטיסטיקה מראה שרובנו לא זוכים לזה – רובנו מבלים לפחות שעה בפקקים ביום, אפילו אם אנחנו נוסעים רק בתוך ת"א. ועם זאת, רוב האנשים ישללו על הסף מקומות עבודה רק בגלל שהם רחוקים, למרות שלוקח כמעט אותו הזמן להגיע אליהם, בגלל שאין בדרך פקקים. כשאיינשטיין אמר שהכל יחסי, הוא לא ידע עד כמה הוא צודק – משך הזמן שלוקח להגיע מת"א לרחובות, למשל, עשוי להיות שווה למשך הזמן שלוקח להגיע מאיזור אחד בת"א לאיזור אחר בת"א. אז למה לשלול על הסף?
מי אמר שאנחנו חיים בעולם קטן?
אם להתבסס על התגובות של לא מעט מחפשי עבודה שמגיעים ל-Dialog, חלק נכבד מכם שוללים על הסף, עבודות בהייטק שלא נמצאות בין רמת החייל בדרום לצומת רעננה בצפון. שלילה אוטומטית כזו היא מצערת, ולו בגלל ששוק ההייטק אינו מרוכז רק באיזור גוש דן ודרום השרון.
חברות ההייטק בישראל, מפוזרות בגזרה די גדולה - הגבול הצפוני נפרש בין מת"ם/ חיפה במערב ועד מגדל העמק במזרח (כשבתווך מצויה יוקנעם, וצפונית לשם, מתפתח מרכז הייטק בקריית שמונה). בין חיפה לת"א מצויי איזור השרון, שמכיל את קיסריה, חדרה, נתניה/פולג, הרצליה פיתוח ואת צומת רעננה/כ"ס. איזור המרכז מכיל את ת"א ואת הערים השכנות – רמת גן, גבעתיים, פתח תקווה, בני ברק וראש העין. אז נכון, בשרון ובגוש דן מרוכזת מסה גדולה במיוחד, אך חברות לא מעטות ממוקמות באזורים נוספים שאינם תחת הקידומת 03 או 09. בשפלה למשל, ישנן חברות הייטק ביבנה, בפארק המדע ברחובות ובנס ציונה. מזרחה משם יושבת לוד, שמכילה לא מעט חברות הייטק, ולידה ה - Airport city. ירושלים תוחמת את הגבול המזרחי של מרכז הארץ וגם בה התפתחה תעשיית הייטק ענפה. בדרום הארץ ניתן למנות את קריית גת, את פארק התעשיה של עומר, שזכה לכינוי "עמק הסיליקון של ישראל" ואת ערד. כפי שאתם רואים, המגוון הוא עצום, גם כשנוסעים דרומה ממחלף קיבוץ גלויות.
סליחה, אתה מגיע לצומת רעננה?
חברת ההשמה תשאל אתכם כבר בראיון הראשוני מהם הגבולות הגיאוגרפיים הרלוונטיים עבורכם, על מנת לפסול מראש את כל החברות שנמצאות רחוק מדי לטעמכם. שימרית אוחיון, אחת מיועצות ההשמה הוותיקות שלנו, מסבירה: "לא פעם אני נתקלת ב"דעה קדומה" שיש למחפשי עבודה בנושא זה. לעיתים אני מוצאת עצמי מסבירה למועמד הגר בת"א, שלנסוע על כביש 4 לכיוון דרום לרחובות/יבנה, לא שונה מלנסוע על אותו הכביש לכיוון צפון לרעננה/כ"ס ואולי אף נוח יותר כיוון שהתנועה פחות עמוסה בבקרים לכיוון זה. ובכלל ישנה התחושה ש'מחפש העבודה הישראלי' הוא די בררן ומפונק. אם נשווה עצמנו למדינות אחרות, או לארה"ב למשל שם מרחקים של שעת נסיעה נחשבים לקל"ב".
ואם נדמה לכם שהקולגות הירושלמיים מפונקים פחות, נכונה לכם הפתעה: "גם אם עד עכשיו גרתם ועבדתם בירושלים לדוגמא" מסבירה שימרית "והיום אתם מתחילים לחפש עבודה, סביר להניח ש-95% מאופציות התעסוקה עבורכם נמצאות דווקא מחוץ לירושלים.. כך שקיבעון על חיפוש באזור י-ם והסביבה ייתכן ויותיר אתכם די מאוכזבים". גם אם הייתם רגילים לנסוע בתוך ת"א לעבודה, ורחובות נשמעת לכם מאוד רחוקה פתאום, כדאי שתחשבו בשנית. נסיעה בתוך פקקי העיר בבוקר יכולה להימשך מעל לחצי שעה בבוקר ואף יותר. באותו פרק נסיעה אתם יכולים להגיע לעיר אחרת. התחשבות באופציות תחבורה נוספות כמו רכבת או כביש 6 גם היא חשובה מאוד, ומהווה שיקול נוסף של זמן יקר בדרכים בבוקר.
רכבת יוצאת לנתב"ג במהירות 100 קמ"ש
חיים ומשה גרים מול תחנת רכבת מרכז בת"א (שמות נוספים: ארלוזורוב, סבידור). חיים עובד בהרצליה פיתוח ומשה עובד ב-Airport City. המרחק (קו אווירי) מהבית של חיים לעבודה הוא כ- 10 ק"מ ואצל משה, המרחק עומד על כ- 16 ק"מ. חיים ומשה קמים ב-8:00, וב- 8:30 הם יוצאים מהבית – חיים נכנס לאוטו בעוד משה, הס מלהזכיר, חוצה את הכביש ועולה על רכבת לטרמינל 2000. הרכבת של משה מגיעה ב- 8:48 לתחנה בארלוזורב, וב- 9:07 הוא יורד בנתב"ג, לאחר שקרא את עיתון הבוקר בנינוחות ואכל סנדביץ' שקנה בתחנה. הוא עולה על אוטובוס "שאטל" מהטרמינל (תכיפות: אחת ל-15 דקות) וכעבור כמה דקות מגיע למשרד (9:30 למחמירים). חיים מגיע לעבודה ב- 9:15, רק 15 דקות לפני משה, אבל אחרי שנסע במהירות ממוצעת של 13 קמ"ש. הוא מחנה את הרכב למרגלות הבניין בו נמצאת החברה בה הוא עובד, מצפצף פעמיים באזעקה בשמחה (פעם אחת בגלל שהוא מצא חניה במרחק של פסיעה מהבניין, ופעם אחת בגלל שחייבים לנעול את הרכב, אחרת אין ביטוח) ומזמין מעלית. למזלו של חיים, הוא עובד בהרצליה פיתוח ולא ברעננה.
אני לא רוצה להיות כאן, אני רוצה להיות שם!
"כשבודקים מקומות עבודה פוטנציאלים, חשוב להתחשב במספר גורמים - העניין, ההתאמה, המשכורת והמרחק מהבית" מסכמת שימרית "אבל לפעמים, תמורת תוספת של כמה אלפי שקלים בחודש, או בשביל מקום עבודה עם המון פוטנציאל ועניין, יתכן ששווה לכם לנסוע 20 דק' נוספות כל בוקר ואף יותר. מנסיוני, חבל לפסול מקומות עבודה שתפורים עליכם כמו כפפה, רק בגלל עוד כמה דקות נסיעה לכל כיוון".
אז בפעם הבאה ששואלים אתכם מהם הגבולות הגיאוגרפים שאתם מוכנים לעבוד בהם, כדאי שלא תענו ישר. שבו בבית, תחקרו קצת את דרכי הגישה, את המרחק, את מצב התנועה בהלוך ובחזור, ויתכן שתגלו שמה שנראה רחוק, הוא בעצם הרבה יותר קרוב.