המדריך לחיפוש עבודה - קורות חיים ד'
לפני שתתחילו לחפש עבודה, אתם צריכים לכתוב קורות חיים, וכדי שיצלצלו אליכם, אתם צריכים לדעת איך לכתוב קורות חיים. העלינו סדרת כתבות בנושא, וזו הרביעית והאחרונה שעוסקת בשירות הצבאי
גם אם אתם העובדים הטובים ביותר בעולם, וגם אם אתם עוברים בהצלחה כל ראיון עבודה שאי פעם הייתם בו, ומצליחים לענות נכונה על כל שאלה מקצועית בשפת תכנות שנשאלתם, אף אחד לא ידע את זה, אם קורות החיים שלכם לא יכתבו נכון, כי לא תזומנו לראיון. על מנת שקורות החיים שלכם לא ישלחו לסל המחזור, כתבנו סדרה שמסבירה, צעד צעד, איך כותבים קורות חיים כמו שצריך. עד כה, הסברנו לכם מה רצוי לא לכתוב בקורות החיים, מה חשוב לכתוב בפרטים האישיים ובהשכלה, ולבסוף מה כדאי לכתוב בסעיף התעסוקה. הגענו לחלק של השירות הצבאי. לפני שאתם צועקים "היי, אבל זה לא חוקי לשאול על שירות צבאי בראיון עבודה" (זה חוקי, אגב, אבל על כך בהמשך), נקדים ונאמר שככל הנוגע לעובדי הייטק, החלק של השירות הצבאי בקורות החיים, רלוונטי בעיקר למי ששירת ביחידות טכנולוגיות.
באופן כללי, אם לא שִרַתֵּם ביחידה טכנולוגית דוגמת 8200, ממר"ם, לוט"ם או 81, הכל כך סודית, עד שאנחנו נוטלים פה סיכון אישי בכותבנו אפילו את המספר שלה, ויתכן שנעלם בכל ר...[סתם, אנחנו עוד פה. נבהלתם? יופי]. איפה היינו? הא, כן, אם *לא* שירתם ביחידה טכנולוגית, אתם יכולים לציין את השירות הצבאי, או לא לציין אותו – שיקול שלכם. חשוב שתציינו את תאריך הגיוס והשחרור, ואת התפקידים *העיקריים* שמלאתם, כמו גם קורסים צבאיים שעשויים להיות *רלוונטים* לתפקידי הייטק. ככה זה נראה בקורות החיים שלי:
1912 – 1920 מש"קית ת"ש בגדוד נהגי הפרדות, בפלמ"ח
קורסים במסגרת התפקיד: קורס שיגור פקסים במורס, בה"ד 3
שירתי ביחידה כל כך סודית ש...
שירתּם ביחידה טכנולוגית? בחירה מעולה! אני שרפתי שלוש שנים בגבעתי, ומה קיבלתי מזה אתם שואלים [ואני עונה גם אם לא שאלתם]? מיניסקוס. אה כן, וכאבי גב, וגם את הזכות לעשות מילואים עד גיל 40 אם צריך. אם, בשונה ממני, התמזל מזלכם ושירתּם ביחידה טכנולוגית, יש שלושה דברים שאתם צריכים לעשות:
- בררו את שמו של התפקיד הצבאי שלכם באזרחות – לא פעם תגלו שתפקיד שמכונה "מנהל רשתות" בצבא, למשל, מכונה בכלל "Help-Desk" באזרחות.
- אחרי שביררתם איך התפקיד שלכם נקרא *באזרחות*, רישמו את שמו *האזרחי*, את היחידה בה הוצבתם [כי לעיתים, למרות שביצעתם תפקיד טכנולוגי, ביצעתם אותו ביחידה לא-טכנולוגית, ולכן הסמכויות שלכם היו שונות], מה בדיוק ביצעתם במסגרת התפקיד הזה, והאם פיקדתם על חיילים *מקצועית* [לא שעות יציאה בסופ"שים. פיקוד וניהול מקצועי בלבד].
- לבסוף, רישמו את כל הקורסים והתארים *הרלוונטים* שלמדתם, במסגרת השירות הצבאי.
אם ישנם אספקטים סודיים בקורות החיים שלכם, ציינו את המקסימום שבאפשרותכם לחשוף, בלי להסתכן בעבירת בטחון שדה. קורות החיים שלכם צריכים להראות ככה:
שירות צבאי
2006 – 2012 שירות סדיר + קבע בתפקיד [שם התפקיד *האזרחי*] ביחידת [שם היחידה].
במסגרת התפקיד:
- ניהלתי צוות של חמישה מפתחים. הניהול כלל חלוקת לו"ז וניהול מקצועי (היקף 50%).
- פיתחתי Hands-On מוצר [איזה מוצר?] בשפת [איזו שפה?] בטכנולוגית [אילו טכנולוגיות?] (היקף 50%)
2006 - 2008 תפקיד [שם התפקיד *האזרחי*] ביחידת [שם היחידה].
במסגרת התפקיד:
- פיתחתי מוצר [איזה מוצר?] בשפת [איזו שפה?] בטכנולוגיות [אילו טכנולוגיות?]
* התפקיד הנוסף רלוונטי רק למי שעבר תפקידים במהלך השירות.
קורסים צבאיים:
יוני - אוגוסט 2006 קורס ב-[מהו שמו הרשמי של הקורס] ב-[שם המוסד, אם יש, אם לא, המסגרת בה הוא נלמד].
* בחלק זה ציינו רק קורסים רלוונטים לתפקידי הייטק. זה נחמד שעברתם קורס להכשרת כיוון ממטרות, אבל אם הקורס הזה לא כלל שימוש במערכת ממוחשבת, שאתם עצמכם פיתחתם או תחזקתם, אין טעם להזכירו.
אבל החוק לא אוסר לשאול על הצבא?
לכאורה החוק אכן אוסר להפלות עובד על רקע שירות צבאי, אבל עדיין מותר לשאול על השירות הצבאי בראיון עבודה. מבולבלים? עורך הדין עופר קצנשטיין, שמתמחה בדיני עבודה, הסביר לי את הדבר הבא: בעוד שמותר לשאול על פרופיל צבאי או על האי-שירות שלכם בצה"ל, אסור לפסול מועמד למשרה על רקע טעמים לא ענייניים, למשל אי שירות צבאי. בשפה מעט יותר אנושית, זו המשמעות של זה:
נניח שיש לכם משרה העוסקת בפיתוח טילים, ולפניכם עומדים שני מועמדים - הראשון שירת ביחידה שפיתחה את טיל החץ, והשני לא שירת בצה"ל כלל, אבל יש לו תואר רלוונטי למשרה שלכם. למרות שהחוק אוסר על פסילת מועמדים על רקע שירותם [או אי-שרותם] הצבאי, במקרה דנן, עצם שירותו הצבאי של המועמד הראשון, הופך אותו למועמד מתאים יותר למשרה, ולכן, אם תחליטו לבחור בו על פני המועמד השני, זה נובע מסיבה פרגמטית ומוצדקת ולכן גם לא מפר את החוק. זו המהות של "טעם ענייני". כל עוד לשירות הצבאי יש מהות אמיתית, שהופכת את עצם השירות לרלוונטי לתפקיד, זה במסגרת החוק להשתמש בשירות הצבאי כחלק מסך השיקולים בבחירת המועמד המתאים ביותר. זו גם הסיבה ששירות צבאי רלוונטי למקצועות ההייטק, יכול לשפר את סיכוייכם להתקבל למשרות, כאשר הוא הופך אתכם למתאימים יותר למשרה המבוקשת.
צריך מכתב מקדים?
לאחר שסיימנו את החלק הצבאי, נותרו לנו שני חלקים אחרונים. החלק הראשון הוא "המכתב המקדים", והוא נקרא באנגלית: Cover Letter. המכתב המקדים לרוב לא מוסיף מידע לקורות החיים שלכם, אלא רק מרכז בצורה נוחה לעין את המידע שכתוב בקורות החיים עצמם, לכן נשאלת השאלה האם בכלל צריך אותו? זה יעיל? מוסיף? מיותר?
אם תשאלו אנשי השמה ומשאבי אנוש, גיוס או מראייני הייטק, תקבלו המון תשובות שונות שנחלקות ל: כן, לא, לא יודעים, לא אכפת לנו, תוסיף, זה לא עולה כסף. התשובות מגוונות ומנגודות כי אכן כך. המכתב המקדים הוא משהו שחלקינו מדלגים עליו, חלקינו קוראים אותו, ולחלקנו לא אכפת אם הוא שם או אם הוא לא שם, וזו גם התשובה שלכם: כתבו מכתב מקדים, ולו בגלל שאם הוא לא יועיל, לפחות הוא גם לא מזיק, אבל מנגד, יתכן שהוא דווקא כן יועיל בחלק מהמקרים, אז למה לא. ומה לכתוב בו?
אם החלטתם לכתוב מכתב מקדים, אז ככה בערך עושים את זה:
למרות שקוראים לזה "מכתב", לא מדובר ביצירת פרוזה מרגשת, שנמתחת על פני 14 עמודים כפולים, בכתב יד צפוף. למעשה, השם הנכון יותר הוא "מברק מקדים", וכך גם ראוי להתייחס אליו – בקצרה, בתמצות ובלי להכביר במילים. המכתב המקדים צריך להכיל:
- את שני התפקידים האחרונים שביצעתם [בתפקידי האחרון הייתי מהנדס C# על גבי ASP.NET ופיתחתי מוצר WEB]
- את *אופי* הניסיון שיש לכם [אני מהנדס .NET בעל ניסיון של כ-10 שנות פיתוח]
- את סוג העבודה שאתם מחפשים [אני מעוניין בניהול צוות מפתחים]
- פרטים נוספים שיכולים להוות חשיבות [כיום אני סטודנט לתואר שני בהנדסת תוכנה באו"פ, ולכן אני פנוי למשרה מלאה / חלקית].
את הפרטים הטכניים סַמנו בבולד [Bold] כדי שהם יבלטו לעין. כמו כן, סופרלטיבים שלא ניתן למדוד אותם כגון: אני מהיר / יעיל / תופס מהר / חרוץ / אקדם את העסק שלכם מהותית / תפיקו ממני תועלת / כשצ'ק נוריס לא מצליח במשהו, הוא מצלצל אלי וכו'.. – אל תכניסו. זה לא באמת מעיד על שום דבר, כולם טוענים את זה על עצמם, וזה לא נתון מדיד [איך מודדים כמה חרוצים / יעילים / תופסים מהר אתם?].
דברים נוספים שאפשר להכניס לקורות החיים, אבל לא חייבים
כפי שהכותרת מרמזת, ישנם דברים נוספים שמכניסים לקורות החיים, אבל ביננו, אף אחד לא יפגע אם לא תוסיפו אותם לשם. במסגרת החלק המאוד חשוב הזה, אתם יכולים להכניס את השפות שלמדתם לדבר בטיול שעשיתם לאחר הצבא, במאצ'ו פיצ'ו, את רשיון הנהיגה על נושאת הטילים שהוצאתם בצבא, את התחביבים שלכם, את הכישורים האישיים שלכם, ואת האיכויות שמעבר לאדם שמנהל את מלחמתו מול המכונה. יש לנו שתי הערות לגבי זה, והן הערות חשובות מאוד:
- למרות שרובנו מדלגים על קריאת החלק הזה, יש אנשים שבכל זאת יקראו אותו, וזו בדיוק ההזדמנות שלכם להכניס מעט מלח ופלפל, בשביל להפוך את עצמכם למסקרנים. כשכתבנו "מסקרנים" בשום פנים ואופן לא התכוונו ל-"קריפיים" (creepy). אם התחביבים שלכם כוללים דברים שעשויים לגרום לחלק מהאנשים לחשוב: "ובכן, הוא נשמע לי כמו אדם מעניין שהייתי שמח להעביר איתו אחר צהריים שלמים במחלקה הסגורה בה הוא מאושפז", נסו לסגנן אותם בצורה אחרת, שתשמע קצת פחות...אממ... מלחיצה. לדוגמא, היה לנו מישהו שציין בקורות החיים שלו, שהוא נורא אוהב להשליך סכינים. כמובן שגייסנו אותו לנקיונות הפסח בדיאלוג, כי הצטברו לנו מלא סכינים במטבח שהוא השליך בשמנו לפח. הו, כמה שכולנו היינו מרוצים!
- למען השם, אל תכתבו שם תחביבים בנאלים. קריאה? צפיה בטלוויזיה? סרטים? וואו, איזה מרתק... אנחנו לא יכולים לחכות שתוציאו אוטוביוגרפיה, בשביל לקרוא אותה בשקיקה. אם, לעומת זאת, אתם מתאמנים לקראת תחרות טריאתלון [הרבה הייטקיסטים אימצו בחמש השנים האחרונות את נושא הספורט האתגרי, ולכן, זה יכול בהחלט לזמן אתכם לראיון], החלטתם ללמוד ציור על בדי קנבס, במסגרתם נפטרתם מאחת מאפרכסות האוזניים וכו'...את אלו? בהחלט ציינו.
וזהו. זה הכל. ככה בדיוק כותבים קורות חיים. עכשיו אין לכם תירוץ.
וזהו. זה הכל. ככה בדיוק כותבים קורות חיים. עכשיו אין לכם תירוץ.