חוזה עבודה: מה חשוב לבדוק - חלק ו'

בכתבות הקודמות בסידרה (פספסתם? אחת, שתיים, שלוש, ארבע, חמש) דיברנו על הדברים העקריים שאתם נוטים להתמקח עליהם, כשאתם מקבלים הצעת שכר. רובכם מתמקחים על השכר עצמו, על עם או בלי רכב ליסינג, וחלקכם שמים לב גם לדברים קטנים אחרים כמו ההפרשות לפנסיה או מספר ימי החופשה. עם זאת, ישנם דברים נוספים, שאולי לא רואים אותם בשורת הברוטו, והם לרוב נתפשים כזוטות, שיכולים להצטבר לכדי סכומי כסף גדולים בטווח הרחוק, ובהם נעסוק בכתבה הנוכחית.

סידורי חניה והחזרי נסיעות

בכתבה הקודמת דיברנו על היתרונות ועל החסרונות ברכב הליסינג, וכמו כן, הזכרנו שכלל האצבע קובע שמאז התייקרות המס על הליסינג, רק לאנשים שעוברים נסועה (קילומטראז') גבוהה בשנה, עדיין משתלם לקחת רכב ליסינג. עם זאת, הייטקיסטים רבים לא מוותרים על הרכב, ופשוט קונים רכב פרטי. במקומות עבודה רבים, בעיקר במרכז הארץ, מצוקת החניה אומרת שבנוסף לעלות הדלק ולאחזקת הרכב, לא פעם תצטרכו לשלם גם על עלות החניה, וזו הטבה נוספת שניתן לדבר עליה בשלב חתימת החוזה - במידה ואתם נוסעים ברכב פרטי, ומקום העבודה שלכם נמצא באיזור שיש בו בעיות חניה, נסו לבדוק אם יש אפשרות לסדר לכם חניה. יש מקומות עבודה שרוכשים מספר מוקצב של מקומות חניה לעובדים שלהם, ומחלקים אותם רק לעובדים מסויימים.

הדבר השני שכדאי לדבר עליו הוא החזרי נסיעות – מעסיקים מחוייבים להחזיר החזרי נסיעות עד רף מסויים, ששוויו הוא סכום המינימום ההכרחי הנדרש לכם בשביל להגיע מהבית שלכם עד לעבודה ובחזרה. החזרי הנסיעות הללו יכסו לכם נסיעה באוטובוס + רכבת + שאטל + כרכרה רתומה לסוס, לישוב שכוח האל בו מקום העבודה שלכם נמצא, אבל לא עלות של דלק לשם. לדוגמא, אם חופשי חודשי עולה 300 שקל, אבל יש דרכים מהירות ויקרות יותר להגיע למקום העבודה (למשל שימוש ברכבת / אחר), המעסיק לא יהיה חייב לכסות את הדרכים המהירות יותר, והוא רשאי להסתפק בלכסות את החזרי החופשי חודשי בלבד. יש מעסיקים שיסכימו לכסות לכם גם חלק (או את כל) עלות הדלק אם תבקשו את זה, ויש מעסיקים שמלכתחילה משלמים מראש סכום גבוה וגנרי לכל העובדים, כחלק מהחוזה, ויאמרו לכם את זה כשתשאלו על הנושא.

מה זה סעיף 14, ולמה כדאי לחתום עליו

סעיף 14 הוא אחר התיקונים המשמעותיים ביותר לחוק פיצויי הפיטורין. הרבה עובדים, גם המנוסים שבכם, לא ממש יודעים מה זה סעיף 14, מה בדיוק הוא אומר, ולמה אנחנו בעצם זקוקים לו. על מנת להסביר את היתרונות והחסרונות בסעיף 14, ניתן דוגמא:

על פי החוק, עובד זכאי לקבל כספי פיצויים כשהוא מפוטר, מגיע לגיל פרישה או (רחמנא לצלן) נפטר, אבל אינו זכאי לפיצוי כשהוא עוזב מיוזמתו (מתפטר). חתימה על סעיף 14 אומרת שתקבלו פיצויים תמיד, גם אם אתם בחרתם להתפטר. אם כך, תאמרו, שווה לחתום על סעיף 14, אבל הדוגמאות הבאות יסבירו מתי סעיף 14 משתלם לכם, ומתי לא:

פוטרתי ואני לא חתום על סעיף 14

במצב נורמלי, בו העובד פוטר ואין לו סעיף 14, גובה הפיצוי מחושב כמספר השנים בהן הוא עבד בחברה, כפול גובה השכר האחרון שהוא קיבל, כלומר: אם הוא עבד בחברה 4 שנים, והרוויח שכר של 10,000 ש"ח לחודש, אזי גובה הפיצויים שלו יהיו 4 כפול 10,000 ש"ח או 40,000 ש"ח. אם אותו עובד התחיל בשכר של 8,000 ש"ח, לפני שנתיים עלה לו השכר ל-10,000 ש"ח, ומקץ 4 שנים הוא פוטר, הוא עדיין יקבל 40,000 ש"ח (4 שנים כפול השכר האחרון). עד כאן ללא סעיף 14.

פוטרתי ואני כן חתום על סעיף 14

נחזור לרגע לדוגמא של העובד שלנו, שעובד בחברה כבר 4 שנים: בשנה הראשונה והשניה השכר שלו היה 8,000 ש"ח, ובשנה השלישית והרביעית השכר שלו היה 10,000 ש"ח. העובד הזה חתום על סעיף 14, ובשנה הרביעית הוא פוטר. לו הוא לא היה חתום על סעיף 14, הוא היה מקבל 40,000 ש"ח פיצויים (זו אותה דוגמא שמופיעה בסעיף למעלה), אבל תחת סעיף 14, הוא יקבל K8 כפול שנתיים + K 10 כפול שנתיים, או בסך הכל 36,000 ש"ח, כלומר תחת סעיף 14 "הוא מפסיד" 4,000 ש"ח מהפיצויים.

התפטרתי ואני חתום על סעיף 14

אם אתם חתומים על סעיף 14,אתם יודעים בוודאות גמורה שתקבלו פיצויים בין אם תפוטרו, ובין אם אתם עצמכם תודיעו שאתם רוצים להתפטר. במידה והתפטרתם, זכיתם בכסף שלא הייתם מקבלים, לולא חתמתם על סעיף 14.

משלוש הדוגמאות הללו ניתן להבין כי על סעיף 14 כדאי לחתום אם:

• אתם רוצים ראש שקט, ורוצים לדעת שתקבלו את כספי הפיצויים בין אם תפוטרו ובין אם תִתפטרו. אתם עלולים, אמנם, להפסיד כמה אלפי שקלים, אבל תרוויחו בוודאות כמה עשרות אלפי שקלים.
• אתם נוטים לדלג מחברה לחברה, ולא מחכים שיפטרו אתכם. במצב כזה ממש משתלם לכם לחתום על סעיף 14, כי אז בוודאות לא תזכו לפיצויים, אחרי הכל, לא פוטרתם.
• אתם עובדים בחברה שיוצאים ממנה רק בארון (בגיל הפנסיה) ואתם רוצים לדעת שבמידה ואתם הולכים משם כשאתם עדיין מאונכים לקרקע, תזכו לקבל פיצויים. גם במקרה הזה משתלם לכם לחתום על סעיף 14, אחרת תראו את כספי הפיצויים שלכם רק בעולם שמעבר.

מנגד, לא כדאי לכם לחתום על סעיף 14 אם אתם מניחים ש:

• תעלה לכם המשכורת בצורה משמעותית במסגרת העבודה הנוכחית הזו, למשל, אם התחלתם כסטודנטים או במשרה חלקית, ואתם צפויים לקבל העלאה משמעותית, יתכן שסעיף 14 לא ישתלם לכם.
• תקודמו בתוך החברה לתפקיד בכיר יותר – גם כאן, אם הקידום עשוי לכלול בתוכו שיפור משמעותי בשכר, סעיף 14 יפגע בכם.

עם זאת, כלל האצבע אומר שסעיף 14 על פי רוב זה טוב, כי חוץ מגלי פיטורין שקורים בתעשיית ההייטק אחת לכמה שנים, רוב עזיבות מקומות העבודה נעשים דרך התפטרות. על פי סטטיסטיקה שאספנו בעבר, ראינו שרוב מחפשי העבודה עוזבים מקום עבודה מרצונם, אחת לשלוש שנים וקצת, ולכן רובם לא היו זכאים לקבל פיצויים, לולא הם חתמו על סעיף 14.