דלת לא טורקים - איך מודיעים למנהל שאתה עוזב?
גם אם אתם ממש ממש שמחים לעזוב את מקום העבודה הנוכחי שלכם, רצוי שתעזבו בחיוך, ותסיימו בטוב. הפוסט הבא מסביר למה
בניגוד למה שהיה נהוג בעבר, כיום, ניידות העובדים גבוהה יותר, ורוב האנשים עובדים ביותר ממקום אחד לאורך הקריירה שלהם. עובדי הייטק רבים מתחילים לפזול לצדדים ומחפשים את "השלב הבא", אפילו בעודם מועסקים. עובדי ההייטק מודעים לכך, המנהלים שלהם (שהם עצמם נוהגים ככה) מודעים לכך, וגם החברות שמעסיקות אותם מודעות לכך. אין שום פסול ברצון להתקדם בחיים, אבל גם בזה יש דרך נכונה, ודרך קצת פחות – הכתבה הנוכחית מסבירה מה רצוי לעשות כשעוזבים מקום עבודה.
רובנו וודאי מודעים לעובדה ששוק העבודה הנהוג כיום, שונה בתכלית מהשוק שהיה נהוג בתקופת ההורים שלנו – ההורים השתחררו מהצבא בגיל 21 בערך, ומיד מצאו עבודה בחברה, שסביר להניח שממנה, הם השתחררו רק בפנסיה. כיום, אין זה נדיר להחליף מספר מקומות עבודה לאורך הקריירה, והמעבר ממקום למקום, לרוב, נובע מהצורך של רובנו לשאוף להתקדם בחיים. התקדמות בחיים היא דבר טוב לשאוף אליו, אבל קשה להתקדם כששורפים גשרים ולכן, עזיבת חברה אחת לטובת אחרת, צריכה לעשות בצורה נעימה, ללא חיכוכים ובדרך שתאפשר לכם לבקש מהמנהל הנוכחי להמליץ עליכם בפני המנהל הבא. ככה עושים את זה.
לפני שבכלל עוזבים
לא מעט עובדים לא מודעים לכך, אבל אם הם היו מספרים למנהל הישיר שלהם שבכוונתם לעזוב, יתכן שהוא היה מושיב אותם לשיחה, ומנסה לברר מהו הגורם בעטיו הם מעוניינים לעזוב. יתכן שאם היו בידיו הסמכויות לכך, הוא אף היה מעביר את הנושא הלאה, והחברה היתה מנסה להשאיר אתכם אצלה. שכר ניתן להעלות, תפקיד משעמם ניתן לשנות או לפחות, להרחיב את סמכויותיו, ובעיות חברתיות ניתנות לפתירה, או בעזרת שיחה בין הניצים, או בעזרת הצבה מחדש במחלקה אחרת, רחוק מעין הסערה.
חיה בורנשטיין – מנכ"לית דיאלוג: "אלא אם מדובר במקרים של עייפות החומר, או בעובד שתרומתו לחברה בעייתית, חברות לרוב מעדיפות שעובדים לא יעזבו אותן לעיתים תכופות. מבחינת החברה, להשאיר עובד טוב בתוכה, גם אם זה כרוך בשינוי התפקיד של אותו עובד, עדיף על פני הצורך לקחת עובד חדש שהוא בחזקת 'חתול בשק'. לכך צריך להוסיף את העובדה שתהליך הגיוס וההכשרה של עובד חדש הוא ארוך וממושך, שלא בטוח שהעובד החדש יהיה טוב כמו העובד המוחלף, ושאין וודאות לכך שהעובד החדש אכן יקלט בחברה".
אם הגעתם למסקנה שאתם רוצים לעזוב, ואם יש לכם הצעות אחרות, דברו עם המנהל הישיר שלכם, ועדכנו אותו בכך. אל תשללו על הסף את ההצעות שנתנה לכם החברה הנוכחית בה אתם עובדים, ונסו לראות אם השיפור שמוצע לכם, באמת ינטרל את הבעיה שבכלל הניעה אתכם לחפש עבודה חדשה.
- התראה מראש
אם בכל זאת החלטתם לעזוב, עליכם להודיע על העזיבה מראש. ברוב חוזי העסקה כיום, ישנו סעיף המפרט בפניכם, כמה זמן מראש עליכם להודיע על עזיבה. תכננו את תחילת העבודה בחברה החדשה, כך שתוכלו לעמוד בתאריך לו אתם מחוייבים בחברה הנוכחית, ואל תתנו תאריך תחילת עבודה לא ראלי, בהנחה ש"הכל יסתדר איכשהו".
חיה: "בהנחה שלא עזבתם את החברה בטריקת דלת, ובהנחה שאתם מתכננים לבקש מהמנהל הנוכחי להמליץ עליכם בעתיד, רצוי לשבת איתו לשיחה על מנת לסיים את העסקתכם בצורה רשמית ומוסדרת. באותה ההזדמנות בררו האם החברה מעוניינת שתכשירו את מחליפכם, ומהו משך תהליך החפיפה. לאחר שיש לכם את המידע הזה ביד, תוכלו להתחייב על תאריך תחילת עבודה בחברה החדשה בלב שקט".
חברות מודעות לכך שעזיבה מהיום-להיום, אינה משהו אפשרי, ורובן מגלות גמישות מסוימת בקולטן עובד חדש, על מנת לאפשר לו לסיים את מחויבויותיו בחברה הקודמת בצורה הולמת. ככל שהתפקיד בכיר יותר, כך, משך הזמן שחברה תחכה לכם הוא גדול יותר, על פי רוב. לפני חתימת החוזה בחברה החדשה, הבהירו למעסיק מתי תוכלו להתחיל לעבוד, וקיבעו מועד תחילת עבודה שיאפשר לכם לחפוף את המחליף ולסיים עד תומו את התפקיד הקודם.
להשאיר שולחן נקי
כשעובד יודע, מנטאלית, שהוא כבר שייך למקום עבודה אחר, יכולת ההתמדה שלו בעבודה הנוכחית יורדת פלאים. הוא כבר לא צריך להרשים איש, אחרי הכול, כי הוא עוזב...אז אפשר "לחפף" בשביל לסמן וי. אין טעות נוראה מזו:
חיה: "קודם כול, חברה היא כמו משפחה. עברתם יחד כברת דרך ואין שום סיבה לסיים את זה באקורדים צורמים. שנית חבל להרוס עבודה מעולה של שנים, בגלל חודש אחד של חוסר אכפתיות. מבחינת עלות - תועלת, שווה לעובד להמשיך ולהציג את אותו הסטנדרט לו הוא הורגל, עד לרגע בו הוא מעביר כרטיס בשעון הנוכחות בפעם האחרונה. אחרי הכול, להרוס רושם של שנים בגלל חודש אחד, משול להזמנת ארבע מנות מעולות במסעדה, כשבסוף, קינוח גרוע מוציא אתכם עם טעם רע בפה. גם אם פיטרו אתכם, ואפילו אם בשל הפיטורין, מקננת בכם תחושת נקם, אל תזלזלו בחודש האחרון – אחרי הכול, כשעובד מפוטר, לא תמיד מחכה לו עבודה אחרת, ולכן, חשוב מאוד שהוא יקבל המלצות מעולות מהעבודה הנוכחית, וזו הסיבה שדווקא אז, שווה לו להשקיע את פרק הזמן האחרון שלו שם, בשביל לישר הדורים ולהותיר רושם מעולה על הממליצים".
מרגע שנתתם התרעה על עזיבה, רשמו בפניכם את המטלות שנותרו לכם. קבעו לוח זמנים לסיום כל מטלה, וקחו בחשבון שבין לבין, אתם צריכים גם לחפוף את המחליף. במידה ומתקבלות מטלות חדשות, דאגו לשלב בניהולן את המחליף, על מנת שהוא יהיה "בסוד העיניים" ויוכל להמשיך מאיפה שהפסקתם, ברגע שתעזבו.
לענות לטלפונים?
אין אנשים שאין להם מחליפים, אבל בהחלט יש עובדים שמחזיקים במידע שבהעדרם, קשה מאוד להגיע אליו. אם במקום עבודתכם הקודם, ניהלתם מידע שלאיש מלבדכם לא היתה נגיעה אליו, סביר להניח שגם לאחר לכתכם, יתקשרו אליכם מהעבודה הקודמת, לשאול אתכם שאלות מקצועיות. לכאורה, אין לכם שום מחייבות לענות לשאלות שכאלו, אבל מעשית, אל תשללו את זה על הסף:
חיה: "את ההתייחסות לנושא הזה, אני רוצה לחלק לסעיפים:
- לא לשרוף גשרים - רצוי לענות לשיחות שכאלו, גם בגלל שהאנשים האלו הם הממליצים שלכם, וגם בגלל שזו התנהגות אנושית תרבותית ונכונה – שריפת גשרים אינה דבר טוב, בטח שלא בשוק הישראלי הקטן, בו מי שניהל אתכם היום בחברה X, עשוי להיות זה שיראיין אתכם בעוד חמש שנים, כשתגישו מועמדות לחברה Y.
- מהו טיב העזרה – אם מדובר בשאלות קטנות בנוסח "איפה תייקת את המסמך", או "מהו הקוד לרכב הליסינג", מן הסתם, אין טעם לסנן. הבעיה מתעוררת כאשר מדובר בשאלות תמיכה ארוכות ותכופות, שעשויות לגזול מכם זמן יקר, ולזה אני מתייחסת בסעיף הבא;
- היו אדיבים אבל לא במחיר פגיעה אישית – אם מדובר בתמיכה בפרוייקט שנוהל על ידיכם, והשאלות המופנות אליכם הן שאלות מקצועיות, ארוכות וגוזלות זמן, ענו עליהן, אבל דעו למתוח את הקו. אל תתנו לתמיכה לפגוע לכם בתפקיד החדש, ונסו לצמצם, מראש, את פרק הזמן בו נצרכת התמיכה, על ידי הותרת הוראות, הסברים, הכוונה מדייקת וחפיפה יעילה למחליפכם, בטרם עזבתם".
המלצות לממליצים
כמעט כל מעסיק חדש שלכם, יבקש שתספקו רשימת ממליצים, וחלק נכבד מאוד מהמעסיקים הללו, יטרח להתקשר לממליצים, ולתהות בעזרתם על קנקנכם. נהוג לבקש המלצה ממנהלים ישירים, ויש עובדים שיוצאים מגידרם ומבקשים המלצה מדרג ניהולי גבוה יותר. הנה מספר נקודות שמאוד חשוב להקדיש להן מחשבה, כשבוחרים ממליץ:
- האם כדאי לבקש מהמנכ"ל? – אין ספק שזה מרשים מאוד כשברשימת הממליצים שלכם מופיע מנכ"ל, בטח כשזה מנכ"ל של חברה גדולה, מכובדת ומוכרת. אבל מאיגרא רמא לבירא עמיקתא – אם המנכ"ל לא ניהל אתכם ישירות, כשהוא ישאֵל על טיב העבודה שלכם, יגמגם, ואז יפלוט ש"בעצם, הוא לא ממש עבד תחתי, אבל קח מספר טלפון של המנהל הישיר שלו...דבר איתו", זה יותיר את הרושם ההפוך למה שקיוויתם. תשובה כזו יכולה, במקום לעזור, לקלקל. גם קפצתם מעל לפופיק, וגם קיבלתם המלצה פושרת שהחזירה הכול לפרופורציות הראויות. לא היה פשוט יותר לתת את שמו של המנהל הישיר מראש?
- מתי לא לבקש המלצה מהמנהל הישיר – הנטיה הטבעית של רובנו היא לבקש מהמנהל הישיר להמליץ עלינו (וחברות רבות גם מבקשות באופן מפורש המלצה מהמנהל הישיר). אחרי הכול, הוא באמת יודע איך עבדנו ובאמת מכיר אותנו כבני אדם. אבל אם לא הסתדרתם עם המנהל הישיר, לא בטוח שההמלצה שתקבלו ממנו היא חיובית, ולכן, לא תמיד בטוח ששווה לבקש שהוא ימליץ עליכם.
- מנהל מעולה, ממליץ גרוע – גם אם הסתדרתם עם המנהל הישיר שלכם, והוא מוכן לתת עליכם את ההמלצה הטובה בעולם, זה לא אומר שהוא ידע להמליץ עליכם. יש אנשים שיכולת הדיבור שלהם, נופלת עשרות מונים מיכולת הניהול שלהם. הם מנהלים מעולים ודברנים גרועים, וגם אם הם ממש ירצו להלל ולקלס אתכם בפני המעסיק הבא...זה איכשהו, יצא להם רע. בחרו ממליץ שאתם בטוחים ביכולת שלו להעביר מסר ברור, מובן וחיובי.
- מנהל רוחבי – אם המנהל הישיר שלכם אינו הממליץ האידיאלי, נסו לבדוק אם יש מנהל אחר, שמכיר אתכם גם כעובדים וגם כבני אדם, שמסוגל לספק המלצה טובה.
- מכתב המלצה – הדעות לגבי מכתבי המלצה חלוקות. יש שרואים בהם עדות לעובד טוב, ויש שמעדיפים להתקשר לממליץ ולנהל איתו שיחה, על מנת לשאול שאלות רלוונטיות שאין עליהן מענה במכתב. בכול מקרה, מכתבי המלצה אינם מזיקים, ולכן, אם יש לכם אפשרות להצטייד בהם, אל תוותרו עליה. מומלץ לקרוא את הכתבה הזו, שמסבירה בפירוט איך מרכיבים רשימת המלצה מנצחת.
חיה: "לא לשכוח להביא לידיעת הממליצים את העובדה שיתקשרו אליהם – זה יוצר רושם רע מאוד כשהממליץ, תחתיו עבדתם לפני עשור, לא זוכר אפילו את התפקיד שמילאתם. נהלו איתם שיחה ידידותית, העלו זיכרונות, והסבירו להם על המשרה עליה אתם מתמודדים, בעיקר על מנת שהם יוכלו לדעת על אילו תכונות רלוונטיות למשרה המוצעת עליהם לדבר. מעבר לכך, נסו לחוש בטון הדיבור אם הממליץ מעוניין להמליץ, או שהוא מתייחס לכך בקרירות, כמשהו מטריד וכו'...מה שעשוי להשפיע על טיב ההמלצה. וותרו על ממליץ שנשמע מהוסס ("אני באמת לא ממש זוכר איך היית בתור עובד") או לא מאושר מדי מה"תיק" שנפל עליו – עדיף לוותר על ממליץ רע, מאשר לקבל המלצה נוראית".
לסיכום, עזיבת מקום עבודה אינה נחשבת למשהו נדיר כיום. העובדים המודרניים בשוק ההייטק, ניידים יותר ביחס למקובל בעבר, וכבר לא מגיעים לחברה "מיד לאחר הצבא ועד הפנסיה". עם זאת, כשעוזבים חברה, יש לעשות זאת בצורה שלא תשרוף גשרים, להיות זמין לעבודה הקודמת בעניינים טכניים, אבל גם לדעת למתוח את הקו, על מנת למנוע פגיעה בעבודה החדשה, או ניצול. בחירת הממליצים אינה עניין של מה בכך. יש להשקיע מחשבה בכל ממליץ שאת שמו אתם מספקים ולחשוב על סוג ההמלצות שאתם צריכים בשביל העבודה החדשה ועל פיהן לבחור את הממליצים.אל תשכחו לדבר עם הממליץ לפני שאתם נותנים את שמו, כדי לוודא שהוא זוכר אתכם, וזוכר אתכם לחיוב. שיהיה מעבר קל ומוצלח!