כמה עובדות על נשים עובדות - חלק ג'
אחוזן של הנשים בתעשיית ההייטק לא השתנה לאורך העשור וחצי האחרונים, אבל הנתון של הלמ"ס מסתיר בעיה קשה עוד יותר מכפי שנדמה. על כך ברשומה הבאה
תעשיית ההייטק נחשבת לחלומו של כל שכיר, ובצדק. השכר שם גבוה משמעותית מהממוצע, וכמות האקדמאים שם גם היא, גבוהה מאוד ביחס לתעשיות אחרות. תעשיית ההייטק היא גם שוויונית מבחינת הזדמנויות, מאחר שהתפקידים אינם פיזיים, כלומר גברים ונשים עם ניסיון והשכלה זהים, יכולים למלא את אותו התפקיד בהצלחה זהה. לאור העובדה שמרוויחים בהייטק הרבה (מה שהופך את המשרות בתחום לנחשקות) ולאור העובדה שאין אפליה מגדרית, ניתן לצפות שכמות הנשים והגברים בתעשייה הזו תהיה פחות או יותר שווה, אבל זה לא מה שקורה במציאות: הלמ"ס מצאה שרק 35% מעובדי תעשיית ההייטק הן נשים. לפני שנסביר למה יש פחות נשים מגברים בתעשיה, נסביר למה הנתון של הלמ"ס מציג את הבעיה בצורה טובה יותר מכפי שהיא באמת.
מזכירות ונשות משאבי אנוש, לעומת מהנדסים ומנהלים
הלמ"ס מתבססת על דוחות של ביטוח לאומי, וביטוח לאומי מחשיב את כל מי שמקבל תלוש משכורת מחברת הייטק, כעובד הייטק. בחברת הייטק, ואם עבדתם באחת אתם לבטח יודעים, יש שלל תפקידים שאין קשר ממשי בינם לבין עבודת הייטק: אנשי מכירות, מחסנאים, אנשי משאבי אנוש, עובדים אדמיניסטרטיביים, חשבונאים וכו'... לבעיה הזו בניתוח של הלמ"ס יש שני הבטים:
- הראשון, חלק מהמקצועות הללו הם נשיים במובהק (למשל משאבי אנוש ועבודה אדמניסטרטיבית), לכן לא ניתן להבין כמה נשות הייטק עובדות בחברת הייטק, שעל הנייר מציגה כי 35% מעובדיה הן נשים, כאשר לא ידוע מהו תפקידה של כל אישה בחברה. למעשה, הגיוני יותר לחשוד מלכתחילה שאחוז הנשים במחלקת משאבי האנוש גבוהה יותר מכמות הנשים במחלקות הטכנולוגיות.
- השני, כאשר מתיחסים לכלכלן כעובד הייטק, רק כי הוא עובד בחברת הייטק, נוצרת הטיה. בעוד שמהנדס תוכנה שעובר לעבוד בבנק כמהנדס תוכנה, עדיין ישאר עובד הייטק (למרות שהוא כבר לא עובד בחברת הייטק), כלכלן שעבד בחברת הייטק ועבר לעבוד בבנק, כבר לא נחשב ל"עובד הייטק", וזה תקין, אבל למעשה, הוא לא היה צריך להחשב כעובד הייטק עוד קודם לכן. ההטיה הזו קושרת את כתר "עובדת ההייטק" להרבה נשים שכל קשר בינן לבין תפקיד טכנולוגי, הוא מקרי.
אז כמה נשים באמת יש בהייטק? חשבנו שלעולם לא תשאלו...
הרבה פחות מהנתון של הלמ"ס
בשביל לדעת כמה נשים *באמת* יש בהייטק, צריך לבדוק כמה מהעובדים *הטכנולוגיים* בלבד הן עובדות. בבדיקה שעשינו במאגר הנתונים של דיאלוג, באמצע 2012, מצאנו את הדברים הבאים:
- אחוז הנשים מסך כל עובדי ההייטק שרואיינו בשלושת החודשים האחרונים היה כ-34%, כלומר דומה לנתון של הלמ"ס, אבל מכאן זה רק הולך ונהיה גרוע יותר:
- אחוז הנשים בקרב העובדים הטכנולוגיים בלבד, היה רק 26%.
- אחוז הנשים בקרב מהנדסי התכונה עמד על 23%, ובחומרה הוא עמד על 8% בלבד!
ניתן לחשוב על שתי סיבות עקריות למה זה כך:
- הראשונה, מלכתחילה, פחות נשים נכנסות לתעשייה בהשוואה לגברים. הסיבות לכך יכולות להיות:
גנטית או תרבותית - נשים מלכתחילה לא לומדות באוניברסיטה תארים שמיועדים לתעשיית ההייטק, אם בגלל הבדלים גנטיים ואם בגלל הבדלים תרבותיים.
אחרת - נשים כן נרשמות במידה שווה לתארים למקצועות הייטק אבל פורשות במהלך התואר, ו/או נשים מסיימות את התואר באחוזים שווים לגברים, אבל בוחרות לעסוק במקצוע שאינו קשור להייטק בסופו של דבר, יותר מגברים שסיימו את התואר. - השניה, יתכן שאחוז הנשים המועט גם ככה, פוחת עם הגיל (בהשוואה לגברים), כי יותר נשים נוטות לפרוש מהתעשייה לאחר שהן נישאות ומולידות ילדים (בהשוואה לגברים עם ילדים), מאחר שזוהי קריירה מרובת שעות עם דרישות גבוהות.
מצבן של נשים ב-2014 אינו טוב
אם לסכם את מה שמצא מדד "שוות", אזי, מצבן של נשים בשוק העבודה היה לא מאוד טוב, השתפר מעט, ואז הורע, ולכן כיום הוא בדיוק במצב בו הוא היה, כשהתחילו לבדוק את מדד השוויון של נשים בשוק העבודה (2004). הסיבות לכך נובעות מהעובדה ש:
- יותר נשים מגברים הן עובדות קבלן
- פחות נשים יוצאות לעבודה מגברים
- נשים נוטות יותר מגברים לעבוד במשרה חלקית
- נשים משתכרות פחות לשעה (84% משכרו של גבר לשעה)
- פחות נשים עובדות בשוק הייטק, וגם אז, הן מוצבות בתפקידים טכנולוגיים פחות (בדיקה של דיאלוג מצאה את זה).
כל אלו מובילים לכך שמצבן של נשים בשוק העבודה לא השתפר מאז 2004, וחלק מזה נובע מהעובדה שנשים נתפסות כאלו שאחראיות על גידול הילדים, לכן נותר דבר אחד נוסף לבדוק - חופשת הלידה וגידול הילדים, בכך נעסוק ברשומה הבאה והאחרונה בסדרה.