עבודה בהייטק וילדים הולכים ביחד?
הדבר האחרון שאנשים חושבים עליו, כשהם שומעים "עבודה בהייטק", זה שעות נוחות, או אפשרות לנהל קריירה וחיי משפחה במקביל. ובכל זאת, לא מעט הורים עובדים בהייטק – אז איך הם עושים את זה?
בשיא בועת הדוט.קום, בסוף שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000, תעשיית ההייטק הפכה לחלום של כל ישראלי שרצה להתעשר. סטארט-אפים נפתחו ונסגרו, הבאזז של התעשייה רחש, וכולם ידעו לספר שהם מכירים מישהו שהתעשר בין לילה בזכות משכורות העתק שהיו נהוגות בתחום.
החלום הזוהר הזה לא הגיע בחינם – שמועות נפוצו על עבודה מסביב לשעון, שכללה לעיתים, ימים שלמים ורצופים במשרד בלי לראות את הבית. חלק מהשמועות הללו לא היו רחוקות מהמציאות, ולכן, התעשייה משכה אליה בעיקר חבר'ה צעירים, רצוי רווקים, שלא חיכו להם בבית, לא חיות מחמד, לא ילדים ולעיתים גם לא בני או בנות זוג, ועל כן, הם יכלו להקדיש את כל מאודם לעבודה.
תעשייה מתבגרת
ככל שחולף הזמן, תעשיית ההייטק מתבגרת, וככל שתעשיית ההייטק מתבגרת, כך היא גם מתקרבת יותר לנורמה. המשכורות אמנם עדיין גבוהות בהרבה מהממוצע (מוזמנים לראות בעצמכם), אבל בכל הנוגע לשעות העבודה, ולציפייה שלא יהיו לכם חיים מלבד העבודה, הציפיות האלו מותנו נורא. הסיבה העיקרית לכך היא העלייה בגיל הממוצע של עובדי התעשייה. אם בשנות ה-90 רובם היו חבר'ה צעירים אחרי צבא, או מיד לאחר סיום התואר, הרי שכיום, חלק הארי של התעשייה נמצא בסוף שנות ה-20 ובאמצע שנות ה-30.
"בגיל הזה" אומרת טל טרוסמן – מנכ"לית חברת ההשמה דיאלוג "ללא מעט עובדים יש משפחה וילדים, והם רוצים לקחת חלק פעיל במשפחה ובגידול וחינוך ילדיהם, מה שממתן את ההשקעה בקריירה".
יש חברות שעדיין יצפו מכם לעבוד קשה, הרבה מעל הממוצע, ויפגינו מעט גמישות, ומנגד, ישנן לא מעט חברות שחצו את הרוביקון והתאימו את עצמן לעובדה שחלק נכבד מעובדי ההייטק הם אנשי משפחה.
סטארט-אפים צעירים מול חברות
ככלל, ככל שחברה היא גדולה, היררכית וותיקה יותר, כך, סיכוי סביר שתוכלו לנהל חיי הורות מודרניים בצורה קלה יותר. מקומות העבודה ההייטקיסטים, בניגוד מוחלט לדעה הרווחת, בהחלט מעודדים משפחתיות, ובהחלט מאפשרים גמישות, לעיתים אף יותר מחברות תעשייתיות וותיקות יותר, מכמה סיבות, אליהן נגיע מיד.
הנה מה שהיה לשני משתתפים בפורום עבודה בהייטק – תפוז, להגיד בנושא:
"גם בחברות בהן אני עבדתי וגם אצל הלקוחות שלי כיום מקובל להגיע בין 8-9 וללכת בין 5-6 אחה"צ" [Cמן רשום]
"אצלנו אפשר לסכם את זה עם החברה אבל זה מתבטא במשכורת. העסקתי עובדת לאחרונה שביקשה לצאת כל יום ב-16:00. בגלל שבחברה הקודמת היה לה בעייה עם זה, היא אמרה את זה מראש וביקשה שזה יכנס לחוזה. כשהתחלנו את הגיוס הערכנו את המשרה ב- 20K + רכב. המועמדת הזאת בלטה מאד מעל השאר שראיינתי...[אבל] בגלל בעיית השעות סיכמו איתה בסוף על 16.5K + רכב שזאת משכורת נמוכה מאד למישהי עם הכישורים שלה. היא בכל זאת שמחה מאד כי בכמה חברות אחרות בהן התראיינה לא הסכימו להעסיקה אותה בתנאים כאלה כלל, לא היו מוכנים אפילו לשאת ולתת". [The BIue Shark]
בסטארט-אפים המצב עשוי להיות שונה במקצת (מוזמנים לקרוא: איך זה לעבוד בסטראט-אפ), אבל גם אז, תלוי מהו גילו של הסטארט-אפ, ובאיזה שלב הוא נמצא. אם הוא בחיתוליו, והמוצר עדיין לא גמור, סביר להניח שהעבודה תהיה לחוצה יותר, תכלול שעות רבות יותר, ותתאים יותר למי שאין לו בעיה "להינשא" לעבודה. עם זאת, כיום גם חברות הסטארט-אפ מודעות לכך שחלק נכבד מעובדי תעשיית ההייטק הם אנשים מבוגרים יותר, ושיש להם משפחה וילדים, ועל מנת לגייס את פלח האוכלוסייה הזה, לא נדיר למצוא סטארט-אפים שאימצו את שיטת תשע שעות העבודה היומיות.
עבודה מהבית ושיטת הניהול העצמית
קודם הזכרנו את העובדה שחברות ההייטק גמישות יותר מחברות מהתעשייה הוותיקה. הגמישות הזו עשויה להתבטא בשני אופנים:
VPN – ישנן חברות שישמחו לתת לכם לעבוד מהבית. החברה תצייד אתכם במחשב נייד, ובחיבור מיוחד-מאובטח, שיאפשר לכם להמשיך לעבוד מכל מקום בו תחפצו, גם כשאתם לא במשרד. השיטה הזו מאוד יעילה להורים, שרוצים לצאת מוקדם כדי להוציא את הילדים מהגן, אבל להמשיך לעבוד לאחר שהם הלכו לישון, ויש חברות בהן השימוש ב-VPN נפוץ מאוד ומקובל.
שיטת הניהול העצמי – חברות אחרות מאפשרות גמישות בשעות ההגעה ובשעות הסיום. הן יאפשרו לכם להגיע מוקדם יותר מהמקובל, וללכת מוקדם יותר מהמקובל, או לחלק את השעות השבועיות שלכם ככה שבימים מסוימים תצאו מוקדם יותר, ובימים אחרים מאוחר יותר.
גנים מסובסדים – בפארק אזורים בפתח תקווה למשל, מספר חברות בפארק התאגדו יחדיו, והקימו פעוטונים מסובסדים, שהתשלום עליהם הוא תשלום זעיר בהשוואה לסכום ממנו תיפרדו לו תותירו את הזאטוטים הצווחים שלכם אצל גננת פרטית. מלבד העלות הכלכלית שנחסכת פה, הגן נמצא במטחווי יד [ורגל] ממקום העבודה, ואפשר לקפוץ לראות את הילד בהפסקת הצהריים, להורים שחבלי הפרידה קשים להם מנשוא, וגם, אפשר לאסוף את הילד מהגן, איך שיוצאים מהעבודה, בלי לחשוש שתתקעו בפקקים, ותותירו אותו מול גדר מיותמת, לפתח חרדות נטישה.
הקטנת היקף המשרה – גם זו דרך מקובלת במספר חברות, שהשכילו להבין כשהנולד הילד הראשון [והשני, והשלישי], חלק מההורים מעוניינים לעבוד פחות ולקבל פחות שכר. בחלק מהחברות יוצע לכם, אוטומטית, להקטין את היקף המשרה להיקף משרת הורים, ובחלק מהחברות תוכלו להגיע להסדר כזה, גם אם הוא לא קיים בצורה מובנית בחברה
קייטנות – כמו הגנים, רק בחופשים הארוכים. מסובסד על ידי החברה ומאפשר לכם להגיע לעבודה כרגיל, בלי לחשוש שתגיעו הביתה, ותגלו שלילד נמאס מהופ קטנטנים, ובשיממונו, הוא הצית את המטבח עם חנוכיה.
ככל, בעת החתימה על החוזה, ידאגו לספר לכם מהן שעות העבודה המקובלות באותה חברה, אבל קחו בחשבון שעשויות להיות שעות נוספות, או הבדלים בין המחלקות השונות, בתוך אותה החברה, כפי שמתאר הגולש הבא:
"לא כל הענף בנוי באותה צורה. יש חברות יותר גמישות ויש חברות פחות. ולפעמים תלוי גם במחלקה. למשל אצלנו אחרי השעה ארבע הקומה של שיווק ריקה כמו בסרט אפוקליפטי שבו נעלמו בני האדם. אנחנו מתבדחים [על כך ש]נקנה את הציוד של קרבות הלייזר, ונערוך לוחמה בשטח בנוי כל ערב" [כי אני הבוס]
אל תתחייבו על מה שלא תוכלו לקיים
תעשיית ההייטק עברה לא מעט שינויים לאורך שני העשורים בהם היא קיימת בישראל. אחד השינויים הגדולים שחלו בה, הוא התבגרות הגיל הממוצע של עובדיה, ועם ההתבגרות הזו השתנה גם המצב המשפחתי של עובדים אלו – מרווקים שכל מענייניהם נתונים לעבודה, הם הפכו לאנשי משפחה. השינוי הזה הוא שינוי מהותי באורחות חייהם של העובדים, והתעשייה לא אדישה לכך, ומשתנה כדי לאפשר לעובדיה לנהל קריירה מחד, וחיי משפחה מאידך. לפני שחתמתם על חוזה, אל תשכחו לברר מהן שעות העבודה המקובלות בחברה לה אתם מתראיינים, ואם אתם יודעים שלא תוכלו לעמוד בשעות המקובלות הללו, נסו לבדוק אם יש מסלול גמיש שיוכל "להכיל" אתכם ואת דרישותיכם המיוחדות. קחו בחשבון שברוב החברות בהחלט יצפו מכם לעמוד בשעות להן התחייבתם, אבל יפגינו גמישות מסוימת, או יתנו לכם פתרונות "יצירתיים" דוגמת ה-VPN.