איך עוברים ראיון משאבי אנוש - חלק ד'
ראיון משאבי נועד בשביל להבין עד כמה האופי שלכם מתאים לתפקיד. הכתבה הנוכחית היא הרביעית והאחרונה בראיון משאבי האנוש, והיא מסבירה מדוע רצוי לא לשקר
כמעט כל תהליך גיוס בחברת הייטק, כולל גם ראיון משאבי האנוש, עליו התחלנו לדבר בשלוש הכתבות הקודמות (ראשונה, שניה ושלישית). בשונה מראיון מקצועי שנועד לבדוק מה הידע המקצועי שלכם (למשל האם אתם יודעים לפתח תוכנה? באיזו שפה? כמה טוב אתם שולטים בה וכו'), ראיון משאבי האנוש, או הראיון האישיותי, נועד לבדוק מהי התאמת האופי שלכם לתפקיד. הראיון נערך על ידי אנשי משאבי האנוש, ועל מנת לעשות זאת, הוא מתמקד בארבע נקודות:
- מי אתם מבחינה אישית
- מי אתם מבחינה מקצועית
- מה אתם מחפשים לעשות, ולכמה זמן, שכולל בתוכו גם:
- עד כמה התפקיד והתרבות האירגונית מתאימים לאופייכם ולתפקידים שעשיתם בעבר
לאחר שאשת משאבי האנוש הבינה מי אתם מבחינה אישית, ומה עשיתם מבחינה מקצועית עד כה, היא תנסה לברר מה אתם רוצים לעשות מכאן והלאה. היא תרצה לברר כמה זמן אתם מתכננים להשאר בחברה (שלרוב מנוסח כשאלה "איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים"), האם אתם שואפים לנהל ("בחברה שלנו אין אופק תעסוקתי, זה מפריע לך?"), וגם מה אתם מצפים מהתפקיד ("התפקיד הוא רוטיני, והוא כולל הרבה עבודות אפורות. איך תתמודד עם זה?"). מיד נרחיב על כל אחד מהם;
פורש בגיל 35, לאחר שעשיתי את המליון
"אז איפה אתה רואה את עצמך בעוד חמש שנים" (השאלה לתשובה שמופיעה בכותרת) זו הדרך המנומסת של אשת משאבי האנוש לנסות ולהבין כמה זמן אתם מתכננים להישאר בחברה. מה מומלץ לענות לשאלה הזו? בדומה לעצות שהשאנו לכם בטיפים הקודמים שלנו, מומלץ לענות את האמת, רק את האמת, ואך ורק את האמת. אין טעם להגיד שאתם רואים את עצמכם בחברה הזו עד שיגררו אתכם מהשיער אל מחוזות הפנסיה הברוכה, גם כי זה גם לא אמין, וגם מכיוון שזה לא עולה בקנה אחד עם מה שמצאה הסטטיסטיקה: סטטיסטית, הייטקיסט מחליף עבודה כל 3 שנים וקצת, בממוצע, וסביר להניח שאתם לא חורגים מהסטטיסטיקה הזו בצורה יוצאת דופן.
עם זאת, ניתן לענות שאתם אוהבים מקומות עבודה יציבים שניתן לפתח בהם קריירה, ושבמקומות עבודה כאלו, אין לכם בעיה להישאר שנים רבות. זו תשובה שנשמעת כנה, וזו תשובה שלא פעם היא גם אמיתית - מקומות עבודה שמאפשרים שינוי תפקיד, פיתוח קריירה ואופק ניהולי, הם אכן מקומות שעובדים נוטים להשאר בתוכם יותר שנים מהממוצע.
אני רוצה להשאר מפתח זוטר כל חיי
"בחברה שלנו אין אופק תעסוקתי, זה מפריע לך?", או שאלות דומות בניסוח מעט שונה, היא הדרך המנומסת של איש משאבי האנוש להגיד לכם שהסיכוי שלכם להתקדם לניהול בתוך החברה, שואף לאפס (אם בגלל שאין משרות ניהול בחברה, או בגלל שהסיכוי להגיע למשרת ניהול הוא קטן), ובו זמנית, לברר מה דעתכם על כך. מרואיינים רבים נוטים לשקר במצח נחושה בשלב הזה ("לא, זה בכלל לא מפריע לי" או "לנהל?! אני?! פחח! תסלחי לי כן? אבל זו תהיה חוסר אחריות להפקיד בידי אחריות כלשהי" וכו'), בעיקר אם הם לחוצים למצוא עבודה. אתם נוטים להגיד את כל מה שאנשי משאבי האנוש מצפים לשמוע, מתוך האמונה שזו שאלה מכשילה ומתוחכמת כלשהי, שנועדה לבדוק עד כמה אתם צנועים, אבל השאלה הזו לא מתיימרת להיות מתוחכמת, וזה לא מבחן הגיון / אופי נסתר, אלא ניסיון כן מצד איש משאבי האנוש לאפיין את מקום העבודה בצורה המדויקת ביותר. ישנן חברות שבשל אופיין, קשה להגיע בתוכן ממשרה שאינה ניהולית, למשרה ניהולית, ולא פעם, אנשי משאבי האנוש בחברה כזו יציינו זאת באוזנייכם במהלך הראיון, בשביל לוודא איתכם שאתם מודעים לזה, ושלא תתאכזבו בהמשך ("אבל הבטחתם בראיון שאני אוכל להפוך למנהל מתישהו!!").
ראיון עבודה נועד בשביל לברר את ההתאמה שלכם למקום העבודה ולתפקיד, אבל הוא נועד גם בשביל שאתם תוכלו לברר את התאמת התפקיד ומקום העבודה לשאיפות שלכם. אם אתם מחפשים מקום עבודה יציב, אבל גם כזה שמאפשר לכם להתקדם בתוכו, אל תחששו להגיד את זה, גם אם "הסיכון" הוא שלא תעבדו שם בשל כך. אחרי הכל, לא הייתם רוצים לשקר, להתקבל לעבוד שם, ואז לגלות שהדרך היחידה לתפוס את מקומו של אחד המנהלים בחברה הזו, היא לחכות שהוא ימות בשיבה טובה (חס וחלילה).
אני חולה על שגרה ועל עבודות משעממות!
"חלק נכבד מהתפקיד הוא רוטיני, והוא כולל הרבה עבודה אפורה. איך תתמודד עם זה?" היא הדרך המנומסת של אשת משאבי האנוש להגיד לכם את האמת – התפקיד הוא רוטיני, והיא רוצה לדעת שזה לא יגרום לכם לברוח אחרי שעתיים וחצי, כולל הזמן שלקח לכם למצוא חניה. גם פה, למרואיינים יש לא פעם נטייה להבטיח הרים וגבעות, לספר שהם מסוגלים לעבוד במשך שנים רצוף על משימות שאין בהן שום מעוף, והן אפרוריות ומשעממות, ומכניסות את המוח למצב של טייס-אוטומטי, שקר שגם המרואיין וגם המראיין לא באמת מאמינים לו - כי אף אחד הרי לא באמת מת על עבודות אפרוריות. גם פה, לא מדובר באיזהו מבחן נסתר שנועד לבדוק משהו, אלא באמירה עובדתית - התפקיד לו אתם מתראיינים מכיל חלק נכבד ואפרורי, ואתם צריכים להיות מודעים לזה ולקחת את זה בחשבון, בשביל שלא תתחילו לעבוד שם ותתאכזבו זמן קצר לאחר מכן. חשוב שתיקחו בחשבון שאם אין לכם אורך נשימה, ויכולת להתמיד בעבודות שחלק נכבד מהן הוא רוטיני וחסר מעוף, שזה הזמן שלכם להבין שכנראה המשרה הזו היא לא המשרה הנכונה לכם.
דבר שני, אל תשקרו ואל תגזימו. בהנחה שיש לכם יכולת להתמיד גם בחלקים הפחות מרתקים של המשרה, ציינו שאתם מודעים לכך שלכל משרה יש חלקים מרתקים יותר ופחות, ושזה מקובל עליכם שלא הכל בחיים הוא פאן פאן פאן. התשובה הזו נשמעת כנה יותר וגם הגיונית יותר.
כשאתה מגרד את הסנטר, מה אתה אומר?
הגענו לסעיף האחרון בנושא משאבי האנוש, והוא שפת הגוף. בכל הנוגע לשפת הגוף, מה שנכון לגבי בדיקת פוליגראף, נכון גם פה – אל תשקרו. רובנו לא שחקנים מוצלחים כל כך, וגם אלו מאיתנו שיודעים לשקר בלי להניד עפעף, כשאנחנו במצב לחץ (וראיון עבודה הוא מצב לחץ), היכולת להשאר רגוע ולזייף את זה, נפגעת בצורה משמעותית.
נהוג לחשוב שאנשי משאבי האנוש עוברים קורס מיוחד לקריאת שפת הגוף (הם לא), אבל האמת היא שכל אחד ואחת מאיתנו מתמחים בזה מגיל אפס כמעט. אמצעות ניסיון החיים ואינטראקציות חברתיות שחווינו, כולנו יודעים לזהות מתי אנשים משקרים לנו, וניסויים בפסיכולוגיה קוגנטיבית מראים שאנחנו גם די טובים בזה. אנשי משאבי האנוש בהחלט שמים דגש גדול על שפת הגוף שלכם, כשאתם מרואיינים, למרות שרובם מעולם לא עברו קורס רשמי בזה, והם בהחלט ישתמשו ברמזים משפת הגוף שלכם, בכל פעם שהם יחושו שמה שסיפרתם אינו לחלוטין האמת. נסו לשדר שפת גוף נינוחה. אל תשבו קפוצים בכסא, אל תאחזו במשענות המסעד כאילו חייכם תלויים בכך, דברו עם הידיים, אבל לא בתנועות אלימות ופראיות, הרשו לעצמכם לחייך ולהפגין רגשות – בקיצור – התנהגו כמה שיותר טבעי.
לסיום, חשוב להוסיף עוד שני פרטים שיכניסו את כל הטיפים שנכתבו עד כה לפרופורציה:
השאלות שמופיעות פה הן אופציונאליות. הן לא יופיעו בהכרח בכל ראיון משאבי אנוש, ויתכן שהן כן יופיעו, אבל בצורה אחרת, ויתכן גם שיופיעו שאלות אחרות לגמרי, בנושא אחר לגמרי, כי ראיון משאבי האנוש הוא תלוי אופיו של המראיין.
לא נכנסתי לכל נושא ה"ציירו לי עץ / כלב / בית / דולפין / איזו חיה הייתם אם היית חיה? באמת? חיפושית זבל? למה זה טוב?!" כי יש המון מדריכים באינטרט שמסבירים מה עושים עם זה, ומעבר לכך, השאלה הזו מאוד לא אהובה על עובדי ההייטק, ולכן אני לא מאמין גדול בה.